מדובר באחד מהחששות הכי גדולים של הורים לספורטאים צעירים וגם של הספורטאים עצמם: הפחד מפגיעה בשלד ובתהליך הגדילה כתוצאה מביצוע שעות רבות של אימונים ספורטיביים. האם יש אמת בדבר?
הבסיס לחשש זה נעוץ בהנחה שבתהליך הגדילה העצמות מתארכות והיכולת שלהן לעמוד בעומסים יורד, דבר המוריד את סף הפגיעה שלהן. בנוסף קיים הפחד שאימונים מרובים אף יגרמו לשינויים שמתרחשים בגיל צעיר - כמו בליטות בעצם או התפתחות מבנה לא תקין -להישאר קבועים לאורך זמן.
כתבות נוספות:
חששות אלה מתעוררים לרוב כשהילד מתלונן על כאבים, כאשר אחת התלונות הנפוצות יותר ממוקדות באזור מתחת למפרק הברך. הכאבים מופיעים בזמן ביצוע פעילות ספורטיבית בדרגת עוצמה משתנה ובמקרים חמורים עלולים אף לגרום לצליעה, אך ברוב המקרים הם מלווים בנפיחות של הגבשושית בעצם השוק - אזור אנטומי הנקרא Tibial tuberosity.
ברוב המקרים בירור אורתופדי קצר יפיג את החשש כאשר יעלה שמדובר במחלת גדילה די נפוצה שאחד מכל 10 ספורטאים צעירים סובל ממנה. מחלה זו, בעלת השם המעט מוזר OsgoodSchlatter disease, נקראת על שמם של שני רופאים אורתופדים משני מקומות שונים בעולם - האחד אמריקאי בשם אוסגוד והשני שוויצרי בשם שלאטר. שני הרופאים לא הכירו אחד את השני, אך היו הראשונים שדיווחו עליה בשנת 1903 ולכן היא נקראת על שמם.
המחלה אינה גורמת לפגיעה בגדילת העצמות או לנזק כלשהו וחולפת עם האטת קצת הגדילה. המקור להופעת הכאבים טמון למעשה בעומס גדול שגורם ליצירת דלקת שטרם השלימה את תהליך ההתבגרות שלה. למרות שתסמונת זו מאוד שכיחה בקרב ספורטאים בגילאים 10-16, עדיין לא נמצא מדוע חלק מהילדים סובלים ממנה וחלק לא.
האם נמצא פתרון יעיל?
בהיעדר טיפולים יעילים שיכולים להשפיע ישירות על רקמת העצם, הפתרון היעיל ביותר בשלב הכאבים האקוטיים הוא הפחתת העומס. ניתן לעשות זאת באמצעות שתי דרכים: האחת - הפחתת שעות האימון, והשנייה - שימוש ברצועה אורתופדית (חבק) המולבשת מעל האזור הכואב המפחיתה את העומס.
אמצעים אלה אמנם יעילים בהפחתת הכאבים החזקים, אך עם זאת מדובר במחלת גדילה הנמשכת פרק זמן ארוך של מספר שנים, דבר המביא לכך שהספורטאים הצעירים ממשיכים לסבול מכאבים בדרגות שונות ומתוסכלים מאוד מכך שאינם יכולים להתאמן באופן שהורגלו אליו. דאגה נוספת היא שהירידה בעומס האימונים תגרום לירידה ביכולות הגופניות של הספורטאי הצעיר ותפגע משמעותית בביצועיו הספורטיביים.
הכאב והתסכול המאלצים את הפחתת עומס האימונים גורמים להורים לחפש אפשרויות טיפוליות נוספות, אך למרות השכיחות הגבוהה של המחלה, עד לאחרונה לא בוצעו מחקרים איכותיים שיוכיחו איזה טיפול יעזור בהקלת הכאבים וחזרה מהירה של הספורטאי לשגרת האימונים.
בהיעדר מחקרים איכותיים ההמלצה הפופולארית היא ביצוע מתיחות. המלצה זו נובעת מהמחשבה שמדובר במחלת גדילה שיוצרת חוסר פרופורציה בין קצב הגדילה של העצמות לבין קצב התארכות השרירים, ולכן ביצוע מתיחות סטטיות יביא להארכה של השרירים ובכך יפחית את העוצמה של כוחות המשיכה שמופעלים על העצם.
לעומת זאת ביצוע תרגילי חיזוק של השרירים סביב מפרק הברך זוכים לעדיפות נמוכה, זאת מתוך חשש שביצוע התרגילים יגרום לעלייה בעומס המופעל על העצם ולפיכך להחמרת הכאבים. עם זאת, כיום מתברר כי דווקא ההפך הוא הנכון.
המדע מספק את התשובות
תשובה להורים ולספורטאים המודאגים הגיעה רק לאחרונה עם פרסומו בכתב העת Orthoepic Journal of Sports Medicine של מחקר דני ארוך טווח שנמשך כשנה.
המחקר בדק את ההשפעה של תכנית טיפול קצרה בת 12 שבועות על ספורטאים וספורטאיות בגילאי 10-14, אשר סבלו מכאבים במשך פרק זמן ארוך של כמעט שנה לפני תחילת המחקר. מטרת התוכנית הייתה להגביר את יכולת העצם לעמוד בעומסים, אך גם לשמור על היכולת הגופנית של הספורטאים הצעירים במצב של הורדת עומס האימונים.
תכנית הטיפול כללה שני שלבים: השלב הראשון כמקובל כלל הפחתה משמעותית של האימונים, בחלק מהמקרים עד למנוחה מוחלטת, וחזרה לאימונים באופן הדרגתי ומבוקר על פי עוצמת הכאבים. זאת תוך מתן הסבר לספורטאים על מקור הכאבים ואופיים - כאבים שחולפים עם הזמן ולא גורמים לנזק ארוך טווח.
בשלב השני (ופה כן המחקר מחדש), במקביל להפחתת הפעילות הכוללת, הותאמה לספורטאים תכנית אימונים שכוללת תרגילי חיזוק בסיסיים של שרירי הרגליים, בעיקר שרירי הירך: שריר הירך הקדמי ושריר הירך האחורית, על ידי ביצוע תרגילים מוכרים בדרגת קושי עולה כמו סקוואט או מכרעים, בשילוב עם תרגילים לחיזוק שרירי העכוז.
תוצאות המחקר היו בהחלט מעודדות. לאחר פרק זמן קצר של 12 שבועות כ-80% מהמשתתפים דיווחו על שיפור משמעותי בחומרת הכאבים - אחוז שגדל ל90% כעבור שנה. כ-70% מהספורטאים חזרו לפעילות ספורטיבית מלאה לאחר שנה, ולא פחות חשוב - במהלך 12 שבועות התרגול חלה עלייה של 30% בכוח השרירים ושל כ-12% ביכולת הניתור של הספורטאים.
לסיכום, למרות החשש שמתעורר בהופעת כאב עם נפיחות אצל הספורטאי הצעיר, שמעלה בתורו את החשש לפגיעה בעצמות באמצע תהליך הגדילה, הרי שביצע תרגילי חיזוק של שרירי הרגליים לא רק שמביא להפחתת הכאב אלא גם לחזרה מהירה לפעילות ואף לשימור היכולת הספורטיבית של הספורטאים הצעירים.
