האגס היה חלק מארסנל הרפואה העתיקה במשך מאות שנים. הוא נמצא כמסייע לטיפול בדלקת, בעצירות ובהתאוששות מהנגאובר. האגס הוא גם אחד מהפירות שמצאו כמפחיתים את הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 ושבץ מוחי. הנה עוד סיבות לשלב אותו בתזונה היומית.
קראו עוד:
1. נלחם בדלקות
האגס מכיל מרכיבים אנטי דלקתיים, כולל נוגדי חמצון וויטמין C, המסייעים במניעת מחלות. הפלבונואידים (סוג של נוגדי חמצון) שבאגס נלחמים בדלקות, מחזקים את יכולתו של הגוף להילחם בזיהומים ומסייעים במניעת מחלות כמו סרטן, לחץ דם ומחלות כבד. ויטמין c מסייע גם הוא במניעת מחלות רבות. עוד נמצא כי האגסים מכילים רכיבי אנטי אייג'ינג, מסייעים בסילוק רעלים מהגוף ובשמירה מפני הזדקנות העור.
2. ידידותי לסוכרתיים
מדד האינדקס הגליקמי (Glicemic Index-GI) המסורתי מדרג מזונות שונים ואת מידת השפעתם על רמת הסוכר בדם, בסולם של 1 עד 100. ככל שרמת ה-GI גבוהה יותר, כך המזון גורם לעלייה מהירה יותר של רמת הסוכר בדם.
האגס מדורג בין 20 ל-49 במדד האינדקס הגליקמי ולכן נחשב למזון עם מדד גליקמי נמוך. בשנים האחרונות נמצא שמדד האינדקס הגליקמי אינו מדויק כיוון שלכל אדם יש את האינדקס הגליקמי שלו וכי קצב פירוק המזון לסוכר מושפע ממספר גורמים נוספים, שלא נלקחו בחשבון במדד זה. יחד עם זאת, הניסיון בשטח עם סוכרתיים מראה כי אכילת אגס אחד לא תעלה משמעותית או לא תעלה כמעט בכלל את רמת הסוכר בדם. ניתן לבחון זאת באמצעות מדידות סוכר לפני ואחרי אכילת האגס או בהסתכלות על שינוי רמות הסוכר במד סוכר רציף ללא דקירות.
גם מחקרים שנעשו בנוגע לאכילת פירות והקשר לסוכרת, מראים כי אין סיבה להגביל אכילת פירות בקרב סוכרתיים וכי יש לבחון את כמות הפירות המתאימה לכל ארוחה על מנת שלא ייווצר עומס פחמימתי משמעותי. שילוב שומן עם פרי/פחמימה יכול לסייע בהפחתת האינדקס הגליקמי וההמלצה הרווחת - לשלב חופן אגוזים או שקדים עם הפרי - יכולה להתאים גם לאגס. אגס ופירות נוספים הוכחו כמשפרים את התנגודת לאינסולין ובכך מסייעים במניעת סוכרת סוג 2.
3. מסייע בפעולת העיכול
האגס מכיל שני סוגים של סיבים תזונתיים המסייעים לתהליך עיכול תקין – בלתי מסיסים ומסיסים. הסיבים המסיסים קשורים גם בהורדת רמות הכולסטרול. צריכה גבוהה של סיבים תזונתיים מקושרת להפחתה בסיכון למחלות לב וסוכרת בהשוואה לתזונה דלה בסיבים תזונתיים. מחקרים אחרים הראו צריכה גבוהה של סיבים מסיסים מפירות, ביניהם אגסים, קשורה בהפחתת הסיכון למחלות סרטן מסוימות. האגס גם מכיל אשלגן אשר מקושר בהפחתת לחץ הדם.
4. מכיל שפע נוגדי חמצון
האגס מכיל נוגדי חמצון שונים, ביניהם ויטמין C, הנחשב כנוגד החמצון הבולט ביותר המסייע במניעת מחלות לב. כמה מחקרים מצביעים על כך שהפיגמנטים שנותנים לאגסים את צבעם, הנקראים אנתוציאנינים, קשורים בהורדת הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2. כמות משמעותית של החומרים המזינים באגסים נמצאת בקליפה של הפרי, ולכן מומלץ לאכול אותו בצורתו המלאה (למעט ילדים קטנים או תינוקות, עבורם הקליפה גסה וקשה ללעיסה).
2 צפייה בגלריה
הפיגמנטים שנותנים לאגסים את צבעם, אנתוציאנינים, קשורים בהורדת הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2
(צילום: shutterstock)
5. תחליף בריא לחטיף
המידע הקיים כיום באשר ליתרונות התזונה מהצומח הוא רב. אכלו את המזון השלם כפי שהוא מגיע מהטבע והפחיתו עד כמה שניתן בצריכת מזון מעובד. גם כתחליף למתוקים, ההעדפה תהיה תמיד לפרי על פני חטיף אנרגיה, עוגות ועוגיות. אגסים עשויים לספק את הצורך במשהו מתוק תוך שהם מספקים יתרונות תזונתיים רבים. פירות הם חלק ממתזונה בריאה וחשוב לשלב אותם לצד מזונות מזינים אחרים, כולל חלבונים, ירקות, קטניות, שומנים מן הצומח ועוד. תזונה מאוזנת תבטיח לספק לגוף את הוויטמינים, המינרלים ושאר החומרים המזינים שלהם הוא זקוק.
השורה התחתונה: אל תדלגו על האגס, הוא עשוי לסייע במניעת סוכרת ומחלות כמו סרטן, בעיות מעיים ודלקות. ניתן לשלב אגסים כחלק מתזונה יומית בריאה במתכונים רבים וכנשנוש של הפרי השלם.
עינת מזור בקר, דיאטנית קלינית במרכז DMC לטיפול בסוכרת
