בריטניה הסירה השבוע את כל הגבלות הקורונה, אף שהתחלואה שם עולה. "זה שבוע עמוס", אומר היום (ג') לאולפן ynet פרופ' קלום סמפל, מומחה להתפרצות מחלות מאוניברסיטת ליברפול. "נכון שיש לנו עלייה בתחלואה, אבל נראה שהחלשנו את הקשר בין מספר המאומתים בקהילה לבין מספר החולים הקשים שמאושפזים. עם זאת, אנחנו מודאגים מפגיעות רקמתיות שזיהינו, במיוחד בקרב אנשים בני 25 עד 50. אלו פגיעות רקמה בכליות, בלב, בכבד ובריאות. וזה קורה גם לאנשים צעירים יותר".
קראו עוד:
"המחקר שבזכותו יש לנו מידע, מבוסס על גרסה קודמת של נגיף הקורונה, אבל אין לנו סיבה לחשוב שזן דלתא יגרום לתופעות אחרות", הוסיף המומחה. "הסיבוכים שונים מאלו שהכרנו בתחילת המגפה. זה לא רק שיעול, קוצר נשימה וחום. יש עכשיו גם צלקות על הריאות, נזק לכליות ולכבד ולעיתים גם נזק ללב ולמוח".
לדבריו, גל הקורונה הנוכחי בבריטניה הוא תוצאה של הסרת ההגבלות בחודש מאי. "מאז יש עלייה בתחלואה", אומר פרופ' סמפל. "ניסינו בחודשים האלו לחסן כמה שיותר מהר את האנשים הפגיעים ביותר, וזה היה מאוד מוצלח. הדאגה שלי עכשיו היא לאנשים שאולי לא ימותו, אבל יינזקו ולא יוכלו לעבוד. הם חשובים מאוד לכלכלה ולביטחון שלנו: נוהגים באמבולנסים, במכוניות משטרה ובניידות כיבוי אש, מתקנים את מערכות התקשורת, מובילים אוכל ודלק. אני חושב שאנחנו הולכים לראות רמות גבוהות של תחלואה בקרב הקבוצות האלה, שהן לא מחוסנות לחלוטין. האנשים האלו לא חשבו שזה הכרחי להתחסן.
"צריך לשנות את החשיבה: לא לדאוג רק לאנשים פגיעים וקשישים, אלא גם לצעירים בריאים שעלולים להינזק ולאבד אפשרות לעבוד".
"כרגע המצב מדאיג: התחלואה ממשיכה לעלות, החיסון לא מושלם, הוא לא יגן על אחד מבין שישה קשישים שנמצאים בקבוצות סיכון - אבל הוא יגן על רוב הצעירים. זה עניין של איזון: ניסיון לחזור לשגרה לצד הבנה שעדיין קיים סיכון אישי"
על ההחלטה להסיר שוב את ההגבלות בבריטניה, אמר פרופ' סמפל: "החלטה כזאת היא פוליטית. אנחנו רוצים לראות שהאזרחים לוקחים אחריות אישית. מעודד לראות ש-75% עד 85% מהנוסעים ברכבת התחתית ובתחבורה הציבורית עדיין עוטים מסכות ונוקטים אמצעי זהירות. אם נשמור על אחריות אישית ונקפיד על נטילת ידיים, היגיינה ואוורור, נוכל לשלוט בהיבטים מסוימים.
"כרגע המצב מדאיג: התחלואה ממשיכה לעלות, החיסון לא מושלם, הוא לא יגן על אחד מבין שישה קשישים שנמצאים בקבוצות סיכון - אבל הוא יגן על רוב הצעירים. אז זה עניין של איזון: ניסיון לחזור לשגרה לצד הבנה שעדיין קיים סיכון אישי".