פרופ' סיגל סדצקי: "הכל נעשה פה באיחור"
(צילום: סיני דודפור)
"סגר משמעותו כישלון, אבל אני רואה שפעם אחר פעם זו האסטרטגיה שמדינת ישראל בחרה בה - להגיע למצב מאוד מאוד גרוע ששום פעילות, פרט לסגר, לא יכולה לצמצם את התחלואה", אומרת היום (חמישי) באולפן ynet פרופ' סיגל סדצקי, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.
"הכל נעשה פה באיחור", טוענת פרופ' סדצקי. "היה ברור שצריך לשלוט בנמל התעופה ולא לטוס לחו"ל. זה לא היה מונע את חדירת הדלתא לישראל, אבל אפשר היה להאט אותה בצורה משמעותית. ככל שמייצרים מסננת עם חורים גדולים מבחינת היכולת של אנשים להדביק אחרים - כך אנחנו מתקרבים יותר לסגר".
קראו עוד:
פרופ' סדצקי מציינת שלוש אסטרטגיות פעולה היום בעולם: "הראשונה היא 'זירו טולרנס' שאומרת: אנחנו לא מוכנים לספוג בכלל חולים; יש אסטרטגיה של סגר, שלצערי הרב אנחנו דוהרים לשם; ויש אסטרטגיית ביניים, בה במקום הוויכוח 'כן יהיו חולים, לא יהיו חולים', נוקטים באותם אמצעים שיביאו לנו את מקסימום הרווח מבחינת מניעת הדבקה ומינימום הפסד כלכלי.
"האסטרטגיה העיקרית היא חיסונים אבל צריך ארגז כלים שלם, חיסונים בלבד זה ממש לא מספיק, גם לא עם החיסון השלישי. החיסונים ללא ספק יהיו הדרך החוצה מהמגפה, אבל עד שכל העולם לא יהיה מחוסן - המגפה לא תיגמר. צריך ערבות הדדית אבל מעבר לזה, אנחנו חייבים לגייס לארגז הכלים שלנו אמצעים נוספים. אני מסכימה שסגר משמעותו כישלון, אבל אני רואה שפעם אחר פעם זו האסטרטגיה שמדינת ישראל בחרה בה - להגיע למצב מאוד מאוד גרוע ששום פעילות פרט לסגר לא יכולה לצמצם תחלואה".
בעצם כל האסטרטגיה שבחר בה רה"מ בנט, שכביכול שונה מהממשלה הקודמת, קרסה ונכשלה? "הוא לא הראשון שמגיע לניהול המגפה ואומר 'בתקופה שלי לא יהיה סגר' ובסופו של דבר מגיע לסגר. מה זה אומר? שאנחנו לא עושים את הדברים הנכונים בזמן. קודם כל ברור שאנחנו צריכים להיות עם מסכות, אין בזה ספק, ואני לא מבינה את הוויכוח כל פעם על איך תיפתח שנת הלימודים - תמיד בסוף מאחרים ומגיעים ל-1 בספטמבר לא מוכנים ובלי הרעיון של כיתות קטנות. הרעיון הזה שנצליח על ידי בדיקות בלבד לשלוט בהדבקה בילדים - לא יעבוד. בואו נהיה צנועים ולא נלך לרעיון גרנדויזי כמו בדיקות כל יום בכמויות כל כך גדולות. צריך להקטין את הכיתות".
בסוף נגיע לקפסולות? "לצערי לא נגיע קפסולות אלא לעצירת לימודים וזה הדבר החמור. הדבר החמור הוא שהמילה 'קפסולות' יצאה מהסיפור. זה ברור שאם מדינת ישראל מחליטה שהילדים חייבים ללמוד כמה שיותר ימים - צריך להיערך נכון בבתי הספר, אנחנו צריכים ללכת על חיסונים בצורה המקסימלית".
כולל חיסונים בבתי הספר, מה ששרת החינוך כל כך מתנגדת לו? "בוודאי, בוודאי. חיסונים בביה"ס אני אומרת בצורה ברורה. ההתחסנות בבתי הספר תעלה את החיסוניות בצורה משמעותית ואני רוצה להגיד בצורה חד משמעית: אנחנו יודעים לתת חיסונים בבתי הספר, אנחנו עושים את זה שנים רבות בשירות בריאות התלמיד, ואפשר לעשות זאת גם לגבי הקורונה. אין פה משהו חדש".
ד"ר שאשא ביטון אומרת שזה פשע להכניס חיסונים לבתי הספר. את חושבת שזה פשע לא להכניס? "אני לא מצטרפת לשיח מהסוג הזה. בבתי הספר ניתנים היום חיסונים שיש עליהם הסכמה גורפת, כמו חצבת וטטנוס, אבל גם חיסונים שאין עליהם הסכמה, כמו וירוס הפפילומה או השפעת, שהם חיסונים נתונים במחלוקת ובכל זאת מתמודדים איתם יפה מאוד בבתי הספר ואין פה שום בעיה, לא חינוכית ולא בריאותית. אז לא צריכה להיות בעיה גם עם חיסוני הקורונה - והרווח גדול מאוד".
היית מבטלת הופעות? "אני חושבת שצריך להגביל התקהלויות ואני לא מבינה את אלה שמופתעים מזה, כי סגר הרבה יותר גרוע ממניעת התקהלויות. ועשו כבר הגבלת התקהלויות, אמרו שבמגזר הציבורי עוברים ל-50% עבודה מהבית, זה לא הגבלת התקהלויות?
אני מדבר על הופעות, חתונות. "הקונספט היום של התו הירוק, שמחוסנים יכולים להתקהל ללא הגבלות, הוא לא נכון, כי עיקר התחלואה הגיעה למחוסנים. זה לא מפני שהחיסון לא מגן. החיסון מגן ומוריד משמעותית את הסיכוי להידבק, אבל בגלל חוק המספר הגדולים יש הרבה לא מחוסנים במדינה והחיסון לא סוגר הרמטית את התחלואה".
"רצים אחרי התגלגלות המגפה". פאנל מומחים
(צילום: סיני דודפור)
"בממשלה עושים אותן טעויות, יש קיבעון מחשבתי. צריך להכריז כבר עכשיו ששנת הלימודים לא תיפתח ב-1 בספטמבר", אומר פרופ' לאוניד אידלמן, נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית היוצא. "כשאני מסתכל קדימה - פתרון להמשך אינו סגר אלא חיסון שלישי ולגילאים צעירים יותר". "כנראה שצריך לחסן לקורונה בתדירות גבוהה יותר", מוסיף ד"ר ארז ברנבוים, מנהל ביה"ח אסותא באשדוד.
כמה חולי קורונה מאושפזים עכשיו באשדוד? "אצלי יש שמונה מאושפזים, כולם מצב קשה, שניים מונשמים. החולים הקשים ביותר לא מחוסנים, כולם יודעים את זה, מי שמחוסן זה מגן עליו במידה מסוימת מפני הנשמה. אם מקדם ההדבקה ימשיך באותה מתכונת, אנחנו רואים תחזיות של 1,500 חולים קשים בטווח של 30 יום.
"אנחנו יודעים לטפל בהם, סוגרים מחלקות פנימיות שמטפלים בחולים אחרים בישראל והופכים אותן למחלקות קורונה ואת המחיר ישלם האזרח הישראלי. אני מנהל בית חולים עם עובדים שחוקים וזה לא בעיה רק שלי אלא של כל המערכת, ובניגוד לסגרים הקודמים, הפעם אנחנו מוצפים גם בחולים אחרים, מחלקות הפנימית, מחלקות הילדים שנמצאות בתפוסה של 130-120 אחוז כבר שלושה חודשים. אני מוטרד שלא אוכל לטפל בחולים עם בעיות אחרות שאינן קורונה".
ובתוך כך, זהו היום השלישי ברציפות עם יותר מ-3,000 מאומתים: 3,421 ישראלים אובחנו אתמול (יום ד') כחיוביים לקורונה. בסך הכול בוצעו כ-102 אלף בדיקות ושיעור החיוביים עומד על כ-3.3%. מתחילת השבוע אובחנו בישראל 13,138 חיוביים לקורונה.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 460 חולי קורונה. 241 מהם מאושפזים במצב קשה. מדובר בעלייה קלה לעומת המספר אמש. 51 חולי קורונה מחוברים למכונות הנשמה וגם כאן מדובר בעלייה קלה. מאז פרוץ המגפה נפטרו בישראל 6,503 חולי קורונה – 26 מהם מתחילת החודש.