כ־4,000 עד 6,000 בני אדם בשנה מתים בעקבות חיידקים מזהמים שנמצאים בחדרי האשפוז בבתי החולים. כך עולה מדוח חדש של משרד הבריאות שהגיע לידי "ידיעות אחרונות" ו-ynet, המסכם את הדיווחים שהתקבלו מבתי החולים בשנת 2022 וחושף מי הם בתי החולים המזוהמים ביותר.
מנתוני הדוח עולה כי בהשוואה לשנת 2021, חלה ירידה קלה בשיעור החיידקים המסוכנים שעלולים לגרום לזיהומים קשים, אך בהשוואה ל־2020 דווקא חלה עלייה. בנוסף, בהשוואה לשנת 2019, חלה עלייה במספר המקרים בהם נמצאה נוכחות של חיידקים חיים בזרם הדם (בקטרמיה), אך ירידה בהשוואה ל־2021 ו־2020. כלומר, מגמת הירידה והצמצום בכמות הזיהומים נבלמה בשנה זו.
הדוח מתייחס לקבוצת חיידקים המכונים "חיידקי התראה", ועל פי רוב הם נרכשים בבתי החולים. ניטור חיידקים אלו עשוי להצביע על שיעור היארעות (הסתברות לחלות במחלה) גבוה של זיהומים נרכשים בבית החולים ומאפשר לכוון התערבויות ודרכי מניעה.
קראו עוד:
נתוני משרד הבריאות חילקו את בתי החולים לארבע קבוצות בהתאם לגודלם ולכמות המיטות שלהם: מרכזי העל שהם בתי החולים הגדולים ביותר, בתי חולים בינוניים, בתי חולים שנחשבים לקטנים יחסית ובתי החולים הקטנים ביותר. בנוסף, התייחס הדוח לכמות המקרים של החיידקים הנרכשים שהתגלו בתרביות השונות, תוך התמקדות בחיידקים המרכזיים ובהם CPE ו־VRE.
אחת מרמות הזיהומים הגבוהות ביותר נמצאה דווקא בשניידר, בית החולים הגדול בישראל לילדים. יש לציין, כי המרכז הרפואי שיבא, בית החולים הגדול בישראל, העביר נתונים חלקיים בלבד כך שלא ניתן לדעת היכן הוא ממוקם ביחס לשאר בתי החולים
מבין בתי החולים הגדולים ביותר, נמצא בית החולים שערי צדק עם שיעור החיידקים הגבוה ביותר: ציון כללי של 205 מקרים ביחס ל־100 אלף ימי אשפוז. לשם השוואה, בבית החולים הגדול סורוקה נרשמו 64 מקרים בלבד. בילינסון הגיע למקום השני מבין בתי החולים הגדולים ולאחר מכן רמב"ם והדסה עין כרם. בקבוצת בתי החולים השנייה מוביל וולפסון בראש המזהמים, עם הציון המעיד על רמת החיידקים הגבוהה ביותר: 111 לעומת 63 בלבד לבית החולים בני ציון.
עם זאת, יש להדגיש כי שיעור החיידקים בוולפסון נמוך משמעותית מבית החולים לניאדו, שנחשב לקטן יותר ומוביל את המזהמים בקבוצת בתי החולים שלו, עם 195 מקרים – מספר המעיד על רמת זיהומים גבוהה במיוחד.
אחת מרמות הזיהומים הגבוהות ביותר נמצאה דווקא בשניידר, בית החולים הגדול בישראל לילדים. יש לציין, כי המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, בית החולים הגדול בישראל, העביר נתונים חלקיים בלבד כך שלא ניתן לדעת היכן הוא ממוקם לעומת יתר בתי החולים.
"העלייה בהיארעות אלח דם (מצב מסכן חיים המתפתח כשזיהום מעורר שרשרת תגובות בגוף, א"י) נרכש באשפוז, שנצפתה בין השנים 2019 ל־2021, נבלמה וירדה לזו של שנת 2019", כתב פרופ' מיטשל שוואבר, מנהל היחידה הארצית למניעת זיהומים, "יש לציין כי גם שיעורים אלה גבוהים מאוד. לאור התחלואה והתמותה הקשורות לאלח דם, עלינו להתמקד ולהתמיד בפעולות מניעה. מגמת העלייה בהיארעות CPE שנצפתה בשנת 2021 נמשכה ב־2022. מגמה זו אינה אחידה בכלל בתי חולים בארץ, אלא משתנה ממוסד למוסד. על בתי החולים עם שיעורי היארעות גבוהים והתפרצויות רחבות לנקוט בצעדים כדי לשפר את ההתמודדות עם CPE".
בבית החולים סורוקה ברכו על התוצאה שעולה מן הדוח. "אנו שומרים על ההישג שלנו מספר שנים ברציפות ואף משפרים אותו משנה לשנה", אומר פרופ' אברהם בורר, מנהל היחידה למניעת זיהומים בבית החולים, "הישג זה, שמשמעותו הצלת חיים מדי יום ביומו, מחייב הקפדה יתרה ללא פשרות על תהליכי מניעת זיהומים מצד כל אנשי הצוות במרכז הרפואי המעורבים בטיפול במטופל. בהיגיינת ידיים, בחיטוי וניקיון מיטביים של יחידת המטופל ושל הציוד בו נעשה שימוש, הכנת המזון, מיזוג האוויר, הכנת תרופות, ועוד. לצד אלה נדרשים ניטור ומעקב, הפקת לקחים ושיפור תהליכי העבודה".
תגובת בית החולים שערי צדק: "שערי צדק משקיע רבות בפעילות למניעת זיהומים הן בתחום התשתיות והן בתחומי הניקיון וההקפדה על סביבה נקייה מזיהומים. הדוח משקף רק תחום אחד שהוא חלק מפעילות רחבה של מניעת זיהומים בתחומים שונים ובמחלקות שונות בהם הנתונים של שערי צדק בהחלט טובים ומעידים על מיעוט זיהומים. אנו נלמד לעומק את הנתונים בדוח ונפעל כדי לשפר ככל הניתן את מצב התפתחות הזיהומים המצוינים בדוח".
תגובת בית החולים רמב"ם: "היחידה למניעת זיהומים ברמב״ם פועלת סביב השעון להילחם בבעיה שמוכרת כמסכנת חיים. הפעילות כוללת לימוד צוותים, אבל גם תצפיות סמויות על קיום הנהלים ודיווח ישיר להנהלה על הממצאים. יש כמה גורמים שלדעתנו תורמים לעלייה בזיהומים: עלייה בזיהומים בקרב אוכלוסיות צעירות יותר שמגיעות כיום לאשפוז מהקהילה, ובנוסף - כבית החולים היחיד בצפון שהוא 'מרכז על' רפואי, רמב״ם קולט חולים רבים עם זיהומים שלא ניתן לבודד בבתי החולים הנוספים באזור".
2 צפייה בגלריה
הדוח מתייחס לקבוצת חיידקים המכונים "חיידקי התראה", ועל פי רוב הם נרכשים בבתי החולים
(צילום: shutterstock)
תגובת בית החולים וולפסון: "תחום מניעת הזיהומים נמצא בליבת העשייה שלנו בבית החולים לאורך השנים. אנחנו עושים מאמצים עילאיים יומיומיים כדי להשתפר, ואכן שיעור הזיהומים נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות, בזכות אינספור התערבויות שנעשות. למרות התוצאות הללו, מעודד לראות את מגמת השיפור משנה לשנה, וללא ספק נמשיך לפעול באינטנסיביות להפחתת שיעור הזיהומים עד למינימום".
תגובת בית החולים שניידר: "מרכז שניידר לרפואת ילדים הינו בית חולים שלישוני המהווה מרכז הפנייה למטופלים מכל רחבי הארץ, ומקבל אליו חולים מורכבים מבתי חולים אחרים, ואף ממדינות אחרות עם נשאות חיידקים עמידים. מהיותו כזה, מורכבות ותמהיל המטופלים אינם נמצאים בקנה מידה השוואתי לבתי חולים אחרים. מרכז שניידר שם בראש סדר עדיפויותיו את נושא מניעת זיהומים ועוסק כל העת על מנת לשפר ולמזער את החשיפה לזיהומים בבית החולים".
תגובת בית החולים הלל יפה: "מדובר בדוח אחד שעוסק במימצאים נקודתיים מתוך מכלול דוחות בנושא זיהומים. הוא אינו משקף את תמונת המצב הכוללת בבית החולים".
תגובת בית החולים שיבא: "המרכז הרפואי שיבא עובד יחד עם משרד הבריאות ליצירת הליך שקוף, מקצועי והוגן על מנת להפיק דוח זיהומים מהימן ומדויק. עם סיום תהליך זה, שיבא יהיה הראשון לפרסם את נתוניו, בשקיפות מלאה, כפי שהוא נוהג תמיד".
