כבר שנים שהדעה הרווחת היא שכאבי אגן בזמן היריון עוברים לאחר הלידה. עם זאת, לא מעט נשים ממשיכות לסבול מכאבים אלו גם חודשים לאחריה ואפילו יותר. מחקרים מצביעים על כך שכשני שלישים מהנשים ההרות חוות כאבי אגן וגב תחתון במהלך ההיריון. חלקן ממשיכות לסבול מכאבים כרוניים למשך חודשים. בעקבות זאת נפגעת שגרת חייהן באופן משמעותי.
האמירה "היריון זה לא מחלה" מהדהדת במסדרונות המרפאות, אך המציאות הרפואית מורכבת יותר. "בזמן ההיריון גוף האישה עובר לספק הכול לשניים ומתוך כך הוא עובר הרבה שינויים: נפח הדם גדל וכך גם תפוקת הלב", מסבירה ד"ר נועה מרטינוביץ, רופאה במערך האורתופדי של המרכז הרפואי הלל יפה. "ברמה האורתופדית קורים כמה דברים. בין היתר, גוף האישה מפריש הורמון בשם רלקסין שהמטרה שלו נגזרת משמו – יש לו רצפטורים בכל מיני רקמות בגוף ותפקידו הוא להגמיש ולהכין את כל מבנה האגן להיפתח לתעלת הלידה – להתרחב כדי שתינוק יוכל לצאת משם.
3 צפייה בגלריה
ד"ר נועה מרטינוביץ, אורתופדית, הלל יפה
ד"ר נועה מרטינוביץ, אורתופדית, הלל יפה
ד"ר נועה מרטינוביץ, אורתופדית מהלל יפה
"שינוי זה גורם למפרק שנמצא מתחת למפשעה בשם פוביס סימפיזיס להימתח. אלה תהליכים שקורים בכל אישה. מדובר בשינוי פיזיולוגי נורמלי, אך בלא מעט מן המקרים אותו מפרק נמתח הרבה מעבר לרמה הנורמלית (סנטימטר אחד), מה שבסופו של דבר מוביל לאותן כאבי אגן מדוברים".
ד"ר מרטינוביץ חוקרת כבר שנים את נושא כאבי אגן בקרב נשים לאחר לידה. "כבר כשעוד הייתי סטודנטית הצטרפתי לד"ר רן טיין, שהוא אורתופד ספורט מומחה משיבא תל השומר כדי לעשות עבודה מחקרית שעוקבת במשך עשר שנים אחר נשים לאחר לידה עם כאבי אגן", היא מספרת, "התחלתי לקרוא בספרות המחקרית וככל שקראתי יותר ויותר הבנתי כמה כל מחקר אומר משהו אחר לחלוטין ברמת השכיחות של הבעיה.
"הכאב הזה של חגורת אגן - Pelvic Girdle Pain - טומן בחובו מספר לא מבוטל של פתולוגיות של מבנים שונים סמוכים שבעצם מתייצגים קלינית הרבה פעמים כמו משהו אחד. אני אוהבת להקביל את זה למעי רגיז: הרבה אנשים סובלים מזה, ואין באמת דבר כזה. זהו שק של מחלות יתומות או תופעות שלא יודעים להגדיר אותן".
3 צפייה בגלריה
כאבי אגן
כאבי אגן
כאבי אגן בקרב נשים. נמשכים הרבה לאחר הלידה
(צילום: shutterstock)
הנושא עומד במרכזו של ספר חדש שיצא לאור "Pregnancy Associated Pelvic Girdle Pain: A Single ?Entity or an Umbrella term", שאותו כתבו ד"ר מרטינוביץ', יחד עם ד"ר טיין, פרופ' שרון פרלמן וד"ר אופיר בליקשטיין, גינקולוגיות מבית החולים בילינסון.
הספר מאגד בתוכו את כל המאמרים והמחקרים שנכתבו לאורך ההיסטוריה בתחום כאבי אגן, גב תחתון וירכיים בהיריון ולאחר לידה וחושף נתונים המצביעים על מספר לא מבוטל של נשים שממשיכות לסבול מכאבי אגן גם כחצי שנה לאחר הלידה. הספרות המקצועית שסוקרת ד"ר מרטינוביץ' בספר מעלה שאלות נוקבות לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים אלה. הנה כמה מהן לפניכן.
ד"ר נועה מרטינוביץ: "מחקר מצא כי 89% מנשים שסבלו מכאבים אלה לא חזרו לעבודתן הקודמת, בניגוד לאוכלוסייה הכללית שבה שיעור הנשים שלא חזרו לעבודתן כעבור שנה הינו 27%. בטווח הארוך, במעקב של 10 שנים לאחר הלידה, חלק ניכר מהן עדיין סבלו מכאבים טורדניים, כאשר 9% מהן לא חזרו לעבוד כלל"

פער טיפולי משמעותי

"אנו עדים לפער משמעותי בין המחקר לפרקטיקה הקלינית", מדגישה ד"ר מרטינוביץ'. "היעדר התמחות ייעודית בתחום פציעות שריר-שלד במיילדות מותיר נשים רבות במעגל בלתי פוסק של הפניות בין מומחים שונים - בין אם רופאי משפחה, גינקולוגים או אורתופדים. במסגרת המחקר יצא לי לפגוש מספר נשים שחייהן השתנו מקצה לקצה בעקבות הכאבים - חלקן טרם חזרו לעבודה, חלקן מתקשות לקיים פעילויות יומיומיות שגרתיות וחלקן אף נזקקו לטיפול רגשי מתוך תחושת תסכול וחוסר אונים. נכון להרגע אין פרוטוקול טיפולי מוסכם. חלק מהרופאים יפנו את האישה לאולטרסאונד, שהרבה פעמים נותן אבחנה חלקית, אם בכלל, ולפיזיותרפיה כללית ללא פרוטוקול מסוים".
3 צפייה בגלריה
עדיין אין פרוטוקול טיפולי מוסכם
עדיין אין פרוטוקול טיפולי מוסכם
עדיין אין פרוטוקול טיפולי מוסכם
(צילום: shutterstock)

השפעה כלכלית וסוציאלית

ניתן לראות כי מצב המטופלות אשר סובלות מכאבים כרוניים באגן לאחר לידה הינו בעל השפעה כלכלית וסוציאלית. במחקר שהתבצע במרכז הרפואי שיבא על ידי ד"ר מרטינוביץ' וד"ר טיין , נמצא כי 89% מאותן נשים שסבלו מכאבים אלה לא חזרו לעבודתן הקודמת, בניגוד לאוכלוסייה הכללית שבה שיעור הנשים שלא חזרו לעבודתן כעבור שנה הינו 27%.
בטווח הארוך, במעקב של 10 שנים לאחר הלידה, חלק ניכר מהן עדיין סבלו מכאבים טורדניים, כאשר 9% מהן לא חזרו לעבוד כלל ונותרו מובטלות לעומת 8% בקרב האוכלוסייה הכללית. נתון נוסף שעלה במסגרת המחקר היה כי לאחר עשור מחצית מהנשים שהשתתפו במחקר לא הגיעו לממוצע מספר נפשות במשפחה בישראל, מה שיכול להעיד על הימנעות בשל חשש מהישנות או החמרת הכאבים.

לקראת רפואה מותאמת אישית

"האתגר הבא הוא פיתוח פרוטוקולים טיפוליים ספציפיים המבוססים על אבחון מדויק", מסכמת ד"ר מרטינוביץ'. היא קוראת להקמת תת-התמחות ייעודית באורתופדיה לטיפול בבעיות שריר-שלד הקשורות להיריון ולידה, צעד שעשוי לצמצם את הפער הקיים בין המחקר האקדמי לטיפול הקליני. עם זאת היא מדגישה כי הדרך לשינוי מערכתי עוד ארוכה. "זו בעיה גלובלית שדורשת התייחסות מערכתית. המודעות הגוברת לנושא היא צעד ראשון בדרך לפתרון, אך נדרשת רפורמה מקיפה באופן שבו מערכת הבריאות מתייחסת לכאבי אגן כרוניים אצל נשים לאחר לידה. חלק מהדברים שיוכלו לסייע הם ביצוע בדיקות MRI כדי לתת אבחנה מדויקת ומיסוד פרוטוקול פיזיותרפי ייחודי לפי כל פתולוגיה".