"עברנו המון תקופות לא קלות, הרבה חולי. עד היום הבן הגדול סובל מדלקות ריאות חוזרות, הוא התחיל הזנה מהבטן, לא הולך, מדבר חלש מאוד, אבל הוא ילד שמח. הוא גם גורם לכולם לרצות להיות שמחים ומחזיר הרבה טוב. אם אחים שלו רבים אז הוא מבקש שישלימו. הוא לא מוכן שיהיה בלגן בבית. הקטן, חוץ מהתסמונת, הוא גם על הרצף האוטיסטי, אז זה שונה אצלו".
שרה אורשלימי (43) מאלעד, נשואה ואם לחמישה. בנה השני, רפאל ניסים (21) ובן הזקונים, יוסף אריאל (חמש), לוקים בתסמונת הזדקנות מוקדמת ע"ש וידמן-ראוטנשטראוך. "זה באמת לא קל. החיים שלי מוגבלים", היא מספרת השבוע בריאיון לאולפן ynet, "לא יצאתי לעבוד שנים. כל דבר זה ריצות לבית חולים ודברים שתופסים לי את כל היום".
וישנה גם ההתמודדות עם הנושא החברתי.
"חברתי ונפשי, זה הכול ביחד. הייתי רוצה שלאנשים יהיה יותר מידע על התסמונת כך שיקבלו את השונות. זו גם הסיבה שבגללה אני מתראיינת. אני החלטתי שהילד יהיה מוכר לכולם. אני לא מתביישת בו. כשילדים קטנים באים ושואלים אותי למה הוא כזה רזה, למה הוא נראה ככה, אני פשוט מסבירה שככה הוא נברא, שכל אחד נולד עם מגבלה אחרת. אבל נפשית זה לא קל בכלל. אני לא מאחלת את זה לאף אחד".
הבן הגדול הוא המבוגר ביותר בעולם כיום עם התסמונת הזאת.
"נכון. כשהוא נולד אמרו לי 'אל תיקשרי אליו', אמרו לי הוא לא ישרוד את גיל חמש. זה מאוד קשה להתחיל לטפל בילד שאתה יודע שעוד מעט אתה נפרד ממנו. בלילה הייתי נכנסת למיטה וחושבת מה אני עושה כשאני קוברת את הילד ומה אני רוצה להגיד. אמרתי לעצמי שאני רוצה להגיד לילד הזה שעשיתי בשבילו את כל מה שיכולתי. זה היה הרצון שלי, מלא חום ואהבה. גם עכשיו, כשהוא במצבים קשים לפעמים, אני יודעת שזהו, עוד מעט זה נגמר".
כל יום את חיה בתחושה שזה יכול להיות היום האחרון. למעשה אף רופא לא צפה שהוא יגיע לגיל 21.
"אף אחד. אני גם מאושרת שהוא הגיע לגיל הזה, ואומרת שקיבלתי אותו מתנה 15 שנה".
עד כמה הוא מודע למצב?
"אני לא יודע עד כמה הוא מבין. עכשיו עם החיבור להזנה הסברתי לו שאם הוא ישתה מהפה הוא יכול למות ואמרתי לו שיש לו בחירה, כי הוא לא רצה 'שיעשו לו חור בבטן'. אמרתי שנעשה מה שהוא מחליט, ואז הוא אמר: 'אני רוצה את הניתוח'. אבל זה לא קל. ההתמודדות הנפשית יותר קשה מהפיזית. אני מאוד אופטימית, אני אישה שמחה, ומשתדלת גם לא להקרין בבית את הקושי. יש לי בבית עוד שלושה ילדים בריאים, ברוך השם".
איך הם מתמודדים עם הסיטואציה הזאת?
"אוהבים אותו. אוהבים את הילדים מאוד-מאוד. כשילדתי את הקטן שלי, לא חלמתי שאחרי 11 שנה אני אלד עוד ילד עם תסמונת. וכשעלה חשש הייתה לי תמיכה מלאה מכל הבית. כולם אמרו לי: 'אנחנו נעזור לך'. וכולם אומרים שזו המתנה הכי יקרה בבית. הוא ילד שמח, ילד אופטימי. הוא גם מצחיק הרבה. עם הראשון היה לא קל, עכשיו אני מקבלת הרבה תמיכה ויש גם יותר מודעות".
פחות מ-50 ילדים מוכרים בעולם עם תסמונת וידמן-ראוטנשטראוך. "אני חושבת שחלק מהעובדה שההישרדות שלהם היא כזאת גדולה נזקפת לטיפול המסור של שרה, הנחישות שלה והמסירות - אין אימהות כאלה. הילדים האלה מטופלים בצורה מדהימה", אומרת ד"ר אודליה חורין, רופאת ילדים גנטיקאית בבית חולים ספרא.
"כשאנחנו מדברים על הזדקנות מוקדמת, מדובר במספר מחלות ולא במחלה אחת. לאחרונה נולדה ברמב"ם תינוקת עם תסמונת נדירה דומה, בשם הצ'ינסטון גילפורד פרוגריה. את שתיהן לא ניתן לאתר בבדיקות הגנטיות הרגילות. זה נכון שבמקרה של שרה, במהלך ההיריון של הילד השני כבר היו סממנים בהדמיה של העובר שבאמצעותם יכולנו לזהות ולחשוב שהילד ילקה באותה תסמונת, אבל באופן רגיל ניתן לאתר אותן רק בבדיקות ריצוף מתקדמות שהן לא בסל הבריאות, ומרבית הזוגות לא עושים אותן.
במקרה של שרה זה לקח המון שנים עד שאיתרנו בעצם את הגן שגורם למחלה של שני הילדים שלה. ברגע שאנחנו כבר יודעים מה הגן, אנחנו יכולים להציע אבחון טרום לידתי ואבחון טרום השרשה. אבל אם אנחנו לא מזהים את הגורם הגנטי, ויש היום עשרות מחלות שהגן הגורם להן עדיין לא ידוע, אנחנו לא יכולים להציע את זה.
התסמונת שגורמת לתינוקות להזדקן במהירות
כאמור, לאחרונה נולדה ברמב"ם תינוקת שאובחנה עם תסמונת מסוג דומה - תסמונת הגנטית הנדירה פרוגריה (על שם) האצ'ינסון-גילפורד Hutchinson Gilford Progeria, או תסמונת ההזדקנות המוקדמת. על אף שהתסמונת נדירה מאוד, עם שיעור היארעות של אחת לארבע מיליון לידות בעולם, פרוגריה עלתה למודעות הציבורית, לא מעט בעקבות התהודה שקיבלה בסרט "הסיפור המופלא של בנג׳מין באטן" בכיכובו של בראד פיט.
ד"ר חורין מסבירה כי התסמונת מתאפיינת בילדים אשר לרוב נראים תקינים בלידה, והוריהם פונים לעזרה רפואית בעקבות קשיי האכלה וחוסר עלייה במשקל. אחד המאפיינים הבולטים של ילדים עם התסמונת הוא היקף ראש גדול, בפרט ביחס לממדי הגוף הקטנים, היעדר שומן ברקמות השונות, התקרחות, מבנה ציפורניים ייחודי ותפרחת עורית. סימנים אלו משווים לילדים מראה זקן. בהמשך הילדים מפתחים תהליכי הזדקנות מואצים ברקמות השונות, עם ירידה בשמיעה וטרשת עורקים.
"התינוקת שנולדה ברמב"ם אובחנה זמן קצר לאחר הלידה, וזאת בעקבות פריחה עורית ייחודית המאפיינת את התסמונת, מה שהעלה את חשדם של הרופאים המטפלים. תוחלת החיים של ילדים עם התסמונת נמוכה, עם ממוצע של 14.5 שנים, בשל סיבוכים של טרשת עורקים, הכוללים תחלואה לבבית או מוחית. קיימים בעולם דיווחים על תוחלת חיים ארוכה יותר, והתקווה היא שתרופות חדישות יאריכו את תוחלת החיים של חולים אלו".
לא מאותרת בבדיקות סקר
ד"ר חורין וד"ר שלומית איזנברג ברזלי, גנטיקאית קלינית במכון הגנטי ע"ש דנק גרטנר, המרכז הרפואי שיבא, מסבירות: תסמונת פרוגריה נגרמת כתוצאה משינויים בגן LMNA, אחד מכ-22 אלף גנים בגוף. כל גן קיים בשני עותקים, עותק ממקור אימהי ועותק ממקור אבהי (למעט גנים המצויים על כרומוזומי המין בזכרים). התסמונת מועברת בתורשה דומיננטית. כלומר, די בשינוי בעותק אחד של הגן על מנת לפתח את המחלה.
"המשותף לתסמונות המובילות להזדקנות מוקדמת כתוצאה משינויים בגן זה הוא פגיעה בחיתוך של החלבון שאליו מקודד הגן, המובילה להצטברות חלבון רעיל ברקמות השונות המכונה פרוגרין (ומכאן שם המחלה - פרוגריה). ההצטברות של חלבון הפרוגרין היא זו שמובילה לפגיעה ברקמות השונות ולתהליכי ההזדקנות המואצים"
במרבית המקרים התסמונת אינה מורשת, וההורים נושאים שני עותקים תקינים של הגן LMNA, כך שהשינוי הגנטי מתרחש לראשונה בעובר (בזרע, בביצית או בשלבים עובריים מוקדמים). מכאן, שבדיקות סקר גנטיות לאיתור נשאות למחלות רצסיביות, המומלצות לכל הזוגות בישראל, לא יאתרו שינויים בגן זה, והדרך היחידה לאתר שינויים אלו בגן הינה באמצעות בדיקות ריצוף שונות.
שינויים בגן LMNA יכולים לגרום למספר מחלות, עם טווח רחב של ביטוי קליני, כתלות במיקום השינוי ברצף המקודד בגן. המשותף לתסמונות המובילות להזדקנות מוקדמת כתוצאה משינויים בגן זה הוא פגיעה בחיתוך של החלבון שאליו מקודד הגן, המובילה להצטברות חלבון רעיל ברקמות השונות המכונה פרוגרין (ומכאן שם המחלה - פרוגריה). ההצטברות של חלבון הפרוגרין היא זו שמובילה לפגיעה ברקמות השונות ולתהליכי ההזדקנות המואצים.
בארץ קיימים חולים נוספים עם מחלות המערבות גן זה (LMNA), אולם מיקום השינוי ברצף הגן שונה, מה שמשפיע על מידת ואופן הביטוי הקליני. בנוסף, קיימות תסמונות נוספות המחקות הזדקנות מוקדמת, כתוצאה משינויים בגנים נוספים ובצורות הורשה שונות (למשל שינויים בגן POLR3A).
כאמור, בדיקות המבוצעות באופן שגרתי במהלך ההיריון, כולל בדיקת השבב הגנטי (CMA) וכן בדיקות הסקר השונות, אינן מאתרות שינויים בגן זה. כאשר עולה חשד למחלה, יש צורך לאשש את האבחנה גנטית באמצעות ריצוף הגן LMNA, ריצוף של קבוצת גנים אשר נקשרו למחלות הזדקנות מוקדמת או ריצוף כלל גנומי.
האם יש טיפול יעיל בתסמונת?
התרופה Lonafarnib (Zokinvy) מפחיתה את הצטברות הפרוגרין ברקמות השונות, ומאיטה את קצב התקדמות המחלה עם הארכה של תוחלת החיים. בנוסף, קיימים מחקרים העוסקים בטכנולוגיות עריכה גנטית (קריספר) וכן בטכנולוגיות המתבססות על מולקולות רנ״א המשפיעות על שיעתוק (antisense oligonucleotides) כטיפולים למחלות אלו. אפשרות טיפולית נוספת הנמצאת במחקרים מתקדמים היא מולקולה המגבירה את קצב הפירוק של החלבון הרעיל.
"מחלה זו, כמו גם מחלות נדירות נוספות, נותנת לנו הזדמנות להבין טוב יותר תהליכים ביולוגיים בגוף האנושי, ולפתח תרופות אשר יכולות לא רק לסייע לחולים, אלא להיטיב עם האוכלוסייה כולה"
"תסמונת זו הינה אחת מאלפי מחלות נדירות הקיימות בישראל, והעלאת המודעות למחלות נדירות בכלל, ולקשיים ולצרכים של המשפחות של מטופלים אלו, היא הזדמנות יקרה מפז", מציינת ד"ר חורין. "מחלה זו, כמו גם מחלות נדירות נוספות, נותנת לנו הזדמנות להבין טוב יותר תהליכים ביולוגיים בגוף האנושי, ולפתח תרופות אשר יכולות לא רק לסייע לחולים, אלא להיטיב עם האוכלוסייה כולה".
במכון למחלות נדירות בבית החולים ספרא ובמרכז הרפואי שיבא מטופלים מספר ילדים עם מחלות ממשפחה זו. הילדים נמצאים במעקב רב-תחומי במרפאות השונות של בית החולים. "אנו פועלים בשיתוף עם המשפחות ועם חוקרים בארץ וברחבי העולם, בניסיון לשפר את איכות החיים ולטפל בחולים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות גם לחזק את ידיה של שרה וגם של המון הורים שמתמודדים עם ילדים שלוקים במחלות נדירות", אומרת לסיום ד"ר חורין, "לקחנו כאן מחלה אחת שהיא סופר נדירה אבל יש יותר מ-8,000 מחלות נדירות והרבה מאיתנו לא יודעים, אולי נתקלים או מסתכלים באופן מוזר על איזשהו ילד שאנחנו רואים ברחוב. זו ההזדמנות גם להעלות את המודעות, לחזק את ידיהם של ההורים וגם לקוות שאנחנו כרופאים ניתן להם את הטיפול הטוב ביותר".