דמיינו לעצמכם לרגע: הגורל, המציאות או מה שזה לא יהיה, הביאו אתכם לכדי אשפוז בבית חולים, חוויה לא נעימה לכל הדעות. אבל אתם שם. אלא שבמהלך האשפוז, בנוסף לטיפולים הרפואיים המקובלים שאתם מקבלים, פתאום נכנסת לחדר נטורופטית, ששואלת אתכם שאלות, ובסופה של הפגישה מתאימה לכם תזונה שתואמת לצרכים שלכם ותסייע להחלמה. רבע שעה אחר-כך נכנס לחדר פסיכולוג, שואל שאלות, מדבר אתכם על רגשות, פחדים, חששות.
כשהוא עוזב את החדר ואתם שוכבים נינוחים במיטה, אתם לפתע שמים לב למוסיקה המרגיעה שנשמעת בחדר, אותו אתם חולקים רק עם מטופל אחד. אתם נרדמים. שעות אחר-כך מישהו מעיר אתכם בליטופים. זו האישה. היא מספרת לכם שבדיוק חזרה מקבוצת תמיכה למשפחות חולים ושביחד תתגברו ושאתם תצאו מזה מחוזקים.
נשמע כמו סצינה מסרט מדע בדיוני? אז זהו, שלא. ה"סצינות" האלו מתרחשות החל מהשבוע בבית החולים השיקומי גריאטרי החדש "מדיקל קר" בבת ים, הראשון בישראל שפועל במלואו בשיטה האינטגרטיבית, המשלבת ריפוי של הגוף, ובמקביל – ריפוי של הנפש.
3 צפייה בגלריה
"מאוד מקווה שזה יקרה בכל מקום בישראל ואני אעזור אם יצטרכו", שאולי פז יניב
(צילום: מדיקל קר)
הרפואה האינטגרטיבית משלבת טיפולים ברפואה המשלימה עם הרפואה הקונבנציונלית בראייה הוליסטית שלמה שמטרתה לטפל במחלה ובתסמינים מהם סובל המטופל בכל רבדי הטיפול בצורה המיטבית. למרות שחלקים רבים ממנה מקורם במזרח, השילוב הזה של רפואה מודרנית לצד תמיכה רוחנית-נפשית, נולד בארצות-הברית ותפס תאוצה בעיקר בעשור האחרון.
במרכזה של הרפואה האינטגרטיבית עומדת תכנית שפותחה על-ידי Heart-Math Institute, מוסד רפואי אקדמי-מחקרי שבנה תכנית לבניית חוסן נפשי והתמודדות עם לחצים, שמבוססת על מחקרים רבי שנים. נכון להיום, כ-100 בתי חולים בארצות-הברית אימצו את השיטה, ביניהם ביה"ח שיקגו, ביה"ח סטנפורד ורשת בתי חולים הגדולה קייזר.
עד כמה יעילה הרפואה האינטגרטיבית? מחקרים שנעשו בקרב חולי לב בביה"ח סטנפורד ובבי"ח קייזר מצאו שבעקבות התוכנית, 75% מהחולים חוו הפחתה משמעותית בהפרעות קצב הלב ול-20% מהם הופסקה ההתערבות התרופתית. במחקר אחר בו נבדקו חולים שסבלו מלחץ דם גבוה, שיפרה התוכנית את מדדי החולים ב-20% בממוצע. מחקר דומה נערך על חולי סוכרת וגם שם נרשם שיפור משמעותי במדדי המחלה לצד שיפור של 30% במדדי איכות החיים.
במחקר נוסף שנערך בביה"ח האוניברסיטאי רוברט ווד ג'והנסון מדיקל בניו ג'רזי נמצא כי בקרב יותר ממחצית חולי אסתמה שנטלו חלק בתכנית לבניית החוסן הנפשי, חלה ירידה באירועי קוצר הנשימה והופחת הצורך בשימוש במשאפים. ואלו הם רק קצה הקרחון בעבודות המחקריות שמצאו את תעלות הרפואה האינטגרטיבית על בריאות החולים.
מחקרים שנעשו בקרב חולי לב בביה"ח סטנפורד ובבי"ח קייזר מצאו שבעקבות התוכנית, 75% מהחולים חוו הפחתה משמעותית בהפרעות קצב הלב ול-20% מהם הופסקה ההתערבות התרופתית. במחקר אחר בו נבדקו חולים שסבלו מלחץ דם גבוה, שיפרה התוכנית את מדדי החולים ב-20% בממוצע. מחקר דומה נערך על חולי סוכרת וגם שם נרשם שיפור משמעותי במדדי המחלה לצד שיפור של 30% במדדי איכות החיים
לאור המחקרים ובעקבות ההתפתחות המהירה של השיטה בארצות-הברית, בישראל הבינו בשנים האחרונות את התועלות הרבות של הרפואה האינטגרטיבית וכיום קיימות מחלקות כאלו במספר בתי החולים ומרכזים רפואיים גדולים.
אלא שבית חולים שכולו אינטגרטיבי, שפרוטוקול הטיפולים שלו כולל לא רק את הטיפולים הרפואיים הנדרשים אלא גם טיפולים נפשיים, רגשיים ותזונתיים, כזה עוד לא קם בישראל. עד עכשיו.
מאחורי המיזם החדש עומד שאולי פז יניב, שתחום הרפואה לא זר לו. אביו היה רופא ואמו אחות. בשנות ה-70 הקימו הוריו את בית החולים הפרטי מרב בבת ים, שהיה מחלוצי הרפואה הפרטית בישראל. עם רקע במנהל עסקים ועריכת דין, נכנס פז יניב לעסקים המשפחתיים לפני כ-30 שנה, ועסק בעיקר בפיתוח העסקי של בית החולים, הרחיב את מחלקות האשפוז במקום והיה מעורב בפרויקטים בריאותיים נוספים. לאחרונה אף היה שותף להקמת בית החולים הפרטי רפאל ברמת החייל, ש"ירש" את רישיון בית החולים שלו מבית החולים בבת ים שהקימו הוריו ובינתיים נסגר.
בעשור האחרון נכנס פז יניב לעולמות הרפואה האינטגרטיבית והרפואה המשלימה. הוא נסע לארצות-הברית והוסמך במספר רב של שיטות טיפול שמטרתן לתמוך באדם בצד הנפשי, הרגשי והנשמתי. לפני כשש השנים הקים מערך רפואי לרפואה אינטגרטיבית עבור מחלימי סרטן, חולים במחלות כרוניות, חולי פיברומיאלגיה ואנשים פוסט־טראומטיים שמגיעים למרכז מרחבי הארץ.
השלב הבא היה עבורו מובן מאליו – הקמת מרכז רפואי-שיקומי ראשון בישראל שיפעל כולו בשיטה האינטגרטיבית. בתחילת החודש נפתחו שעריו של מדיקל קר – בית חולים בבת ים, שמטפל בחולים בשלב השיקומי והגריאטרי, לאחר תאונות דרכים ושבץ מוחי עם מחלקות לחולים מונשמים כרוניים, מחלקות גריאטריות ועוד.
"מדובר בהגשמת חלום", אומר שאולי פז-יניב, "כבר שנים שאני מקדיש את חיי לנושא הזה, לומד אותו, מטפל באמצעותו, רואה בעיניים איך חולים מבריאים יותר מהר, וכל מה שעניין אותי בשנים האחרונות היה לפתוח בית חולים כזה שיאפשר לכמה שיותר חולים ליהנות מהשיטה".
מה יקבל חולה אצלכם שלא יקבל בבתי חולים שיקומיים אחרים?
"כל הראייה הטיפולית היא אינטגרטיבית. במסגרת מחלקות האשפוז אנחנו מעמידים עבור החולים מטפלים רגשיים מעולם הרפואה המשלימה שיעבירו את החולים סדנאות של חוסן נפשי והתמודדות עם מצבי משבר. אבל לא רק, גם משפחות החולים יעברו ללא עלות סדנאות וקבוצות תמיכה כדי לתת להם כלים להתמודד עם המשבר שפוקד אותם.
"קח למשל בחור צעיר שאיבד רגליו ולא יכול ללכת. המשמעות של זה היא מאוד קשה ורחבה ונוגעה ביכולתו לטפל במשפחה, ביחסים עם אשתו, בעבודה שלו. וזה עוד מעבר להתמודדות עם המשבר הרפואי, כשהוא נמצא בטיפול אינטנסיבי וצריך להתמודד עם כל המסביב. הלחץ והמשבר לא תורמים ובטח לא משפרים את היכולת להחלמה רפואית. ככל שאדם נמצא יותר בסטרס, לא ישן בלילה, דואג, ככל שהוא במצב משברי, יותר קשה לו להחלים מהמחלה.
3 צפייה בגלריה
אפילו האוויר המוזרם לחדרי בית החולים עובר סינון בקטריאלי. מסדרונות בית החולים מדיקל קר בת ים
"יש כאן סינרגיה, ככל שהמטופל מרגיש שבני המשפחה שלו מטופלים, זה מוריד ממנו המון דאגה והמון לחץ. כרגע הוא אמנם לא יכול לשמור על הבית, אבל מישהו מטפל בבני המשפחה ומתייחס אליהם והוא יכול להתרכז ולהתמקד בתהליך ההחלמה שהוא צריך לעבוד.
"אנחנו מאמינים שאותם אנשים שחווים משבר רגשי ונפשי באמצע החיים בעקבות מצב רפואי כלשהו, זה ישפיע בהמשך ויגרום לבעיות בריאותיות נוספות בשל הסיטואציה שהם חווים. לחץ, למשל, מוביל לעלייה בלחץ הדם, מחלות כרוניות אחרות מאוד מושפעות מהמצב הרגשי של האדם, בזה אנחנו ממש לא מחדשים, קיימים מאות מחקרים בנושא. המטרה בעולם השיקום, בעיקר כשמדובר באנשים צעירים, היא לייצב את המצב ולהגיע להחלמה הטובה ביותר עבור המטופל ובני המשפחה ולא להגיע למצב שעקב מצב רפואי מסוים, החולה ידרדר בגלל הטראומה והמשבר האישי והנפשי שהוא עובר; כל אלו לא יסייעו לו להחלמה.
"לכן נולדה הראייה ההוליסטית. לצד הטיפול בבעיה הרפואית עם כל הפונקציות הרפואיות הנדרשות והמתקדמות ביותר, אנחנו נערכים לתת לו טיפול בחוויות המשבר שהוא חווה".
הטיפולים האלו כבר ניתנים בכמה בתי חולים בישראל.
"במספר בתי חולים כלליים קיימים מרכזי רפואה משלימה ורפואה אינטגרטיבית, אבל הטיפולים שם לא ניתנים לחולה במסגרת האשפוז שלו. חולה יכול לצרוך לצד הטיפול הרפואי טיפול ברפואה משלימה, אצלנו זה חלק מרוטינת האשפוז, חלק מתכנית הטיפול. מבחינת בתי חולים שיקומיים גריאטריים אנחנו ממש ראשונים בעניין".
"מדיקל קר" מטפל בחולים שיקומיים שמגיעים בתום אשפוז בבתי החולים הכלליים לאחר אירוע מוחי, ניתוחים אורתופדיים, חולים מונשמים או כאלו שנמצאים בתרדמת עם מחלקות גריאטריות וסיעודיות ועוד. המקום גם כולל מכון שיקום יום אמבולטורי שכולל ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה שיקומית, התאמת פרוטזות ועוד. בית החולים החדש נפתח עם ארבע מחלקות אשפוז. בחודשים הקרובים יפתחו שלוש מחלקות נוספות. החדרים מכילים לא יותר משני מאושפזים, וקיימים גם חדרי אשפוז פרטיים.
"אני מאמין ומקווה שהמודל הרפואי הזה שלנו יקרה בכל בתי החולים ויהיה חלק משגרת הטיפול. אני רואה עצמי כסוג של פיילוט ומקווה שזה יהפוך לסטנדרט של כל הטיפולים בישראל"
לצד התמיכה הנפשית-רגשית בחולה ובבני משפחתו, נבנו מחלקות האשפוז בטכנולוגיות שהוכחו מחקרית כיוצרות איכות חיים. כך למשל, תאורת חדרי האשפוז מוחלפת מאור הניאון הלבן המוכר מבתי החולים לתאורה רכה וחמה, לחולים מחולקים משקפי מציאות מדומה להפגת המתחים, מסנני אוויר בקטריאליים מותקנים במערכות המיזוג לשיפור איכות האוויר שנושמים החולים וכל חדר מצויד במערכת המספקת מוסיקה רגועה לאורך כל שעות היום.
"התדרים של המוסיקה המרגיעה", מסביר פז יניב, "מעוררים פעילות מוחית שתומכת החלמה. כך גם איכות השינה, שמאוד משמעותית כי בשינה קורים תהליכי ריפוי בגוף כמו איחוי שברים, מטבוליזם, בשינה משתחררים הורמונים כמו מלטונין שתומכים בריפוי של הגוף. ככל שאיכות השינה טובה יותר, אנחנו מחלימים יותר טוב.
גם בכל הקשור לתזונה, בית החולים החדש משנה את הסטיגמות המוצדקות שנוצרו עם השנים לאוכל שמוגש בבתי החולים. "אנחנו מעסיקים דיאטניות וצוות נטורופתים שמתכננים עבור כל חולה באופן אישי את התזונה שלו על פי צרכיו", מספר פז יניב. "אנחנו מוסיפים להם שייקים של ירקות בבוקר, יותר סלטים, מחנכים לתזונה בריאה את המחלימים וגם את בני המשפחה. גם הרמב"ם אמר את זה, ככל שאנחנו ניזונים מתזונה שנותנת לנו את כל מה שהגוף צריך – כך זה ישפר את תהליך ההחלמה של הגוף".
לצד כל אלו יוצעו למאושפזים שיעורי יוגה נשימות, תרגולי צ'י קונג, סדנאות מיינדפולנס ועוד. את התמיכה הרגשית-נפשית מעניק בית החולים החדש גם לעובדיו, כדי להילחם בשחיקה הקיימת בעבודה הקשה בבית החולים.
כמה כל הטוב הזה עולה? אז זהו, שלא עולה. מטופלים שיגיעו עם טופס 17 לשיקום, יקבלו את כל התכנים האינטגרטיביים להם ולבני משפחתם ללא עלות. "אם חולה יבחר לאחר האשפוז שהוא מעוניין לעשות טיפול פרטני אחד מול אחד, זה יהיה על חשבונו או במסגרת הביטוח המשלים, אבל כל הטיפולים הקבוצתיים וכל מה שבית החולים מעניק במסגרת השיקום הם ללא עלות", מבהיר פז יניב.
את בית החולים החדש תנהל ד"ר נחמה מונסטצקי, מומחית בגריאטריה ופסיכוגריאטרית שנמצאת בתחום כבר למעלה מ-25 שנה. "לרפואה האינטגרטיבית תפקיד מאוד חשוב בגריאטריה ובמצבי אשפוז קשים אחרים", היא מסבירה, "למשל אדם עצמאי שעבר אירוע מוחי, ועכשיו הוא לגמרי סיעודי. החיים שלו התהפכו. יותר מהשיקום הפיזי, החולים האלו וגם בני משפחותיהם, זקוקים לתמיכה רגשית ונפשית וזה כמעט לא קיים בשום מקום בישראל. אצלנו זה חלק מהטיפול הסטנדרטי".
שאולי, מה החזון לשנים הבאות?
"אני מאמין ומקווה שהמודל הרפואי הזה שלנו יקרה בכל בתי החולים ויהיה חלק משגרת הטיפול. אני רואה עצמי כסוג של פיילוט ומקווה שזה יהפוך לסטנדרט של כל הטיפולים בישראל".
אבל אז כבר לא תהיו מיוחדים.
"אני לא עושה את זה כדי להיות מיוחד אלא כדי שהחולה יקבל טיפול טוב יותר. נכנסתי למקצוע כדי לתת שירות טוב יותר לחולה. אני מאוד מקווה שזה יקרה בכל מקום בישראל ואני אעזור אם יצטרכו ידע והדרכה. אני כבר תורם ועובד עם אחיות בבתי חולים שונים לראייה אינטגרטיבית. כרגע אנחנו עושים פיילוט לטיפול בצוות רפואי אונקולוגי בשערי צדק במתן כלים לחוסן נפשי והתמודדות עם שחיקה. אני מאמין שזו צריכה להיות הדרך הטיפולית הראויה. בתי החולים בעולם שאימצו הדרך הזו מאוד שיפרו את מדדי השירות שלהם".
