שמי נהוראי מרק, אני על הרצף האוטיסטי ולא מתבייש בזה. אני גר ברכסים שליד חיפה עם הוריי וארבעת אחיי ולומד בכיתה ז' בבית הספר רכסים של ארגון צהר הלב - רשת ארצית למסגרות חינוך מיוחד.
קראו עוד:
אני מאוד אוהב את המשפחה שלי. נכון שלפעמים רבים, והאחים מציקים לי, וזה קשה, אבל שורדים. המשפחה שלי היא הכי טובה שיכולתי לבקש. לא מזמן נולד לנו אח קטן, אז אמא עסוקה איתו רוב הזמן. בבית הספר אני תלמיד טוב, כי אני באמת יודע הכול. בלימודי החול אני ממש מצטיין, ובלימודי הקודש זה טיפה יותר מאתגר. אחרי הלימודים אני יוצא לשחק כדורגל עם הילדים בשכונה. אני מכיר הרבה ילדים, וסך הכול הם נחמדים אליי. אם אני נשאר בבית, אני אוהב לשחק בנינטנדו.
יש לי בעיה בוויסות תחושתי: בשיעורים, למשל, אני כל הזמן חייב לדבר או לגעת במשהו. בבית הספר מנסים לעבוד איתי על זה, ואני מאמין שאצליח. אני גם מדבר לעצמי במקומות ציבוריים ולא שם לב שכולם שומעים אותי. אני מנסה לשים לב, להקפיד לא לעשות את זה כדי שלא יצחקו עליי. בבית הספר זה לא מפריע לי, כי כולם כמוני. כולם מבינים אותי. גם לאחרים יש את הקטעים האלו. אבל כשאני במקומות אחרים, זה מפריע יותר. לפעמים אני גם מתקשה להתאפק כשאני מתעצבן, ויכול להגיב באופן קיצוני מדי. גם זה קשור לקושי בוויסות.
אני מנסה לעבוד על זה. מנסה להתאפק ולעבוד על עצמי. חשוב לי שאנשים יידעו שלאנשים על הרצף יש לפעמים בעיות כאלה של ויסות.
רוב האנשים חושבים שאוטיזם זה משהו רע ושאני בודד רוב הזמן. זה לא נכון: יש לי חברים. לא הרבה, אבל יש. ואני כל הזמן מרגיש שאני מתקדם בזכות העבודה שעושים איתנו בבית הספר. בגדול, אני מקבל את עצמי כמו שאני, ולא מפריע לי שאני שונה, אבל לפעמים, כשאני במקום ציבורי, אני משתדל להתנהג אחרת. להתנהג נורמלי, לפי מה שרוב האנשים רגילים.
אני רגיל שאנשים לפעמים צוחקים עליי. הייתה תקופה, כשהייתי קטן יותר, שילדים הציקו לי. למשל, ניסו להפיל אותי מנדנדות שאהבתי להתנדנד עליהן ליד הבית. הרגשתי מאוים, ומאז לא חזרתי לשם. אבל יש גם יתרונות בלהיות על הרצף: אני קולט שפות מצוין. יש לי אנגלית ברמה של שפת אם. קל לי בלימודים, ואני מרגיש חכם.
אוטיזם זה לא דבר רע, ולא צריך להסתכל עלינו כעל מוזרים. גם אנשים וילדים שהם לא אוטיסטים יכולים להיות מוזרים מסיבות אחרות. אני רוצה להגיד לילדים שצוחקים עליי ועל ילדים כמוני, תסתכלו קודם כל על עצמכם. אולי יש לכם קשיים שלא רואים בעין, אבל הם קיימים
בסך הכול, אוטיזם זה לא דבר רע, ולא צריך להסתכל עלינו כעל מוזרים. גם אנשים וילדים שהם לא אוטיסטים יכולים להיות מוזרים מסיבות אחרות. אני לא יותר מיוחד מאחרים. כל אחד מיוחד בדרך שלו. אני רוצה להגיד לילדים שצוחקים עליי ועל ילדים כמוני, תסתכלו קודם כל על עצמכם. אולי יש לכם קשיים שלא רואים בעין, אבל הם קיימים.
שמעתי סיפורים עצובים על הורים שזרקו ילד מהבית כי הוא אוטיסט. למה? גם ילד רגיל יכול להיות קשה או רע. זה שילד הוא אוטיסט, לא אומר שהוא לא בסדר. אלוהים ברא כל אחד אחרת, וצריך לקבל את כולם. כל אחד שונה מהאחר. לכל אחד יש קשיים משלו. הכי חשוב ללמוד לכבד אחרים, גם אם חושבים שהם מוזרים. אני חושב שהדבר הכי חשוב שכל הורה צריך ללמד את הילד שלו, זה לקבל את האחר, כי אז יכבדו גם אותו.
בעתיד אני רוצה לעבוד בהייטק. פעם ישבתי על המחשב שלי, הסתכלתי באינטרנט ופתאום הבנתי שאני רוצה ליצור משחקי מחשב בעצמי, כי זה יפה ומהנה ומסקרן. אפילו ניסיתי פעם לעשות משהו כזה. יצא לי ככה-ככה. אם אלמד את זה, בטוח אצליח. אני חושב שעבודה בהייטק יכולה להתאים לי מאוד, בעיקר כי אני קולט שפות ויש לי אנגלית טובה.