שנת הלימודים נפתחת במחלקה הסגורה לילדים
(צילום: שמוליק דודפור)
"אני ממש מחכה ששנת הלימודים החדשה תתחיל כבר", אומרת נעמי סונה, בת תשע מתל אביב. "כאן, בבית החולים, היא תמיד נפתחת בזמן, בלי שביתות. איזה כיף יהיה לי, לרדת לכיתה, לפגוש את החברות, ללמוד דברים חדשים".
קראו עוד:
סונה עוברת שיקום יום במחלקת ילדים ונוער בבית החולים השיקומי בית לוינשטיין שברעננה, ובין הטיפולים היא גם לומדת. היא לא היחידה: מאות ילדים המאושפזים בבתי חולים ברחבי הארץ לומדים מדי שנה במהלך אשפוזם בעזרת צוותי הוראה שמשרד החינוך מכשיר ומפעיל עבורם.
סונה, שתלמד השנה בכיתה ד', מאושפזת מאז מארס. "היא הייתה ילדה אקרובטית", מספרת אמה ויקי, "למדה בחוג לאמנות הקרקס ואפילו השתתפה בנבחרת העירונית. בליל הסדר האחרון עשתה סלטה בטרמפולינה אצל אחי ונחתה גרוע. הטרמפולינה הותקנה כמו שצריך, ובכל זאת, זה נגמר רע. בתוך זמן קצר היא לא הייתה מסוגלת לזוז. דהרנו איתה לבית החולים, ובבדיקות התברר שנגרמה לה פגיעה בצוואר. הרופא הסביר לנו שמדובר בפגיעה במערכת העצבים, ולכן הטיפול הוא רק שיקומי".
9 צפייה בגלריה
נעמי סונה. "כשאבריא ואחזור לבית הספר שלי, יהיה לי קצת משעמם בהתחלה, כי התקדמתי כאן בחוברת יותר מדי"
היא הועברה לבית לוינשטיין, משותקת לחלוטין. אמה התפטרה מעבודתה כדי ללוות אותה בתהליך השיקום. "בהתחלה היא הצליחה רק להניע את הרגליים", משחזרת האם. "אחר כך הייתה מסוגלת לעבור משכיבה לישיבה על כיסא גלגלים. בשלב הבא הצליחה לעמוד כשתומכים בה, ולאחר מכן עברה להליכה עצמאית. הידיים נשארו פגועות, וזה מונע ממנה לאכול, להתקלח ולהתלבש באופן עצמאי".
"נעמי נפגעה בחוט השדרה, וכתוצאה מכך היא סובלת מפגיעה קשה בתנועות הידיים", אומרת ד"ר שרון שקלאי, מנהלת המחלקה לשיקום ילדים ונוער בבית לוינשטיין. "בהדרגה, ניכר שיפור, ואנחנו ממשיכים לעבוד איתה".
כבר כשהייתה בכיסא גלגלים היא שמחה לבקר בכיתה וללמוד. "למדתי את כל מה שלמדו הילדים בכיתה שלי בתל אביב", היא אומרת. "היה לי כיף ללמוד אנגלית, אמנות וחשבון. כשאבריא ואחזור לבית הספר שלי, יהיה לי קצת משעמם בהתחלה, כי התקדמתי כאן בחוברת יותר מדי".
המורים שלה, כמו כל אלה שעובדים בבתי החולים, הם בעלי הכשרה פדגוגית הכוללת תעודת הוראה. "רובם מומחים בחינוך המיוחד", אומרים במשרד החינוך, "ועם קבלתם לעבודה עוברים הכשרה ייעודית בנושא צרכים של ילד בעת משבר. במהלך העבודה הם מקיימים קשר קבוע עם הצוות הרפואי. לילדים שמאושפזים יותר מ-21 ימים במהלך שנת הלימודים, מותאמת תוכנית לימודים אישית. יש גם תלמידים שבמהלך האשפוז עוברים הכנה לבחינות הבגרות ואף ניגשים אליהן".
"למדתי כאן דברים מיוחדים"
אופיר קדמי, בת תשע מראש העין, הגיעה לבית לוינשטיין בפברואר האחרון, כשהיא על כיסא גלגלים. "מיד כשהגעתי, ירדתי לכיתה כדי להכיר את הילדים האחרים ואת המורים", היא מספרת. "למדתי כאן דברים מיוחדים שלא לומדים בבית הספר שלי, כמו ספורט מיוחד ואמנות. אני מחכה שהלימודים כבר יתחילו. כיף לי ללמוד".
ביוני 2022 היא נפלה בבית הספר וחטפה מכה ברגל. "מכה קטנה, שהתנפחה קצת", אומרת אמה שרית. שלושה שבועות לאחר מכן, כשהנפיחות לא ירדה, הגיעו האם והבת לרופא המשפחה, שהפנה את הילדה לצילום בקהילה. "באותו זמן לא חשדתי בשום דבר מפחיד במיוחד", נזכרת האם, "כך שאני לא יודעת למה התעקשתי שאופיר תעבור את ההדמיה בבית חולים. אולי כי חששתי מהתורים הארוכים שיש במרפאות".
הן הופנו למרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה, וכבר בהדמיה הראשונה זוהה ממצא חשוד בירך. בעקבות זאת הוחלט לאשפז את הילדה עד שיתברר סוג הגידול הסרטני. "שבוע אחרי שלקחו ממנה ביופסיה, מצבה הידרדר", אומרת האם. "היא איבדה יציבות וכל הזמן נפלה עד שהגיעה למצב שהיא כבר לא יכולה ללכת".
ד"ר שירלי אלון מהמרכז הרפואי מאיר: "הלימודים מעניקים לילדים תחושה של המשכיות, בעיקר לאלו שמחלתם פרצה או החמירה באופן חד ופתאומי, ובתוך יום אחד הם נותקו מהבית, מהלימודים ומהחברים. הלימודים במהלך האשפוז יאפשרו להם חזרה קלה יותר לבית הספר בלי שיצטרכו להשלים חומר"
תוכנית הטיפולים שהותאמה לה כללה 22 טיפולי כימו, שהופסקו באופן יזום באמצע לצורך ניתוח לכריתת הגידול. אחרי שהתאוששה, השלימה את הכימותרפיה ועברה עוד 48 טיפולים ביולוגיים. לאחר מכן, הועברה לשיקום בבית לוינשטיין. אחרי חודש של חששות אזרה אומץ והסכימה לרדת מכיסא הגלגלים ולעבור להליכון. בהמשך למדה להשתמש בקביים. "כעת האתגר הוא לשחרר אותה מהקביים כדי שתחזור להליכה", אומרת אמה.
9 צפייה בגלריה
כיתת לימוד במחלקה האונוקלוגית של בית החולים שניידר. מימין: מאיר (5), מיכאל (4) ואור (11). "רוצים לחזור ללמוד עם החברים שמחוץ לבית החולים"
את שנת הלימודים הקרובה היא תתחיל במחלקת השיקום, אבל התקווה היא שבהמשך תוכל לחזור לבית ספרה. גם במחלקה האונוקולוגית של בית החולים שניידר מקווים שהילדים יוכלו לחזור בקרוב לבית הספר הרגיל. ימים ספורים לפני פתיחת השנה, פגשנו שם את מאיר (5), מיכאל (4) ואור (11) שיחזרו לכיתת הלימוד שבמחלקה. הם מתרגשים ושמחים לחזור ללימודים, אבל רוצים לחזור ללמוד עם חבריהם שמחוץ לבית החולים.
חינוך בתנאי אי-ודאות
החופש הגדול של 90 אנשי הצוות החינוכי-טיפולי במרכז החינוכי ע"ש ויצמן בבית חולים ספרא בתל השומר נמשך שבועיים בלבד. מנהלת המרכז מיכל רז מסבירה שעבודה חינוכית במרחב רפואי נעשית בתנאי אי-ודאות, ודורשת התמודדות עם שינויים ועבודה במצבי קצה. "הצוות החינוכי מתמודד עם אתגרים קשים מדי יום: עבודה עם ילד חולה שאינו משתף פעולה, מראות, קולות, ריחות ומגע עם מחלות קשות ולא אחת עבודה ליד מיטת ילד, במסדרון, לפני או בזמן בדיקה או הליך רפואי".
9 צפייה בגלריה
חדר בבית חולים ספרא המדמה חדר טיפולים ומאפשר למאושפזים הצעירים לעשות היכרות עם ציוד רפואי ולקבל הסבר על הטיפול. החדר הוקם בשיתוף ארגון "סאסא סטון"
( צילום: דוברות ספרא)
המורים נדרשים להסתגל לעבודה עם גילאים שונים, מגזרים ושפות שונות ובעלי יכולות קוגנטיביות שונות. כך, מורה יכולה להעביר שיעור אחד בעברית, שעה לאחר מכן בערבית ובסוף היום גם באנגלית.
החדר הכי שמח במחלקה
גם במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה לילדים ולנוער של בית החולים ספרא נערכים לפתיחתה של שנת הלימודים. "התלמידים הם בני שש עד 12, והלימודים מתנהלים בשתי קבוצות", אמרה ל-ynet Live לילך שמואל, רכזת הצוות החינוכי ומורה במקום. "החלוקה לקבוצות הלימוד נעשית לפי התפקוד, היכולות והגיל".
לדבריה, לא קל לצוות לשכנע את הילדים ללמוד. "חלקם נפלטו ממערכת החינוך עוד לפני שהגיעו אלינו. אחרים פשוט נרתעים. המשימה שלנו היא לתפור לכל תלמיד חליפת לימודים שמתאימה לו אישית, על פי מידע שמתקבל מצוות המחלקה".
הילדים מתרגשים לקראת החזרה ללימודים?
"אני חושבת שכן. הם סיפרו שלי שהם מתגעגעים".
על כמה ילדים מדובר?
"במחלקה הספציפית הזו, ילדים ד', יש 12, אבל בבית החולים יש מחלקות אחרות עם מאות תלמידים".
9 צפייה בגלריה
כיתת לימוד במחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים ספרא לילדים. "חלק מהתלמידים נפלטו ממערכת החינוך עוד לפני שהגיעו אלינו"
במערכת הבריאות יש תמיכה רבה בבתי הספר שפועלים בבתי החולים, וההערכה היא שללמידה במהלך אשפוז יש ערך מוסף. "הלימודים האלה עוזרים לילדים לשמור על שגרה במהלך אשפוזם", אומרת ד"ר שירלי אלון, מנהלת המערך הפסיכולוגי במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. "הם גם מעניקים לילדים תחושה של המשכיות, בעיקר לאלו שמחלתם פרצה או החמירה באופן חד ופתאומי, ובתוך יום אחד הם נותקו מהבית, מהלימודים ומהחברים. הלימודים במהלך האשפוז יאפשרו להם חזרה קלה יותר לבית הספר בלי שיצטרכו להשלים חומר".
ד"ר אלון מודעת לעובדה שילדים רבים נהנים ללמוד במהלך אשפוזם, ואינה מופתעת מכך. "הרי כיתת הלימוד היא החדר השמח ביותר במחלקה, המאפשר לילדים היסח דעת ממחלתם", היא אומרת, "המקום היחיד שבו לא דוקרים את הילדים ולא מכאיבים להם. בכיתה הזו הם רק מקבלים ונהנים".
"אלמלא הגן הזה – ליונתן לא הייתה מסגרת"
עוד מסגרת מיוחדת שנותנת מענה קריטי בשנת הלימודים היא הגן השיקומי המוגן של עמותת זכרון מנחם, גן רב-גילאי בירושלים, שמיועד לילדים חולי סרטן. דבורה מישרים, גננת ראשית בגן, מסבירה בריאיון ל-ynet live שמטרת הגן היא להקנות סביבה מוגנת לילדים חולי סרטן, "כשלרוב המערכת החיסונית שלהם נמוכה מאוד והם לא יכולים להשתלב בגנים רגילים. בנוסף, הגן הוא גם מאוד דינמי ומותאם לילדים שמחסירים ימים בשל אשפוזים וביקורות. אנחנו בעצם מאפשרים את כל זה, משלימים את מה שצריך ונמצאים שם בשבילם".
הגן המוגן לילדים חולי סרטן
(צילום: שמוליק דודפור)
בגן מבקרים אך ורק ילדים בתקופת הטיפולים האקטיבית, שבה נפגעת המערכת החיסונית, ללא חשיפה לילדים בריאים. את הגן מובילה גננת מוסמכת, לצד מרפאה בעיסוק ופיזיותרפיסטית בכירה, בליווי בנות השירות של עמותת זכרון מנחם.
"אלמלא הגן הזה – לא הייתה לנו מסגרת לשלוח אליה את יונתן במשך שנתיים", מספרת אמו, אליענה לנדסמן. יונתן, בן שלוש וחצי, מתמודד עם סרטן רב-מערכתי ומטופל בטיפול ניסיוני ביולוגי. הוא מבקר כבר שנתיים בגן ולנדסמן מסבירה כי מלבד המעטפת לבנה, הגן נתן גם מעטפת להורים ולכל הסביבה שלו. "מה שיונתן קיבל שם זה היה ממש בבחינת הצלת נפשות. במשך שנתיים מלאות הוא קיבל גם טיפול בצורה פרטנית, כמו פיזיותרפיה או קלינאי תקשורת ובאמת עבדו איתו שם בצורה מאוד חזקה על הכול, כדי שזה לא יפגע בו, וזה מדהים".
איך יונתן נהנה מהפעילויות בגן?
"הוא תמיד חוזר מאושר וזה מאוד חשוב, תמיד עם אור בעיניים ובאמת מרגיש מוגן ושטוב לו. אני לא יודעת להסביר עד כמה השינוי הזה עשה לו טוב".
שלא כמו בגנים אחרים, שבהם השנה מתחילה ומסתיימת עם אותו מספר של ילדים, בגן המוגן מתחילים את השנה עם מעט ילדים, ובמהלך השנה מתווספים ילדים נוספים. "בשנה שעברה התחלנו עם שבעה וסיימנו עם קבוצה של כ-15 ילדים ואני מאמינה שבמהלך השנה יתווספו עוד", אומרת מישרים.
פורסם לראשונה: 07:13, 31.08.23
