בשיתוף בית החולים ספרא לילדים, שיבא
המומחים של בית החולים ספרא לילדים עונים לכל השאלות החשובות לקראת החזרה ללימודים
רגע לפני פתיחת שנת הלימודים ובצל ההגבלות וההנחיות שישפיעו על רבים, רופאים מומחים מהמרכז הרפואי שיבא לילדים ע"ש אדמונד ולילי ספרא עונים על 10 שאלות שמטרידות הורים וילדים בתקווה לפתיחת שנת לימודים מלאה וללא קשיים.
1: אילו פעולות אנחנו יכולים לבצע כדי להבטיח שנת לימודים בריאה ונטולת הפרעות ככל האפשר?
"התשובה מתחלקת לפי גיל הילדים", מסביר ד"ר משה אשכנזי, רופא בכיר ביחידה למחלות ריאה ילדים וסגן מנהל בית החולים ספרא לילדים, בשיבא. "מעל גיל 12, התשובה היא חד משמעית - חיסונים, חיסונים, חיסונים. מהמידע שהצטבר בישראל ובכל העולם אנחנו יודעים שחיסונים הם ההגנה הטובה ביותר מפני הוירוס, גם אם היעילות יורדת לאחר מספר חודשים עדיין החיסונים נותנים הגנה ששום דבר אחר לא נותן".
"לילדים הקטנים יותר, יצאנו במבצע בדיקות סרולוגיות שזאת בדיקת דם פשוטה ולא כואבת באצבע, במטרה למפות מי יכול לקבל תו ירוק, זאת הדרך להגן על הילדים".
2: איך מכינים את הילדים שישבו בבית בשנה וחצי האחרונות לחזרה לבית הספר?
"הכי חשוב זה לדבר עם הילדים", אומרת ד"ר חנה ויסמן, מנהלת מערך הפסיכולוגיה בבית החולים ספרא לילדים, שיבא. "כל ילד לפי הגיל שלו ורמת ההבנה ולשאול מה מעסיק אותם. יש ילד שמוטרד מהלימודים, אחרים מוטרדים מנושאים חברתיים, ממעברים חשוב לדבר ולהקשיב. לא חייבים לפתור".
3: ואם יש פחדים וחששות, איך אפשר בטיפול ביתי להרגיע?
"ילדים רבים החיים החברתיים שלהם התנקזו למסכים בבית, רבים חוו בדידות ולכן יש לי פנייה דווקא למורים", מפתיעה ד"ר ויסמן "מורים יקרים, הקדישו את תחילת שנת הלימודים בגיבוש חברתי ובחיזוק קשרים חברתיים, שימו בינתיים את הלימודים בעדיפות שנייה".
4: ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז שהוריהם בחרו להפסיק את הטיפול במהלך החופש, מתי מומלץ לחזור וליטול את התרופות?
"כל מקרה לגופו, אבל אם צריך להכליל ילדים שמטופלים בעקבות בעיות בבית הספר, אני ממליץ להורים לא להתחיל את הטיפול ולחכות לאוקטובר, אחרי חגי תשרי". אומר ד"ר עומר בר יוסף, נוירולוג ילדים ומנהל המרכז להתפתחות הילד בבית החולים ספרא לילדים, בשיבא.
"רק אחרי החגים אפשר יהיה להעריך את מצב הילד, לעיתים הילד מתבגר ואין צורך בטיפול, לעיתים שינויים במערכת כמו שינוי מורים או כיתה משנים את המצב ואין תמיד צורך בהמשך טיפול".
"בקרב ילדים שהבעיות משפיעות גם אחר הצהריים, על חיי המשפחה, ילדים אלה בדרך כלל מטופלים גם בתקופת החופש, אבל אם מחזירים אותם לטיפול בתקופת הלימודים אני ממליץ לחזור כמה ימים לפני ה-1 בספטמבר בשביל להתגבר על תופעות הלוואי".
5: איך לחזור לשגרת שינה ומתי טיפול תרופתי מתאים?
"מרבית הילדים חווים קושי בחזרה לשגרת שינה המותאמת לבית הספר", מסביר ד"ר בר יוסף וממליץ "נסו ליצור סדר יום קבוע ושגרת שינה לקראת החזרה לבית הספר".
"כשמדובר בקושי מורכב יותר שלא נפתר אחרי הסתגלות של מספר ימים ומדובר למעשה בהפרעות שינה בהן יש נטייה ללכת לישון מאוחר בלילה ולקום מאוחר במשך היום לעיתים יש מרכיב גנטי וחשוב להבין האם מדובר בגורם סביבתי ואז מומלץ לשנות הרגלים במשפחה, אם לא מדובר בגורם סביבתי אפשר להתחיל טיפול תרופתי שעוזר לסדר את שעות השינה לשעות בית הספר אבל רק אחרי אבחון אצל רופא ומעקב רפואי".
6: אחת ולתמיד, מהם ההבדלים בין הבדיקה הסרולוגית, לאנטיגן ול-PCR ?
"שאלה מצוינת, אומר ד"ר אשכנזי שמבין את הבלבול בקרב ההורים, הבדיקה הסרולוגית באה לבדוק האם הילד נחשף בעבר לוירוס הקורונה. זאת בדיקת דם פשוטה שבה בודקים המצאות של נוגדנים נגד וירוס הקורונה".
"העובדה שהילד נחשף לא אומרת בהכרח שהוא חלה בקורונה (סבל ממחלה סימפטומטית) אבל שיש בגופו נוגדנים".
"בדיקת ה-PCR, בדיקת המטושים המוכרת, היא בדיקה אמינה שבודקת האם הילד, או המבוגר, נושא כרגע את וירוס הקורונה".
"בדיקת אנטיגן, בדיקה מהירה, וזה יתרונה אבל פחות אמינה שמזכירה את בדיקת ההריון המהירה ועובדת על אותו עיקרון בודקת גם היא האם הילד או המבוגר נושא באותו רגע את הוירוס, אולם היא כאמור אמינה פחות מה-PCR".
7: הקורונה משתנה, האם יש תסמינים שונים לווריאנטים השונים של וירוס הקורונה?
"כן ולא", מסביר ד"ר אשכנזי "יש הרבה מאוד ווריאנטים ויגיעו עוד כי זה טיבעו של כל וירוס נשמתי, לפתח וריאנטים חדשים פעם בשבועיים שלושה. אולם רוב התסמינים הם זהים רק בעוצמה משתנה וגם האוכלוסייה שנדבקת, חולה - משתנה".
"חשוב לומר שלמרות כל הדיווחים אין סימוכין מדעי לכך שיש תחלואה גבוה בילדים במדינה כזאת או אחרת. הנתונים מראים כי ילדים חולים פחות ממבוגרים, והמחלה לא מעוררת דאגה בקרב הילדים".
8: איך אפשר להכין ולתמוך בילדים כשאנו נדרשים לקחת אותם לבדיקה סרולוגית שמתבצעת כדקירה באצבע?
"אל תפתיעו, תודיעו מראש", אומרת ד"ר ויסמן "ככה בונים אמון. תתארו להם מה הולך לקרות בדיוק, אפשר לעשות חזרה בבית".
בזמן הבדיקה עצמה אפשר לעשות שני דברים:
- הסחת דעת תוך כדי שימוש במסך בזמן הבדיקה.
- מעורבות, לתת לילד לבחור את האצבע או לספור ביחד עד שלוש.
"הכי חשוב", מחדדת ד"ר ויסמן "שההורה יבוא רגוע, הלחץ של ההורה מאוד משמעותי במעבר חלק וטוב של התהליך".
נדגיש שהבדיקה היא לא חובה אבל הורים רבים רוצה לעשות אותה כי היא חוסכת ימי בידוד, גם של הילד וגם להורים.
"כמובן לא להכריח את הילד בכוח אבל אפשר לציין את החשיבות והמשמעות", אומרת ד"ר ויסמן.
9: הנושא שמאוד מטריד הורים הם המסכים, מה אפשר לעשות?
"לדבר עם הילדים על הקשיים וההשפעות של המסכים", מסביר ד"ר בר יוסף "שקפו לילדים את משך הזמן שהם מבלים מול המסך אולם חשוב להיות ריאליים, הילדים כנראה יראו הרבה יותר ממה שאנחנו רוצים שהם יראו. אבל לא לקחת להם את המכשירים לגמרי, זה לא יעבוד זה רק ייצור זירת מלחמה שבה ההורים צפויים להפסיד".
"נושא המסכים צריך להיות מתוך הבנה, תבחרו את הגבולות שלכם ותעמדו בהם. כמו למשל להוריד לגמרי את החשיפה לפני השינה ולא להכניס את המסכים למיטה, זה נכון גם למבוגרים".
10: ומהן נורות האזהרה שמצביעות על התמכרות?
"הייתי אומר שיש שלושה דגלים שצריכים להדליק נורה ואז להגיע לעזרה מקצועית", אומר ד"ר בר יוסף.
- התנגדות משמעותית לשינויים בחשיפה במסכים.
- המנעות מקשרים חברתיים ומשפחתיים שאינם דרך המסך.
- המנעות מאכילה וירידה במשקל.
"אנחנו רואים עלייה תלולה בהפרעות חרדה והתמכרויות שונות", מוסיף ד"ר אשכנזי "הפרעות אכילה, נסיונות אובדניים. עלייה מדאיגה של עשרות אחוזים".
בשיתוף בית החולים ספרא לילדים, שיבא
פורסם לראשונה: 09:31, 26.08.21
