בשיתוף KSM מכון המחקר והחדשנות של מכבי
את רוב המסקנות לאורך הקריירה שלו שאב פרופ' נוריאל רוביני מנתונים, אחוזים ומספרים. לימים הרחיב הכלכלן העולמי את זווית ההסתכלות שלו בהתבוננות גם על בני אדם. למרות שרבים מגדירים אותו כפסימיסט, רוביני מתאפיין דווקא בגישה דטרמיניסטית בטענתו כי מכלול התכונות של הטבע האנושי מסביר באופן ברור למדי את הסיבות לכל הרעות החולות שעמן מתמודד בימים אלה העולם כולו.
כרופאה מומחית ברפואת משפחה וברפואה דחופה, מכירה ד"ר טל פטלון היטב ומקרוב תפיסות של פסימיזם ואופטימיזם. לתפיסתה מדובר בשני קצוות של אותה התופעה: בעוד שאחד רואה את העולם כולו בשחור, האחר רואה את אותו העולם בדיוק בוורוד.
האזינו לקטע קצר מתוך הפודקאסט:
עניין של השקפה
המציאות, לדעת ד"ר פטלון, היא ביטוי של שילוב בין השניים, המאפשר לראות את האמת באופן בהיר וריאליסטי, המבוסס על עובדות וניסיון חיים. כך גם פרופ' רוביני. עם זאת, כששואלים אדם שכמותו מהו האיום המשמעותי ביותר כיום לעתיד הכלכלה העולמית, התשובה לעולם אינה יכולה להיות פשוטה. בתקופה שבה הכלכלה הגלובאלית עוד נושאת את צלקות מגפת הקורונה ותנועות הימין בעולם נוסקות, גם מי שנחשב לאחד מנביאי הכלכלה הקנאים בעולם לא יכול לדבר רק על מספרים וגרפים.
"ישנם עדיין כמובן סיכונים כלכליים מוניטריים ופיננסיים, אינפלציה, סטגפלציה, משבר חובות ומשבר פיננסי, אבל מעל כל אלה מרחפים 'מגה איומים'", אומר רוביני, ומרפרר לספרו החדש שסוקר בדיוק את אלה. "המעצמות הרוויזיוניסטיות; סין, רוסיה, איראן, צפון קוריאה ופקיסטן מערערות על הסדר העולמי שמכתיב המערב, הסיכון הסביבתי המואץ כתוצאה ממשבר האקלים העולמי, ומגיפות גלובליות כמו הקורונה – שיהפכו תכופות הרבה יותר – כל אלה הם רק כמה מהנורות האדומות שכבר מהבהבות".
למרות שהשפעתן של גישות פוליטיות על הכלכלה ידועות, ניכר שדאגתו של רוביני מושפעת גם מההיבטים האחרים שלהן. "הביטוי המיידי של האיומים האלה הוא במלחמות הסחר ובפיצול של הכלכלה העולמית, אבל הגישות שמנווטות את התפיסות הכלכליות הללו מאיימות על שלטון החוק, על זכויות מיעוטים ועל החברה כולה", מסביר רוביני. "כל אלה קשורים זה בזה, וכל אחד מהם משפיע על האחר ולהיפך. לכן, כדי להבין את העולם לא מספיק ללמוד רק כלכלה, מדע, פוליטיקה או גיאופוליטיקה, אלא גם לראות ממבט-על את כל הנקודות כדי שיהיה ניתן לחבר ביניהן".
מי שישלוט בבינה המלאכותית – ישלוט בהכל
כבר שנים שהוא נחשב לאחד הכלכלנים החדים והמבריקים בעולם, אך בכל הנוגע לאורחות חייו נראה שרוביני מעדיף פשטות. את השיחה השניים מקיימים במעונו שבניו יורק סיטי, ומלבד מעלית הבניין המובילה אל דירת הדופלקס שלו, המבואה חפה מכל סממן טכנולוגי. מה שעשוי היה לרמז במשהו על עמדתו המורכבת בנושא. "טכנולוגיה היא כמובן מצרך חשוב מאוד", אומר רוביני. "בעידן של G5 –בואך G6 –שבו כמעט כל אביזר אוסף כמויות נתונים אדירות באמצעות חיישנים המסונכרנים ביניהם באמצעות IOT (האינטרנט של הדברים) – האנושות בהחלט זוכה ביתרון".
כמי שצפה בהאטה הכלכלית הגדולה ביותר בעשורים האחרונים, רוביני מכיר בתרומתה של הטכנולוגיה לסיום מגפת הקורונה. "העובדה שהצלחנו לפתח חיסון נגד הקורונה תוך פחות משנה נובעת בחלקה מהשימוש בטכנולוגיות חדישות, והמגמה שמתפתחת מאז בעולם יכולה להביא למהפכה שלמה במדעי החיים והבריאות", אומר רוביני. "הודות לטכנולוגיה ברפואה בני אדם יוכלו לחיות חיים בריאים יותר, ויש מי שמדברים אפילו על חיי נצח".
אין אהבה ללא תנאי
את הדרך לאסון שעוד תמיט על עצמה, לדעת רוביני, האנושות סוללת דרך שורה של כוונות טובות. את עליית המכונות על האדם הוא צופה כחלק טבעי מתהליך הלמידה שלהן את הרגש האנושי, תהליך שהן רושמות בו הצלחה לא מבוטלת. "אנשים אומרים שמכונות לא יצליחו להחליף אותנו, כי הן לא מסוגלות לבטא רגשות אנושיים או להבין אותם, אבל האמת היא שגם הדברים האלה משתנים עם הזמן", הוא מבהיר. "בהיעדר צעירים ביפן, למשל, קשישים נעזרים ברובוטים שמארחים להם חברה. הם מחייכים אליהם, מדברים איתם ואפילו יודעים לזהות מתי הם עצובים, ואז להגיב במבע אוהד ולדובב אותם. רוב בני האדם אינם מסוגלים להבין רמזים בלתי מילוליים או למצוא את המילים הנכונות כשהם כן, כך שאפשר לומר שבמצבים מסוימים רובוטים הוכיחו אינטליגנציה רגשית גדולה מזו של בני אדם".
במפגשם המשותף, עסקו פטלון ורוביני בהיבטיה השונים של האהבה, ובעיקר באהבה שאינה תלויה בדבר. "היכולת האנושית לפתח רגש טוטאלי, בלתי תלוי, בלתי צפוי ולעתים אף משולל היגיון, היא שמבססת את עליונותה של האנושות על המכונות במישור הרגשי", מאתגרת פטלון. "כדי להתמודד עם קביעה זו, יש קודם כל להעמיד למבחן את אמיתותה". רוביני, מצדו, מחזיק בעמדה מוצקה מאוד בנושא. "זה מאוד נדיר – אם לא בלתי אפשרי – לקבל אהבה ללא תנאי", הוא טוען. "יש אנשים שמאמינים שחיית המחמד שלהם מעניקה להם אהבה שכזו, אבל האמת היא שאפילו האהבה שאנו מקבלים מהילדים שלנו היא אהבה מותנית. אני לא יודע אם רובוט יוכל להעניק לנו אי פעם אהבה ללא תנאי, אבל זה משהו שגם אנחנו לא מסוגלים להעניק".
פרופ' רוביני: "הודות לטכנולוגיה ברפואה בני אדם יוכלו לחיות חיים בריאים יותר, ויש מי שמדברים אפילו על חיי נצח"
זוגיות עם אווטאר
בכל הנוגע לטכנולוגיה ויחסים, רוביני מתאר דיסוננס הולך וגדל; בזמן שבני האדם מגייסים את הטכנולוגיה בניסיון לפתור את החסך ביחסים ובאהבה, הם מעמיקים את הפער הרגשי ביניהם מעצם אותם המאמצים ממש. "אנשים מנהלים באינטרנט מערכות יחסים וירטואליות לחלוטין עם אנשים שלא לגמרי בטוח אם בכלל קיימים", הוא אומר. "יש קהילות של אנשים שמתחזקים מערכת יחסים רומנטית עם בת זוג שהיא לא יותר מאווטאר. הם יוצאים לבלות איתה במרחב הווירטואלי ומקפידים לרצות אותה מחשש שהיא תיפרד מהם. הקהילות האלה עורכות כנסים שנתיים, שבהם מחלקים טיפים איך לשמור על החברה הווירטואלית שלך. באופן אישי, זו לא כוס התה שלי".
את הפער האדיר שבין הצמא לאינטימיות ובין היכולת של אנשים לייצר יחסים שכאלה ברמה הבינאישית, קושרת פטלון לרשתות החברתיות, המשפיעות בין היתר גם על רמת האושר ועל הבריאות הפסיכולוגית שלנו. "אנו רואים בעידן הזה עלייה משמעותית בתחום בריאות הנפש", אומרת פטלון. "ריבוי תופעות כמו ריחוק חברתי בין בני אדם, בעיות אמון קשות וגישות נוקשות. האם לדעתך מדובר בחלק מהשפעת הטכנולוגיה, שגורמת לריחוק במקום קירבה, לחוסר ביטחון במקום תחושת שייכות".
"המדיה החברתית לסוגיה יוצרת כמות עצומה של חוסר ביטחון", מסכים רוביני. "אנשים מציגים חיים מזויפים, ומראים כלפי חוץ חיים שהם לא חיים באמת. תמורת 50 דולר אתה יכול להצטלם בתוך מטוס או מסוק פרטי ולמתג את עצמך כמצליחן. המצג הזה יוצר סטנדרט לא אמיתי, שמי שאינו עומד בו מפתח רגשי נחיתות ודיכאונות. מחקרים הראו שההתמכרות לרשתות חברתיות משפיעה על המוח באופן דומה להתמכרות לסמים. לא ניסיתי מעולם קראק או קוקאין, אבל אני בטוח שאי אפשר לצרוך מהם יותר מכמה פעמים ביום. באינסטגרם, למשל, אדם יכול לשהות 24/7 ללא הפסקה. עכשיו לך תתחרה בריגוש הזה או תנסה למנן אותו".
ד"ר טל פטלון: "נדרשת התגייסות גלובלית לטיפול בבעיות הנוגעות לכל בני האדם באשר הם. משבר האקלים והמשבר בתחום בריאות הנפש דורשים התייחסות מיידית בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך שניתן יהיה לרתום לטיפול מותאם אישית"
לא פסימי, לא אופטימי: ריאלי
לכאורה, הדטרמיניזם שמאפיין אותו בעיסוקו מחזק אצל רוביני גם את זיקתו ליהדות. כבן למשפחה יהודית שמקורה בפרס, רוביני מכיר ביהדותו. לשאלתה של ד"ר פטלון עד כמה הוא מחשיב את עצמו כאדם מאמין, משיב רוביני כי הוא אמנם מקפיד לציין את מועדי ישראל ואפילו עורך ערבי קבלה אחת לשבוע בביתו, אך עם זאת הוא אינו מחשיב את עצמו כאדם מאמין.
"אני יהודי בגרסה החילונית של ההגדרה", הוא מסביר. "אני חוגג את ככל החגים היהודים ומארח חברים לארוחות שישי. יש לנו ביהדות היסטוריה יפה וטקסים נהדרים, ואת כל אלה אדם יכול לאהוב גם מבלי להאמין באלוהים". בדומה ליהודים רבים, גם רוביני מציין את שואת יהודי אירופה כמקור הספק לקיומו של האל. "אני לא יודע איך אפשר להאמין באלוהים אחרי השואה", הוא תוהה. "בעולם מתרחשים כל כך הרבה מעשי רצח, כאב וסבל, שקשה להאמין שיש אלוהים שמאפשר ומעודד את זה למען שמו. הדת מלאה בכל כך הרבה צביעות, ואנשיה לאורך ההיסטוריה היו האנשים הכי לא מוסריים שהשתמשו בשם אלוהים כדי להצדיק מעשי טבח. לכן הטיעון שאלוהים מצווה עלינו להיות טובים ומוסריים נשמע לי טיפשי".
לדעת פטלון, בני אדם זקוקים למוטיבציה כדי להשתנות ולהתפתח. "מה המוטיבציה שלך?" שואלת פטלון. "את המוטיבציה שלי להיות אדם טוב יותר אני לא שואב מהחשש שאגיע לגיהנום", מחדד רוביני. "אני לא בוחר להיות אדם טוב יותר כי אני חרד מאלוהים. אני בוחר להיות אדם טוב יותר משום שאלה הם הערכים הכנים והאמיתיים שעליהם התחנכתי".
בענף הכלכלה רבים מתקשים לקשור את שמו של רוביני עם אופטימיזם. כמי שנחשב במשך שנים לאיש הנבואות השחורות של הכלכלה העולמית, אפשר אולי אף לומר שהוא הרוויח זאת ביושר. עם זאת, בספרו החדש רוביני אינו מתכוון לזרוע פאניקה בתחזיות זעם, אלא לעודד מודעות ולהניע לפעולה.
"אני מאמין שהעתיד אינו מכני ואינו דטרמיניסטי", הוא אומר. "למעשה, רוב החומרים שאני כותב הם לטובת שיפור העולם. אבל כדי שנוכל לשפר, חשוב להתמודד קודם עם המציאות. במקום לבעוט בפחית במורד הדרך, עלינו להתייצב היום מול הבעיות שניצבות בפנינו למרות שהן דורשות פתרונות לא קלים. חשוב שהציבור יבין שאם לא נתעורר נעמוד בפני התמוטטות מוחלטת. לא רק כלכלית ופיננסית, אלא כזו שמאיימת על כדור הארץ ועל קיום האנושות. גם את הדברים השליליים ביותר שעליהם כתבתי אפשר עדיין לתקן. ומה זה אם לא מסר אופטימי?"
על כך מוסיפה פטלון כי זיהוי הבעיה הוא ללא ספק הצעד הראשון לפתרון. "נדרשת כאן התגייסות גלובלית לטיפול בבעיות הנוגעות לכל בני האדם באשר הם", היא אומרת. "משבר האקלים והמשבר בתחום בריאות הנפש דורשים התייחסות מיידית בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך שניתן יהיה לרתום לטיפול מותאם אישית".
בשיתוף KSM מכון המחקר והחדשנות של מכבי
