בשבוע שעבר חשף השחקן יעקב כהן שחלה בפרקינסון. לפי תיאורו של כהן בן ה-64, הוא גילה שלקה במחלה לאחר שחש כאב חזק באזור הצוואר. כאב הוא אחד מתסמיני המחלה, אבל יש עוד תסמינים וסימנים שחשוב להיות מודעים להם.
1 צפייה בגלריה
יעקב כהן
יעקב כהן
יעקב כהן. גילה כי לקה בפרקינסון לאחר שחש כאב חזק באזור הצוואר
(צילום: יונתן בלום)
קראו עוד:
אז מהי מחלת הפריקנסון, מהם הסימנים האופייניים לה, והאם לחלק מהאוכלוסייה יש נטייה מוגברת לחלות בה? לפניכם שאלות ותשובות בנושא.
מהי פרקינסון? זוהי מחלה כרונית של המוח, שבה מצבו של החולה מחמיר לאורך זמן. המחלה פוגעת בדרך שבה המוח מתאם בין הפעולות השונות בגוף, לרבות הליכה, דיבור וכתיבה, והיא נחשבת כיום לחשוכת מרפא. המחלה אינה מדבקת, ובמרבית המקרים אינה תורשתית.
איך אדם יכול לדעת שהוא חלה בפרקינסון? הסימפטומים של פרקינסון מתחילים בצורה קלה ומחמירים בהדרגה, ללא דפוס קבוע. אצל כל חולה המחלה באה לידי ביטוי בצורה שונה, וגם התגובות לטיפולים התרופתיים משתנות בין חולה לחולה. עם זאת, יש שלושה תסמינים עיקריים:
1. איטיות בתנועה. המחלה גורמת להאטה בביצוע פעולות יומיומיות מסוימות, ויש גם פגיעה בקואורדינציה.
2. רעד. בדרך כלל הוא יתחיל באחת הידיים או הזרועות ויבלוט יותר במנוחה. הרעד יפחת בעת הפעלה והזזה של איברי הגוף. חשוב להדגיש שרעידות לא מעידות בהכרח על פרקינסון, אלא יכולות להיגרם ממחלות רבות אחרות. כ-30% מחולי הפרקינסון לא יחוו רעד כלל.
3. נוקשות שרירים. תופעה זו, שאליה מצטרף כאב, עלולה ליצור קושי בביצוע מטלות יומיומיות פשוטות.
אם אחד ההורים חלה בפרקינסון, האם הילדים נמצאים בסיכון מוגבר לחלות? קרוב משפחה שחלה בפרקינסון מעלה את הסיכון להתפתחות המחלה. בגנים הנפוצים מדובר בעלייה של פחות מ-5%, ובגנים אחרים זה יכול להגיע לעלייה הרבה יותר גדולה. הסיבות להיווצרות המחלה עדיין אינן ידועות. יש סברה ששילוב של גורמים גנטיים עם חשיפה לחומרים סביבתיים מזיקים (חומרי הדברה, חומרים רעילים, חבלות ראש) ממלא תפקיד מהותי בהתפתחות המחלה.
אם אדם נמצא בסיכון מוגבר לחלות בפרקינסון, מה ניתן לעשות כדי למנוע את המחלה? 1. כדאי לבצע פעילות גופנית כ-30 דקות ביום ברמת מאמץ בינונית ולבצע פעילות לחיזוק שרירים לפחות פעמיים בשבוע בהתאם ליכולת.
2. חשוב לשמור על תזונה בריאה, עם מספיק מים וסיבים (בעיקר דרך ירקות), להפחית את צריכת הסוכר והשומן וכן לבדוק ולתקן רמות של ויטמינים (בעיקר B-12 וחומצה פולית).
3. להימנע מטוקסינים (רעלנים). עדיף לאכול אוכל אורגני ללא חומרי הדברה.
4. לשמור על משקל תקין ובריא.
5. להקפיד על שינה מספקת באיכות וגם בכמות - שבע עד תשע שעות שינה בלילה.
6. להמשיך להיות פעילים לא רק פיזית אלא גם מנטלית וחברתית, להציב אתגרים, ללמוד דברים חדשים ולהגביר את כמות הפעילות החברתיות.
7. לבחון זכאות להשתתפות בניסויים קליניים או במחקרים שמטרתם היא לזהות אסטרטגיות מניעה או פיתוח טיפולים חדשים למחלה. הכרת הסיכון המוגבר לפרקינסון יכולה לספק הזדמנות להכין את עצמכם ואת יקיריכם רגשית לאפשרות, ולהיערך בהתאם. חשוב לציין כי גם אם אדם נמצא בסיכון לפרקינסון, זה לא אומר שהמחלה תתפתח בהכרח.
ד"ר סיימון ישראלי - קורןד"ר סיימון ישראלי - קורןצילום: תומר יעקבסון



מה מאפיין מטופלים שמתמודדים עם המחלה טוב יותר מאחרים? יש לא מעט דוגמאות למטופלים כאלה. אחד מהם היה בולט במיוחד: אחרי כמה שנים של התמודדות לא פשוטה עם המחלה, הוא החליט להילחם בה, ובמקום להיתפס כ"איש זקן, כפוף ורועד", החל להתאמן בריקוד ונעשה המלך של רחבת הריקודים. האיש התמיד, התמסר והצליח להגיע להישגים מרשימים בריקוד, למרות חוסר ניסיון קודם ולמרות המחלה שהתקדמה והחמירה.
"לא להתבייש, ולא לנסות להתמודד לבד. חשוב לספר ולשתף את הקרובים ולגייס מהם עזרה. חשוב גם שהחולים ימצאו את התשוקה שלהם, את הפעילויות שעושות להם טוב נפשית ופיזית"
אנשים יכולים לעשות הרבה יותר ממה שמצפים מהם, וכוח רצון הוא גורם משמעותי בהתמודדות עם המחלה ותסמיניה.
אילו טיפים אפשר לתת למתמודדים עם פרקינסון או לאנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לחלות בה? קודם כל, לא להתבייש. לא להישאר בארון ולא לנסות להתמודד לבד עם המחלה. חשוב לספר ולשתף את הקרובים ולגייס מהם עזרה. חשוב גם שהחולים ימצאו את התשוקה שלהם, את הפעילויות שעושות להם טוב נפשית ופיזית, וגם שיתרמו לאחרים, שישמרו על אורח חיים פעיל - והכי חשוב: שישמרו על אופטימיות, חיוביות, חוש הומור ואהבת החיים.
הכותב הוא נוירולוג, מומחה בהפרעות תנועה, במחוז מרכז של מכבי שירותי בריאות