בהלת הג'וק. למה אנחנו מפתחים פוביות
(צילום: חגי דקל)
אמא'לה ג'וק: המהומה שפרצה בסוף השבוע האחרון בבית קפה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, והחשש מפיגוע לאחר היתקלות של סועדת עם תיקן, וגם הסטורי של נועה קירל שבו סיפרה על חוויותיה כשנתקלה בג'וק, הן סיבה מספיק טובה לברר את יחסינו הטעונים עם החרק הנפוץ. בתיעוד מבית הקפה נראו שולחנות וכיסאות הפוכים וכן כלים ומזון מפוזרים על הרצפה, לאחר שהסועדים נמלטו מהזירה. לאחר בירור נמצא כי אחת הסועדות צעקה בגלל תיקן שהתהלך על רצפת המסעדה ואף הפילה את השולחן, מה שגרם לבהלה ולחשש כי מדובר באירוע ביטחוני. שניים מבאי המקום נפצעו קל משברי זכוכית בזמן שברחו מהמקום.
הפסיכיאטר ד"ר אילן טל, כל בית הקפה עף.
"אמרת קודם שהסכנה הגדולה ביותר היא שהג'וק ייכנס מתחת למיטה. זו הדוגמה הטובה ביותר לדרך שבה אנחנו מפתחים חרדה. בעצם אין סכנה בג'וק, אבל מה שמפחיד אותנו זה התחושה שהשליטה שלנו בסיטואציה היא נמוכה מאוד. הג'וק יעשה מה שהוא רוצה לנו אין שליטה במצב, ואז אנחנו מפתחים את הפוביה והחרדה".
למה דווקא ג'וק? אני יכול עכשיו לראות חרדון שיעבור לידי ואני יכול להתמודד איתו. גם לחיפושית זבל נותנים כיפים. למה יש לנו חרדה דווקא מהיצור הזה?
"קודם כול, חרדון לא יופיע לך בסלון באופן פתאומי. ג'וק לעומת זאת - כן. זה מגדיר את תחושת היעדר השליטה שלך בסיטואציה כי הג'וק יכול לתפוס אותך בכל זמן נתון. דבר שני, לג'וק מתלווה תחושת הגועל בלתי נשלטת וגם היא מגבירה את היעדר השליטה.
ותחושת הגועל ממה היא נובעת? מהמחושים? מהצבע? דייק לנו בבקשה.
"זה משהו חברתי. התרגלנו מזמן כבר לחשוב שג'וק הוא מגעיל בגלל איך שהוא נראה וחרקים אחרים לא, אבל ככל שיש יותר מחושים והוא פחות צבעוני, אז הוא מבהיל יותר וגם תחושת הגועל גדלה".
אוקיי, אז אני מפחד מג'וקים - מה עושים? יש דרך להתמודד עם זה?
"בוודאי. הרבה פעמים אנשים מגיעים בגלל פחדים מג'וקים. אנחנו עובדים איתם על החשיבה. החשיבה האוטומטית כשאתה רואה ג'וק ולא נמצא בשליטה, היא שהולך להיות משהו קטסטרופלי והגוף מגיב בדפיקות לב, הזעה, קוצר נשימה. אנחנו מנסים לתקן את המחשבה המוטעית שג'וק הוא מסוכן, ואיך להתמודד עם אי-ודאות. עושים זאת דרך חשיפה מסוימת שעושים בדמיון ואז במציאות, ומלמדים לזהות את טעויות החשיבה ולתקן אותן".
כלומר, ברגע שאני רואה את הג'וק אני להגיד לעצמי - זה לא מסוכן, הדבר הזה בסך הכול מגעיל אותי.
"אם הצלחת להגיד את זה - עברה הפוביה. זה מבהיל אותי, אבל זה לא מסוכן. אני לא אוהב מצבים של חוסר שליטה, אבל זה עדיין לא מסוכן כמו שהמוח אומר לא באופן אוטומטי. אני יודע שהמוח משקר לי כרגע ואני יודע שזה לא מסוכן".
מה המקרה הכי קיצוני של פחד מתיקנים שהגיע אליך?
"היו אנשים שנמנעו ממקומות שבהם ראו ג'וק והיו עסוקים בצורה אובססיבית בזה שאולי יהיה ג'וק בבית, עם ריסוסים חוזרים. כל פוביה שלא מטופלת עם הזמן מחמירה וגם מתרחבת לדברים אחרים, ואז זה מצמצמם מאוד את התפקוד".
