הרבה דמעות זלגו היום (ה') באודיטוריום של המרכז הרפואי לגליל בנהריה, כאשר מפקחת אגף הילדים במרכז, סמדר אוקמפו, סיפרה על פציעתו האנושה של בנה עוז (20), על השיקום מעורר ההשראה שבשיאו חזר עוז לדבר ואמר לראשונה "אמא" ביום הולדתה. היא דיברה על המשמעות המקצועית לקראת יום האחות הבינלאומי שיצוין ביום ראשון הקרוב וזכתה לחיבוק חם ממנהל המרכז הרפואי לגליל, פרופ' מסעד ברהום.
משפחת אוקמפו פונתה מביתה בשלומי לנהריה, וסמדר מקדישה את עצמה מאז פציעת הבן לליווי אישי שלו. היום הגיעה לראשונה חזרה למקום עבודתה, וסיפרה: "ב-1 במרץ, אם כל החרדות הידפקה על דלתנו", סיפרה לקהל, "בננו הבכור עוז נפגע, כאשר יחד עם הצוות שלו לקורס מ"כים, נכנס לתוך בית ממולכד בחאן יונס. תצפיתן שארב לצוות הפעיל מטען רב עוצמה, שגבה את חייהם של שלושה מחברי הצוות, אחד מהם הוא חברו הטוב ביותר, דולב מלכה ז"ל. הוא הוגדר כפצוע אנוש בשטח והועבר בפינוי מוסק לבית החולים סורוקה, עם פגיעת ראש קשה עקב ההדף מפיצוץ המטען.
"האל הגדול והמיטיב שמר על בני מכל משמר ודאג שכל מי שטיפל בו והניח עליו את ידו מרגע הפגיעה יהיה איש המקצוע המיומן ביותר. אני יודעת זאת, כי כאשר עוז היה מחוסר הכרה, דאגנו להיפגש עם כל צוותי האוויר, עם הטייסת שחילצה אותו, צוות 669 ועם הרופאים המסורים, ולתשאל את כולם. הודינו להם על מתת החיים שקיבלנו בזכותם".
עוז שנפצע בראשו עובר שיקום ארוך בבית החולים שיבא. "הוא משתקם יפה, ברוך השם. הפייטר שלנו נפטר במהרה מכיסא הגלגלים וההליכון, מהזונדה ומרוב התרופות. ביום הולדתי נתן לי את המתנה הטובה ביותר. ביום זה, עוז אמר את המילה "אמא", אחרי שהחל לדבר בפעם הראשונה מאז פציעתו. עם הזמן, אנו חשים בשיפור בתפקוד הקוגיטיבי והפיזי שלו. בעלי אדריאן ואני צמודים אליו 24/7 ומלווים באדיקות את תהליך השיקום, כי ברור לנו שבננו זקוק להוריו ולדמויות קבועות שילוו אותו בתהליך בדרך אל עצמו. אנו מרגישים שאנחנו זוכים לגדל אותו בפעם השנייה, לאחר שנולד מחדש".
סמדר דיברה על המשמעות של פציעת הבן על חייה המקצועיים, "כאחות מוסמכת מזה שנים רבות, פציעתו של עוז והטיפול בו מחדדים אצלי את תחושת השליחות במקצוע הסיעוד, ועד כמה אנושיות, חמלה ומקצועיות הם אבני הבסיס של המקצוע שלנו. חובתנו לדבר בשפה שהמטופל מבין, לחמול, להיות אנושיים ולהעניק תקווה למטופלים, ממש כפי שהצוות המטפל של עוז מצליח להפיח בו ובכולנו תקווה. חובתנו להסביר ולהבהיר כל טיפול ותרופה שהמטופל מקבל, לו ולמלוויו. זהו חוזה אמון בינינו המעיד על מקצועיותנו, על אנושיותנו, ועל הסיבה שבחרנו במקצוע, או יותר נכון, הוא בחר בנו".
"אמנם עוד ארוכה הדרך אל המנוחה והנחלה, אך אנו נמשיך בדרך זו, בעקביות, בעקשנות ובאופטימיות רבה, עד שישוב להיות אותו עוז שהיה בעבר", סיכמה.
לאחר מכן עלתה לבמה דבי כהן, אחות אחראית במרכז הרפואי, שבנה החייל אור יוסף נפגע באורח קשה מטיל נ"ט בגבול הצפוני, ועובר שיקום בבית הלוחם בחיפה. גם היא שיתפה ברגשותיה והודתה על התמיכה.