זה היה האיום הגדול ביותר שפקד את האנושות בשנים האחרונות: שלוש שנים וחצי אחרי פרוץ מגפת הקורונה שגבתה אתה חייהם של כ-6,870,000 בני אדם – הכריז ארגון הבריאות העולמי שהקורונה כבר אינה מצב חירום רפואי. האם המגפה אכן חלפה מן העולם, והאם יש עדיין צורך להתחסן?
מקרי התמותה בעולם צנחו מיותר ממאה אלף איש בשבוע בינואר 2021, לקצת יותר מ-3,500 מתים בסוף אפריל השנה. ההסבר לכך הוא בין היתר החיסונים שפותחו נגד נגיף הקוביד שסייעו למנוע מחלה קשה, הזנים החדשים כמו האומיקרון שגרמו לתסמינים פחות קשים אצל רוב הנדבקים, וככל הנראה גם החשיפה של תושבים רבים בכדור הארץ לנגיף שהביאה לסוג של חסינות עדר חלקית.
עוד בנושא זה:
הקורונה הייתה אחת המגפות הגדולות שידע העולם. כמעט 690 מיליון איש ברחבי העולם מתוך 8 מיליארד תושבים חלו במחלה. הקורונה הביאה לסגרים בכל רחבי העולם, לפגיעה קשה בכלכלה שאת תוצאותיה חווים רבים עד היום, ולפגיעה קשה מאוד גם בבריאות הנפשית של ילדים, בני נוער ומבוגרים בעקבות הסגרים, וככל הנראה גם בשל הנגיף שאת השפעותיו ההרסניות על הבריאות והרגש עדיין חוקרים.
טכנולוגיית החיסונים השתכללה
אבל בצד ההרס הרב, הביאה הקורונה גם להתפתחות חסרת תקדים בעולם הרפואה. כך למשל, גברה משמעותית המודעות לחיסונים. בצד מתנגדי חיסון שהפיצו שקרים ואלימות מילולית קשה נגד קובעי מדיניות ההתחסנות, ההיענות לחיסונים לפחות בתחילת אישורם של התרכיבים הראשונים הייתה עצומה, והחיסונים אכן הובילו להצלת חיים ברחבי העולם. ההתחסנות הביאה לצניחה משמעותית במספר מקרי ההדבקה ולצניחה גדולה אף יותר במקרי התחלואה הקשה, האשפוזים והתמותה.
אבל החיסונים עשו הרבה יותר, בעיקר לעתיד של כולנו: טכנולוגיית ה-mRNA החדשה שפיתחה מודרנה, הביאה לא רק ליעילות גבוהה מאוד של החיסונים, אלא גם ליכולת ליצור כל חיסון חדש בתוך שבועות ספורים, זמן שיא במושגי פיתוח חיסונים שדרש לפני כן שנים של פיתוח וייצור. הטכנולוגיה החדשה הובילה גם לפיתוח חיסונים חדשים וחשובים מאוד שאנו צפויים לראות בשנים הקרובות, ביניהם חיסונים נגד נגיף ה-CMV הקטלני בעוברים שינתן לנשים בהיריון, נגיף ה-EBV הגורם למחלת הנשיקה ולסרטן, נגיף ה-RSV שגורם לדלקת ריאות קשה, נגיף הזיקה ומגוון מחלות סרטן ומחלות מטבוליות.
הקורונה הובילה גם להתקדמות משמעותית ביותר בתחום הרפואה מרחוק (טלמדיסין): ארגוני בריאות ומרכזים רפואיים ברחבי העולם קידמו את השימוש ברפואה מרחוק, ואיפשרו למטופלים לבחור אם ברצונם להגיע לביקור אצל הרופא או לשוחח באמצעות שיחת וידאו עם הרופא על ממצאי הבדיקות. בתחום זה פותחו גם מגוון מכשירי בדיקה מרחוק, אחד מהם הוא הפיתוח הישראלי "טייטו" שכבר משמש חלק מקופות החולים ומאפשר לבצע בדיקה רפואית מלאה מהבית, ופיתוח האולטרסאונד הביתי לנשים בהיריון. מכשירי בדיקה נוספים צפויים לצאת בשנים הקרובות ויחוללו עוד מהפכות בתחום המדיסין.
רבים עדיין סובלים מתסמיני מחלה קשים
לצד הקדמה הטכנולוגית הרפואית, הקורונה זרעה נזקים לטווח הארוך. לצד מספר המתים הבלתי נתפס, והחולים שרבים נותרו עם נכות קשה, הוביל הווירוס גם לתסמונת חדשה שעדיין נחקרת – תופעת ה"לונג קוביד". יותר ויותר מטופלים אל תוך התפרצות הקורונה הראו תסמיני תחלואה קשים גם שבועות לאחר ההחלמה, רבים מהם ממשיכים לסבול מתסמינים קשים עד היום.
על פי מחקר אחרון שפורסם השנה בכתב העת Journal of Royal Society of Medicine, כ-60% מחולי הלונג קוביד סובלים מנזקים לאיברים הפנימיים גם שנה לאחר ההדבקה, גם אם לקו בתסמינים קלים בלבד לאחר ההידבקות. לונג קוביד הוא מצב שבו הנדבקים בקורונה ממשיכים לחוות תסמינים או לפתח תסמינים חדשים לאחר החלמה מנגיף הקורונה. תסמיני הלונג קוביד עשויים להיות רחבי טווח ולכלול עייפות, קוצר נשימה, כאבים בחזה, כאבי מפרקים, כאבי ראש, ערפול מוחי, קשיי שינה ודיכאון או חרדה.
מתוך 536 החולים, 331 (62%) זוהו עם פגיעה באיברים שישה חודשים לאחר האבחנה הראשונית. מטופלים אלו עברו מעקב שישה חודשים לאחר מכן בסריקת MRI לכלל איברי הגוף שפוענחה באוניברסיטת אוקספורד. הממצאים אישרו כי ל-29% מהחולים עם נגיף הקורונה נפגעו איברים פנימיים, עם תסמינים מתמשכים ותפקוד מופחת, לאחר חצי שנה וגם לאחר שנה ממועד ההדבקה. 59% מחולי הלונג קוביד סבלו מפגיעה באיבר בודד שנה לאחר האבחנה הראשונית.
החוקרים דיווחו עוד כי נצפתה הטבה בתסמינים אצל חלק מהחולים בין החודש השישי למחלת הלונג קוביד לשנה אחרי ההדבקה: מקוצר נשימה קיצוני אצל 38% מהחולים ל-30% מהחולים, ירידה בשיעור חוסר התפקוד הקוגניטיבי מ-48% מהחולים ל-38% מהחולים. מ-57% מהחולים שדיווחו על איכות חיים ירודה ל-45% מהחולים שדיווחו על ירידה באיכות החיים לאחר שנה.
לונג קוביד: מקוצר נשימה ועד אי-ספיקת לב ודיכאון
תסמונת הקורונה הממושכת, לונג קוביד, היא השם שניתן למחלה שבה התסמינים נמשכים יותר מ-12 שבועות ובעוצמה משתנה. התסמונת המדאיגה הזו הביאה למאות מיליוני חולים כרוניים שעדיין סוחבים עמם את התוצאות ההרסניות של הנגיף, בהם ילדים ובני נוער. דיווחים רבים בעולם הרפואה נוגעים לא רק למחלות הגופניות בהם קוצר נשימה ועלייה משמעותית בעייפות שממנה סובלים צעירים ומבוגרים, אלא גם לשיעור התחלואה הנפשית הגבוה מאוד אצל ילדים, מדיכאון הפרעות אכילה וחרדה, חלקם יוחס אולי לסגרים הממושכים, אולם על פי ההערכות גם הנגיף עצמו ייתכן שאחראי לתחלואה הנרחבת.
חלק מהתסמינים נעלמים וחוזרים, ואחרים אינם מופיעים בתחילת המחלה ומתפרצים רק לקראת ההחלמה או אחריה. בין התסמינים שעליהם מדווחים מחלימי הקורונה: שיעול, קוצר נשימה, עייפות, כאבי שרירים, בעיות זיכרון, חרדה, דיכאון, פריחות בעור ושלשולים.
דווחו גם מצבים של החמרה במחלות שונות כגון סוכרת ומחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס) או מצבים ראומטולוגיים. במקרים נדירים יותר דיווחו חולים על מצבי קרישיות יתר קטלניים, כולל התקפי לב, שבץ מוחי, פקקת ורידים ברגליים, אי-ספיקת לב והפרעות בקצב הלב.
תסמונת הקורונה הממושכת מתבססת על אבחנה קלינית - בדיקת רופא, תלונות חולה וכמובן בדיקת קורונה חיובית. מי שסובלים מתסמינים כרוניים ולא אובחנו בקורונה, יצטרכו כנראה לעבור בדיקת דם סרולוגית שתוכיח כי בגופם יש נוגדנים לקורונה.
"בין התסמינים שעליהם מדווחים מחלימי הקורונה: שיעול, קוצר נשימה, עייפות, כאבי שרירים, בעיות זיכרון, חרדה, דיכאון, פריחות בעור ושלשולים. במקרים נדירים יותר דיווחו חולים על מצבי קרישיות יתר קטלניים, כולל התקפי לב, שבץ מוחי, פקקת ורידים ברגליים, אי-ספיקת לב והפרעות בקצב הלב"
עדיין לא ברור מה גורם לקורונה הכרונית, אולם הדעה הרווחת היא שהמחלה נגרמת מתהליכים דלקתיים שנוצרים בגוף בתגובה לפלישה של נגיף הקורונה, ובהם "סערת הציטוקינים". תהליכים אלו גורמים לפגיעה נרחבת בגוף ובכלי הדם. הציטוקינים - חלבונים זעירים המופרשים על ידי תאי דם לבנים - לרוב אינם מיוצרים בגוף בשגרה, אלא נכנסים לפעולה כשמתרחשת פלישת גורם זר לגוף.
עד כמה חמורה הקורונה הכרונית? התשובה לכך משתנה בהתאם לסיבוך המחלה אצל החולים השונים. מומחים ממליצים שחולי קורונה שהחלימו יישארו במעקב רפואי קבוע לאחר ההחלמה בשל הסיכון להיווצרות קרישי דם במוח, בריאות, בלב ובאיברים נוספים בתגובה לתהליך הדלקתי. מסיבה זו, רבים מהחולים שאושפזו במצב קשה והשתחררו לביתם, ממשיכים טיפול בנוגדי קרישה כמו אספירין.
השיקום של הסובלים מלונג קוביד מתבצע בהתאם לפגיעה המערכתית. חולים שסבלו מפגיעה ריאתית יצטרכו מעקב צמוד של רופאי ריאות ויעברו פיזיותרפיית ריאות כדי לשפר את תפקוד הריאה בשילוב עם פעילות גופנית מדורגת.
חולים הסובלים מכאבים כרוניים או מעייפות יצטרכו המשך מעקב במרפאת עייפות (בדומה לחולים הסובלים ממחלת התשישות הכרונית). מאחר שבמקרה כזה אין טיפול ממוקד, השיקום מתבסס על פעילות גופנית, ובמקרים מסוימים כולל גם הידרותרפיה וטיפול בנוגדי דיכאון.
חולים שסובלים מהפרעות נפשיות ובהן דיכאון וחרדה, ימשיכו בייעוץ פסיכיאטרי מתאים. לאחרונה מתרבים דיווחים גם על תלונות נוירולוגיות שונות, ובהן נימול וחולשה. חולים אלה יצטרכו להמשיך במעקב נוירולוגי שעשוי לכלול גם בדיקות מעבדה, בדיקות EMG וסריקות MRI ולשלב טיפולים תרופתיים מתאימים עם פיזיותרפיה ופעילות גופנית.
הנגיף החמקמק כאן כדי להישאר
ארגון הבריאות העולמי עדיין לא יודע לומר מהו מקורו של הנגיף. בקהילת המודיעין ובמערכת הבריאות בארה"ב יש מחלוקת על הסיבה להתפרצות הקורונה. חלק מהסוכנויות האמריקניות מאמינות כי הנגיף התפשט בצורה טבעית, כשעבר מבעלי חיים לבני אדם בשוק האוכל בווהאן. סוכנויות אחרות מעריכות כי המגפה נגרמה מדליפה במעבדת הנגיפים בווהאן - הערכה שבשיא המגפה העולמית נחשבה לתיאוריית קונספירציה. לפני כחודשיים חתם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על חוק שדורש מקהילת המודיעין האמריקנית לפרסם חומרים מסווגים, במסגרת חקירת הקשר בין התפרצות הקורונה למעבדת הנגיפים בעיר ווהאן שבסין.
מה שברור הוא שנגיף הקורונה, יהיה מקורו אשר יהיה, יישאר כאן לעוד שנים ארוכות: הירידה בממדי התמותה שעליה הכריז ארגון הבריאות העולמי, מעידה אולי על כך שהעולם כבר אינו במצב חירום רפואי, אולם המספרים הללו אינם חוזים את פני העתיד. רמת ההתחסנות החלקית של האוכלוסייה עלולה להישבר בכל רגע, שכן ידוע כי רמות הנוגדנים כתוצאה מחשיפה לנגיף "מחזיקות מעמד" כחצי שנה בלבד. רוב האוכלוסייה כבר אינה מחוסנת נגד זן הקורונה, והנגיף עצמו ידוע כיוצר זנים חדשים במהירות שיא, אחד מהם עלול בכל רגע להפוך לשוב קטלני.
לפיכך, הקורונה עדיין איתנו, ככל הנראה לתמיד. הדרך היחידה להתמודד עמה, כמו מול וירוסים אחרים שראינו ועוד נראה, היא באמצעות החיסונים. אחרי מאות מיליוני מתחסנים ברחבי העולם, ברור שהמיתוסים הרבים שהפיצו מתנגדי החיסונים כוזבים. החיסונים בטוחים, נאסף מידע רב ומספק על אודותיהם, בטיחותם הרבה ויעילותם נגד מחלה קשה ותמותה, ואולי גם נגד תופעת הלונג קוביד – ברורים לחלוטין. רוב תושבי העולם, כמו גם הישראלים, לא הקפידו להתמגן נגד זן האומיקרון. החיסון האחרון שקיבלו היה לפני שנה ויותר, כך שהם אינם מחוסנים. המצב המדאיג הזה עלול להוביל בקלות לגל תחלואה נוסף, שכדרכו של הווירוס הזה, עלול לפרוץ שוב בכל רגע, בלי כל הודעה מוקדמת.
