כ-12 אלף פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון נקלטו באגף השיקום מתחילת מלחמת "חרבות ברזל", בהם 910 פצועים שפונו לבתי החולים בצפון מתחילת התמרון הקרקעי בלבנון (ב-1 באוקטובר). 140 מתוכם כבר נקלטו באגף השיקום, גידול של 50% לעומת אנשי הביטחון שנפצעו בצפון בחודש שעבר וביקשו המשך טיפול. יתר הפצועים הוגדרו במצב קל וחזרו ללחימה בתום קבלת טיפול רפואי. כ-1,500 נפצעו פעמיים בשנת המלחמה.
נדגיש כי נתוני צה"ל עומדים על 5,184 פצועים מתחילת המלחמה, אך הם אינם לוקחים בחשבון אנשי ביטחון שאינם חיילים, כמו לוחמי שב"כ, שוטרים, חברי כיתות כוננות ופצועים באירועי שגרה. העלות השנתית הממוצעת של מעטפת הטיפול והתמיכה הכלכלית לפצוע מלחמה מוערכת בכ-150 אלף שקל לאדם.
תקציב אגף השיקום שעד 7 באוקטובר עמד על 5.4 מיליארד שקלים גדל ועומד על 7.3 מיליארד. אך ראש האגף לימור לוריא מתריעה שכדי לתת את הטיפול הראוי יש להגדילו עוד יותר. "אנחנו זקוקים למענה תקציבי", אמרה הבוקר, "פנינו למשרד האוצר כדי שנוכל לתת מענה למספרם הגבוה של הפצועים שעוד צפוי לגדול בשנים הקרובות ולהעניק את הטיפול המיטבי עבורם".
93% מהפצועים הם גברים, אחוז הנשים המטופלות באגף נותר כשהיה ועומד על 7% אך אופי הפציעות השתנה ומספר הלוחמות עלה. 66% משרתי מילואים, 51% בני 18 עד 30. כ-8,500 מהפצועים (שהם 66%) מתמודדים עם פציעות פיזיות. 14% מהפצועים מוגדרים עם פציעה בינונית-קשה, 377 מהם סובלים מפציעות ראש, מהם 23 עם פציעה קשה שהצריכה השלמה של הגולגולת בסיוע מדפסת תלת-ממד. 308 סבלו מפגיעות בעיניים, מהם 12 שאיבדו את מאור עיניהם ונזקקו לתותבת. 104 סובלים מפציעות בעמוד השדרה, וכ-60 קטועי גפיים שלהם הותאמה תותבת מתקדמת וחדשנית התואמת את אורח חייהם. חמישה מהם נזקקו להתאמת תותבת בחו"ל.
בהצדעה לפצועים: הרמטכ"ל במחלקת השיקום בסורוקה
(צילום: דובר צה"ל )
5,200 (43%) מהפצועים פיתחו תגובות נפשיות שונות (חרדות, דיכאון, קשיי הסתגלות ופוסט טראומה ועוד). גם באגף השיקום יודעים שמדובר בנתון שעוד יגדל "עדיין מוקדם להעריך את מימדי הפציעה הנפשית כי זה משהו שאנחנו יודעים שמתקבע עם הזמן" מוסיפה לוריא.
בכל חודש נקלטים בממוצע כ-1,000 פצועים, ובנוסף להם מוגשות עוד כ-500 בקשות חדשות להכרה מאירועי עבר. מספר המטופלים באגף השיקום גדל בתוך שנה ב-20% לכ-74 אלף איש. לפי הערכות אגף השיקום, עד 2030 יהיו כ-100 אלף נכי צה"ל, 50% מהם מתמודדי נפש.
עד 6 באוקטובר 2023 היוו נכי צה"ל מהגיל השלישי כ-50% מנכי צה"ל, ותמונת המצב השתנתה דרמטית עם קליטת הפצועים הצעירים. אגף השיקום מתאים עבורם סיוע בחזרה למעגל הלימודים, הכשרות מקצועיות ושיקום תעסוקתי.
באגף השיקום אומרים שהם ממשיכים במדיניות "שיקום לפני בירוקרטיה", כלומר טיפול רפואי ונפשי מיידי לכולם, דחיית הוועדות הרפואיות לפצועים בשנה. 22 אלף מתמודדי נפש זוכים למענה במסגרות שונות: גויסו 500 מטפלים, הוכשרו 10 חוות שיקומיות ברחבי הארץ. בחוות מתקיימות סדנאות גוף ונפש, מעגלי שיח ופעילות חקלאית משתנה. בהמשך יתקיימו בחוות פעילויות המיועדות גם לבני המשפחה.
כמו כן הוקמו ניידות מת"ן (תמיכה נפשית ראשונית) המעניקות סיוע נפשי ראשוני, ונפתחו שלושה בתים מאזנים ייעודיים לפצועי המלחמה. קו הסיוע "נפש אחת" הזמין 24/7 לפצועים ולבני משפחותיהם, בטלפון 8944*. מידע נוסף על אודות הטיפול והזכויות של פצועי ופצועות צה"ל ומערכת הביטחון ניתן למצוא באתר.
יו"ר ארגון נכי צה"ל, עו"ד עידן קלימן, אמר בתגובה לנתונים החדשים: "דווקא בימים אלה, שבהם יש למדינת ישראל חוב מוסרי וערכי לפצועות ופצועי צה"ל שהקריבו וממשיכים להקריב את גופם ונפשם לטובת המשך קיומה של המדינה, החליטה ממשלת ישראל לפגוע במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2025 ולהקפיא את תגמולי הפצועים בגין פציעתם לטובת המדינה. החלטה זו היא המשך ישיר של התעלמות מוחלטת של ממשלת ישראל מפצועי צה"ל והפרה חמורה של התחייבויות המדינה לטובת פצועים אלה במסגרתה ההסכמים מול ארגון נכי צה"ל והחלטות הממשלה, תוך פגיעה ישירה בהליכי השיקום של הגיבורים של כולנו ופגיעה בחוסן הלאומי".
סיפוריהם האישיים של הפצועים:
פורסם לראשונה: 11:58, 29.10.24
