הדיכאון הוא תופעה שפוקדת מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם: ההערכות הן שכשבעה אחוזים מהנשים וכארבעה אחוזים מהגברים סובלים ממנו. סביר שמספרים אלו רק עלו בעת האחרונה עקב מגפת הקורונה העולמית. על פי ארגון הבריאות העולמי, דיכאון לצד חרדה גוזלים מהכלכלה העולמית כטריליון דולר מדי שנה. הסימנים המאפיינים: מצב רוח ירוד, איבוד עניין והנאה בחיים, הפרעות שינה וחוסר תיאבון.
קראו עוד:
עם כל ההתקדמות הרפואית, מתברר כי יעילות הטיפול הקונבנציונלי עומדת על אחד מתוך שלושה מקרים בלבד, ובכ-50% מהמקרים חלה הידרדרות חוזרת. בנסיבות אלו, יש חשיבות רבה לזיהוי גורמי הסיכון והסימנים. בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שהראו כי אפשר להתמודד עם דיכאון לא רק בעזרת טיפול נפשי ורגשי, אלא גם באמצעות תזונה נכונה.
2 צפייה בגלריה
מאפייני הדיכאון: מצב רוח ירוד, איבוד עניין והנאה בחיים, הפרעות שינה וחוסר תיאבון
(ShutterStock)
מחקר ראשון בנושא, שקיבל את השם "Smile", פורסם לפני מספר שנים ובחן אם שיפור הצריכה התזונתית עשוי לשפר את המצב הנפשי. במחקר הוכח ששיפור תזונתי, מלווה על ידי דיאטנית קלינית, יכול להוות אסטרטגיה טיפולית בניהול המחלה.
המחקר, שהתקיים באוסטרליה, נמשך 12 שבועות, והשתתפו בו מטופלים בני 18 ומעלה שסובלים מדיכאון בינוני עד חמור ושנמצאים במעקב שלוש שנים. הם חולקו לשתי קבוצות: המטופלים בקבוצה אחת קיבלו תמיכה תזונתית, ואלו שבקבוצה האחרת קיבלו תמיכה חברתית. שתי הקבוצות מילאו שאלון של סימני דיכאון ודיווחו על תזונתם. חלק מהמטופלים דיווחו על צריכת סיבים, חלבון רזה, פירות וירקות, ואחרים דיווחו על צריכת בשר מעובד, מתוקים וחטיפים.
במהלך הטיפול הועברו המטופלים לייעוץ תזונתי שכלל ריאיון, קביעת מטרות והקפדה על תזונה לפי קבוצות המזון הבאות:
התזונה תוכננה להיות קלה ליישום, טעימה ומשביעה, ללא דגש על ירידה במשקל. המטופלים השתתפו בשבעה מפגשי תמיכה, כ-60 דקות כל אחד, שהועברו על ידי דיאטניות. ארבעת המפגשים הראשונים נערכו אחת לשבוע, והבאים התקיימו בהפרשים של שבועיים. קבוצת הביקורת השתתפה באותו מספר של מפגשים, אבל השיח היה "חברתי": דיברו על ספורט, חדשות ומוזיקה. היו גם משחקים שונים.
לאחר 12 שבועות התברר שציוני הדיכאון הממוצעים השתפרו בשתי הקבוצות, אבל השיפור היה משמעותי יותר בקבוצה שקיבלה תמיכה תזונתית: כשליש מחברי הקבוצה לא סווגו יותר כדיכאוניים, בעוד בקבוצה השנייה זה קרה לשמונה אחוזים בלבד מהמטופלים. מדובר בתוצאה מדהימה: ההתערבות התזונתית הועילה לבריאות הנפשית על אף שהמשתתפים לא ירדו במשקל. היה גם חיסכון כספי מעצם הבחירה במזונות מזינים יותר.
המחקר הזה נדון במאמר נוסף שבו הודגש כי התזונה שצרכו המטופלים מתבססת על הדיאטה הים-תיכונית שנחקרה רבות ונמצאה מועילה לשיפור מדדים גופניים רבים. במאמר נוסף צוין כי תזונה בריאה יכולה להשפיע לטובה על סוכר וכולסטרול, והוזכר הקשר גם למדדים נפשיים.
מכיוון שהתזונה הים-תיכונית משפיעה על מצבים גופניים כמו סוכרת, שומני דם והשמנה, הרי שהפרעות אלו עשויות להשפיע גם על דיכאון. קשר נוסף בין התזונה הזו לדיכאון מסתמך על כך שהתזונה הים-תיכונית עשירה בירקות ובפירות וידועה כנוגדת חמצון, כך שביכולתה להשפיע גם על מניעת חמצון של תאים נוירולוגיים.
נדגיש כי המחקר סביב הקשר בין תזונה לדיכאון נמצא בראשית דרכו, ויש צורך בהרחבת המחקרים בנושא ולבחון קשר בין תזונה להפרעות ולמחלות פסיכיאטריות נוספות.
הכותבת היא דיאטנית קלינית, מנהלת המחלקה לתזונה במרכז לבריאות הנפש שער מנשה ומנהלת את מושב בריאות הנפש ותזונה בכנס עמותת הדיאטנים בישראל-עתיד ב-30-31 במרץ 2022
