מאז השבת השחורה, הרופאות והרופאים, כמו שאר הצוותים הרפואיים נערכים ומכינים את המחלקות למלחמה. ההנחיה של המדינה היא להיערך למלחמה ארוכה של חודשים, להיערך לתרחישים הכי קיצוניים בטיפול בפצועים לצד הטיפול השוטף בחולים.
קראו עוד:
המחלקות וחדרי הניתוח בבתי החולים ירדו אל מתחת לאדמה לתוך אזורים ממוגנים. הפערים ברמות המיגון בין בתי החולים ניכרים, כאשר באלו הממוקמים צפון ובדרום הארץ המיגון בסדר, בעוד שבאחרים המיגון הוא ברמה פחותה ומחלקות שלמות משונעות יחד עם הרופאים והרופאות שלהן לבתי חולים אחרים.
במהלך הביקורים שלי בבתי החולים בצפון ובדרום, אני נרגש להיווכח שוב ושוב בחוסן הלאומי שלנו, המשתקף בדבריהם ובמעשיהם של הרופאים והרופאות, ושל שאר הצוותים הרפואיים. זה ניכר וראוי למלוא ההערכה. ובכלל יש לומר, אנו יכולים להתגאות בחוסנה של מערכת הבריאות - אולי מהמערכות הציבוריות היחידות במדינה שמתפקדת ועומדת במשימות ובציפיות של כולנו.
ואולם, לחוסן הזה יש גם רכיב נוסף - כזה שכל כולו באחריותה של מדינת ישראל ובעיקר של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואנשי משרדו –שמירה על הביטחון הכלכלי של הרופאות והרופאים, שבתוך זמן קצר - עם פתיחת התמרון הקרקעי - ייכנסו למתכונת חירום.
ייתכן שצורכי החירום בחלק ממחלקות בתי החולים ידרשו שינוי במתכונת העבודה הרגילה של הרופאות והרופאים, עבודה במשמרות של 12/12, שינוי מתכונת כוננויות הבכירים ומעבר לתורנויות בכירים – כל אלו יגרמו מיד באופן פרדוקסלי לפגיעה של 50% בהשתכרותם.
"כל מה שביקשנו זו אמירה ברורה של משרד האוצר ששכר הרופאות והרופאים לא ייפגע בתקופה ארוכה זו. לאפשר להם להיכנס למתכונת חירום בראש שקט כדי שיעסקו באופן מיטבי במתן טיפול רפואי מעולה לפצועים ולחולים בעת מלחמה"
כל מה שביקשנו זו אמירה ברורה של משרד האוצר ששכר הרופאות והרופאים לא ייפגע בתקופה ארוכה זו. לאפשר להם להיכנס למתכונת חירום בראש שקט כדי שיעסקו באופן מיטבי במתן טיפול רפואי מעולה לפצועים ולחולים בעת מלחמה.
ביקשנו לאפשר למנהלות ולמנהלי בתי חולים להפעיל את הרופאות והרופאים בהתאם לצורך המבצעי על ידי מודולים של הפעלה גמישה בכל מחלקה על פי הצרכים, אך ללא פגיעה בביטחונם הכלכלי.
והתשובה? שתיקה והשתקה באמצעות הביטוי "סמוך" השחוק והריק מתוכן, שנשלף שוב ומוטח באוזנינו. "יהיה בסדר", הם אומרים, "כעת לא הזמן לחתום על הסכמים לשעת חירום". יש להם אפילו זמן להתלוצץ ולהתריס בחדרים סגורים "ואם לא נחתום, תעשו שביתה?". חרפה.
לא. לא יהיה בסדר! אנחנו לא סומכים על משרד האוצר שישלם בדיעבד לרופאים ולרופאות, וברור לי שהדבר יפגע בחוסן הלאומי שלנו. ולצערי, אין חכם כבעל ניסיון.
ביטחון כלכלי כדי לשמור על חוסן רפואי
"אל תדאג", אומרים לי, "נטפל בזה אחרי המלחמה". מבטיחים שיהיה בסדר. אז כמי שמייצג את כל רופאי המדינה - אני דואג, כבר לא סומך שיהיה בסדר. אני רוצה שהרופאים שמתייצבים כל יום לעבודה יידעו כבר היום שיהיה בסדר. אני מבקש להבטיח שכאשר הם יטפלו ויתנו רפואה מצוינת לפצועים ולחולים, למשפחות שלהם יהיה ביטחון כלכלי. כך עובדת מדינה מתפקדת.
אנחנו במציאות של שגרת חירום, שעלולה להימשך חודשים רבים. כפי שאנחנו דואגים מדי יום ועושים שמיניות באוויר כדי למצוא סידור לילדי הרופאים והרופאות מגיל 3 חודשים ועד 12 שנים, כדי שיוכלו להגיע ולטפל בחולים, כך אנחנו דורשים ביטחון בהיבט הכלכלי, כפי שיש למגויסים בצו 8. כי אנחנו מגויסים לטפל בפצועים ובחולים. הוכחנו זאת בעבר, ואנו מוכיחים זאת היום. ברכבת אווירית של הרופאים שחוזרים ארצה כדי לשרת את המדינה ואזרחיה, בבתי החולים. במרפאות הקהילה ובשדה הקרב. מעל לאדמה וגם מתחתיה.
אז שר האוצר סמוטריץ', תגיד לחבר'ה שלכם במסדרונות האוצר להסדיר את הנושא ולהבטיח את החוסן של הצוותים הרפואיים בעת פקודה. כי אין לנו ארץ אחרת, ואין לנו מערכת בריאות אחרת.
ד"ר זאב פלדמן הוא יו"ר ארגון רופאי המדינה, מ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית ומנהל מחלקת נוירוכירורגיית ילדית במרכז הרפואי שיבא