"כפי שאף אחד לא מצפה ממך לתרום כסף לגוף שאתה לא מזדהה איתו - על אחת כמה וכמה כשמדובר באיבר מגופך. עניי עירך קודמים". כך הגיב הבוקר (יום א') ל-ynet Live העיתונאי ארנון סגל, בעקבות הסערה שהתחוללה אחרי הפרסום בשבוע שעבר ב-ynet, על תרומת הכליה האלטרואיסטית שלו. סגל הציב תנאי שהכליה שלו תושתל ביהודי. "זה העם שלי, וזו הקהילה שלי, זה קצת לנצל את האירוע הזה, שהוא מעשה יפה בסך הכול, לצורך ליבוי של רגשי שנאה בציבור".
לדברי סגל, "היה ראוי בעיניי להבליט את העובדה שהסכמתי לתרום כליה לאדם שאיני מכיר, בלי שום התניה לאיזה מחנה פוליטי או תרבותי הוא משתייך".
עוד בנושא:
נראה שזה משהו שמלכלך את המעשה היפה הזה שלך.
"אני לא באתי לחנך אחרים ואל תחנכו אותי. אם מישהו מבני המשפחה שלך יזדקק לתרומת כליה חס וחלילה, אף אחד לא יצפה ממך לתרום את הכליה לאדם אחר. אז אני קצת מרחיב את המעגלים המשפחתיים. העם שלי הוא הקהילה שאיתה אני מזדהה, שאליה אני מרגיש מחויבות. כפי שאף אחד לא מצפה ממך לתרום כסף לגוף שאתה לא מזדהה איתו - על אחת כמה וכמה כשמדובר באיבר מגופך. עניי עירך קודמים.
ארנון סגל: "אחרי שעברתי מה שעברתי, אני לא צריך לעמוד בשאלות שבוחנות את טוהר הכוונות שלי. חשיבות המעשה בעצם קיומו. מעבר לזה - זו קטנוניות שאין לה מקום. שכל אחד ישאל את עצמו למי הוא מוכן לתרום כליה"
"באיזו עזות מצח אדם, שלא עשה זאת בעצמו, מטיף מוסר למי שכן היה מוכן להכניס את עצמו ואת כל משפחתו והסביבה הקרובה שלו לתהליך הזה, שהוא לא קל. מי שמחליט מרצונו הטוב, באמצע החיים, לקטוע אותם כדי לתת תרומה משמעותית לאדם אחר שהוא כלל אינו מכיר - את זה צריך להבליט ולא כל מיני נושאים שוליים שההבלטה שלהם נועדה ללבות אש בימים קשים מאוד.
"אני חושב שאחרי שעברתי מה שעברתי, אני לא צריך לעמוד בשאלות שבוחנות את טוהר הכוונות שלי. חשיבות המעשה היא בעצם קיומו. מעבר לזה - זו קטנוניות שאין לה מקום כאן. שכל אחד ישאל את עצמו למי הוא מוכן לתרום כליה".
ביום חמישי האחרון דיבר סגל לראשונה עם נתרם הכליה, "האדם שהכליה שלי נמצאת בגופו. מתברר שהוא עבר שבע שנים של סבל בדיאליזה, חיים שהם לא חיים. תארו לכם שיבואו ויגידו - 'לא, אסור לארנון סגל לתרום את הכליה שלו למי שהוא רוצה, אלא רק למי שאנחנו נחליט'. האם תרומות הכליה, שמדינת ישראל מצטיינת בהן בכל העולם, יימשכו ככה? מאוד לא כדאי להעמיד את זה במבחן".
אתה יודע על מקרים הפוכים, שערבי התנה את התרומה בזה שהיא תגיע רק לערבי?
"מהיכרותי לאחרונה עם המתרחש במחלקת ההשתלות המופלאה של בילינסון, התרומות במגזר הערבי, גם בתוך המשפחה, גם אלטרואיסטיות ואפילו מהמת - שואפות לאפס, לצערי הרב".
המתנחלת שתרמה כליה לערבי: "זו ביקורת חצופה"
גם אורית נוי, שתרמה את הכליה שלה לאיהאב מסארוה לפני ארבעה חודשים בבית החולים בילינסון, התייצבה בריאיון ל-ynet Live לצד ארנון סגל ונגד הביקורת שהוטחה כלפיו: "איהאב ואני התכתבנו לקראת הריאיון ואני חושבת שהיינו די תמימי דעים שהשיפוטיות והביקורת עליו היא לא במקום, אפילו חצופה מאוד".
למה?
"כי כשבן אדם בוחר לתת איבר מגופו לכל אחד יש את מגוון השיקולים שלו. איהאב ואני הסכמנו שאין פה עניין של גזענות, יש פה משהו מאוד טבעי והגיוני בהחלטה הזאת, שהייתה שלו והיא שלו בלבד. היום, בעידן של הרשתות החברתיות, כל כך קל לבוא ולדבר ולהגיד דברים. זהבה גלאון, למשל, מה את יודעת בכלל מה הבן אדם עבר עד שהוא הגיע לדבר הזה? יש תהליך כל כך ארוך, אני פשוט לא מצליחה להבין את זה".
לחתימה על כרטיס אדי – לחצו כאן
נוי (43), תושבת גוש עציון, נשואה ואם לשישה, תרמה את הכליה שלה למסארוה, ערבי ישראלי מהכפר סולם שליד עפולה, שהביא תורם כליה למטופל נוסף - ישראלי-יהודי. גם אחותה ושניים מבני הדודים שלה תרמו כליה וכך גם כמה משכניה - כולם משתייכים לזרם הדתי-לאומי.
"אני לא רק מתנחלת, אני מתנחלת שבג"ץ קיבל החלטה להרוס לה את הבית. אני באתי לתרום כליה דרך ארגון 'מתנת חיים', וגם אני רציתי לתרום כליה ליהודי. זה נראה לי צדקני לבוא ולכתוב משהו אחר, ואני אשקר אם אני אגיד שלא הייתה דילמה. אבל בסוף, כשמתאמת ההשתלות, ענת המהממת, אמרה לי שאני יכולה להציל פה שני בני אדם, זו ההחלטה שלקחתי, בלב שלם ובאהבה. אני באמת מאמינה שלדבר שאנחנו עושים פה יהיו אדוות של טוב, שייצא טוב מהסיפור הזה. יש לי את עולם הערכים שלי, שאני בטוחה שהוא גם עולם הערכים של ארנון. אני לא מכירה אותו אבל גדלנו באותו מקום, באותו מגזר.
אורית נוי שתרמה כליה לערבי: "אנחנו בימים שכל מה שצריך לעניין אותנו זה איך אנחנו מוסיפים טוב ואהבה, ולכתוב ציוצים כאלה שמדברים על רעל במעשה שהוא כל כך מקסים, נקי וטהור - פשוט אין לי מילים, באמת, זה כל כך נמוך בעיניי"
"אני חושבת שיש פה משהו לא הגון. הוא תרם כליה לפני כמה ימים - איהאב ואני יודעים מה זה הימים הראשונים האלה אחרי הניתוח בבית חולים, והוא צריך לקרוא כאלה דברים שאומרים עליו, זה זעזע אותי. אני חושבת שאנחנו בימים שכל מה שצריך לעניין אותנו זה איך אנחנו מוסיפים טוב ואהבה, ולכתוב ציוצים כאלה שמדברים על רעל במעשה שהוא כל כך מקסים, נקי וטהור - פשוט אין לי מילים, באמת, זה כל כך נמוך בעיניי".
איהאב, איך אתה מרגיש?
"זה שאני שומע את הקול של אורית זה ממש מרגש. אין לי מילים להגיד לה מה היא עשתה בשבילי. זה לא רק שהיא הצילה את החיים שלי, היא נתנה חיים חדשים גם למשפחה. זה לא רק אני, זה כל מה שמסביב".
גם אתה חושב שהביקורת נגד סגל מוגזמת?
"אנחנו לא נכנסים לראש של מישהו אחר ומכבדים את הדעה שלו, אבל אנחנו באמת מנסים שכולם ילכו בדרך שבה אנחנו הלכנו, כי זה בסופו של דבר הצלת חיים של אנשים אחרים. כולנו בני אדם ורוצים לחיות בשקט, וזה עושה לנו שלווה בין שני העמים ושותפות, וככה צריך להיות. מי שחושב אחרת, אני לא יכול להיכנס לראש שלו ולהגיד לו - כל אחד והדעות שלו - אבל אנחנו באמת בכיוונים אחרים ואני חושב שאנחנו בכיוון הנכון".