בשיתוף פורום Reboot
מכירים את זה שיש רגע קטן שנופלת בו הבנה גדולה? זה קרה לי בתחילת משבר הקורונה לפני שהתחילו הסגרים. נסעתי במודיעין ליד פארק שכונתי וראיתי המון משפחות עם ילדים משחקים יחד בפארק. ידעתי שבשכונה הזו יש כבר 78 נדבקים והחלטתי באותו רגע לעצור את הרכב ולרדת לפארק. הסתכלתי עליהם מרחוק ואז ברגע אחד- הבנתי. הבנתי שאנשים לא מבינים שיש פה מגפה. הבנתי שחייבים לעשות משהו, אחרת קצב ההדבקות יסתחרר ויגיע לכל אחד מהבתים. הבנתי שחייבים לפעול מייד. באותו רגע החלטתי לסגור את השכונה באופן וולונטרי. הבאנו משאית כיבוי וחיטוי, הודענו עם כריזה להיכנס לבתים ועצרנו את ההתפשטות ברגע האמת. זה היה לפני הסגר הראשון וזה היה סימן לבאות.
הדבר הכי חשוב בניהול הוא לדעת לקבל החלטות בזמן אמת. מהר ומייד. להפעיל את שיקול הדעת הכי טוב שלך על פי המידע הקיים ולנהל סיכונים. זה דינמי, זה משתנה ואתה חייב להיות צעד אחד לפני הדבר הבא גם אם אתה לא יודע מהו הדבר הבא בדיוק.
הדבר הראשון שהחלטנו לעשות בשלטון המקומי זה לתווך. הבנו שרוב האנשים לא מבינים את הנחיות הממשלה כיוון שהן סותרות, לא ברורות או לא ניתנות לביצוע בשטח. הקמנו חדר מצב שעבד 24/7 ועשה סדר בבלגן. העברנו לכל הרשויות את הנחיות הממשלה הכי עדכניות וריכזנו מכל הרשויות את כל הבעיות שעלו מלמטה, מהתושבים שלנו. הצפנו את הבעיות חזרה לממשלה, כדי שיוכלו להתחבר באמת למה שקורה. כדי שיקבלו החלטות כמה שיותר קרוב למציאות.
התיווך היה רק השלב הראשון והיו עוד הרבה מאד סיכונים לנהל. ככל שעבר הזמן והסגרים התרבו וחנקו את המשפחות ואת הילדים בבתים, ככל שהנזקים הכלכליים התפשטו והמשק עמד בפני קריסה, היינו הראשונים להבין שבריאות זה לא רק קורונה. בריאות זה השפיות של הילדים שלנו והיכולת של משפחה לנהל שגרה, בריאות זה למנוע את הבדידות המתמשכת של בני הגיל השלישי, בריאות זה לאפשר לבעלי עסקים להתפרנס בכבוד ולא ליפול לפת לחם.
צפו בשיחת הבריאות של חיים ביבס:
החלטתי לעשות חישוב מסלול מחדש. החלטתי שחייבים דבר ראשון להחזיר את מערכת החינוך. למה חינוך לפני הכל? כי ניהלתי סיכונים. כי הבנתי שבלי להחזיר את הילדים לא יהיה אף הורה שיוכל לחזור לעבודה כי הבנתי שחייבים לאזן חזרה בין בריאות וכלכלה, כי הבנתי שהקורונה לא הולכת וחייבים ללמוד לחיות איתה.
זו היתה מלחמה קשה. נלחמנו שוב ושוב ושוב בכל גורם שעמד בדרך, בכל משרד שאמר לנו למה אי אפשר, והיו הרבה גורמים כאלה. אמרו שאני מסכן את הילדים אמרו שנחזיר את כולנו לסגרים, בכירי משרד הבריאות הפחידו עם תחזיות קטסטרופליות על קריסת בתי החולים אבל ידענו כל הזמן שהסיכון שלנו מחושב, שאנחנו יודעים הכי טוב לשמור על הילדים שלנו, שבבית הם במצוקה גדולה יותר, שיש פתרונות ללמידה היברידית ויצירתית במרחבים פתוחים ושההורים חייבים לחזור לעבודה. ניהלנו את המאבק הזה ימים ולילות בלי שינה. פעם אחרי פעם הכנו את מערכות החינוך בכל עיר בכל מוסד חינוכי בהתאם לצרכים של כל מקום. גיבשנו מתווים הגיוניים שיאפשרו פתיחה של המערכת לצד המגפה. ליווינו את ההורים, הכנו את המורים ונערכנו עם כל הצוות החינוכי על פי הנחיות הכי מחמירות של משרד הבריאות, לא בחלנו בשום אמצעי בטיחות. פתחנו את מערכת החינוך ונתנו להורים ולמשק לחזור לתפקד באופן מחושב.
אבל אי אפשר היה לנהל את מערך הסיכונים הזה, אי אפשר היה לקחת אחריות בלי להתבסס על נתונים. נאבקנו כדי לקבל את הנתונים. כדי שנוכל לבסס את ההחלטות שלנו על ניטור מדויק של נתונים מפולחים לכל ישוב, לכל שכונה, לכל רחוב, לכל בית.
הקמנו במהירות בזק דש בורד קורונה, יחד עם פיקוד העורף. באמצעות הדש בורד יכולנו בכל רגע נתון לתכלל, למפות, לאתר ולנתח את מספר החולים, את כמות המבודדים על פי רחובות ושכונות בכל הארץ. יכולנו לראות אילו בתי ספר נפתחו ואלו נסגרו, מי הן משפחות שצריכות עזרה, איך לפעול כשמזהים הידבקות בשכונה דתית או ביישוב ערבי, שמשתמשים פחות בערוצים דיגיטליים, וצריך להגיע אליהם דרך הרבנים או מנהיגי הדת, לקחנו בחשבון את החגים השונים של כל עדה, ואת הכל ניהלנו בעזרת המערכת הטכנולוגית המתקדמת שפיתחנו. חדר המצב שלנו בשלטון המקומי הנפיק פילוחי נתונים לכל הארץ, בכל רגע נתון, ועל בסיסו ידענו לקבל את ההחלטות הכי קריטיות במהירות ובמיידיות.
ואז גם ראינו את מה שאנחנו ידענו תמיד- כל יישוב בישראל הוא מקרה לגופו. אין דין בני ברק כדין ג'סר א-זרקא כדין תל אביב. הובלנו את תכנית הרמזור שתאפשר לכל יישוב לחזור לשגרה לפי המצב הנתון בה. ככה במקום לכלוא את כל תושבי ישראל, הצענו לממשלה מלכתחילה את התכנית שיושמה בהמשך- להתייחס לכל ישוב על פי מצבו ולתת לראשי הערים את היכולת להוכיח שהם יכולים להוציא את העיר שלהם מאדומה לכתומה, לצהובה ולירוקה. ואנחנו הוכחנו גם הפעם, שאין מי שיודע לעשות את זה יותר טוב מאתנו - לא נעצרנו שם. כשראינו שתכנית הרמזור לא כוללת את מספר המחוסנים הצענו לשכלל מחדש את מצב העיר יחד עם מספר המתחסנים ככה עודדנו את התושבים להתחסן והוצאנו חזרה עשרות אלפי משפחות אל שגרה בטוחה ובריאה.
לסיכום המשבר הגדול הזה, שעוד לא בדיוק נגמר, הוכחנו שהשלטון המקומי יודע, ממש כמו סטארטאפ משוכלל, לחשוב קדימה מהר ויצירתי. הוכחנו שאנחנו יודעים לנהל משברים מצוין, גם כשאין בהם טיפת ודאות. הובלנו הרבה מהלכים קטנים שמתרכזים למסקנה אחת גדולה- אי אפשר בלי השלטון המקומי. אנחנו ראשי הערים כמו החקלאים מכירים הכי טוב את מצב האדמה. אנחנו זורעים וקוצרים ויודעים מתי צריך לקטוף ומתי לעדור, מתי חסר מים ומתי הפרי עוד לא הבשיל. אם המדינה רוצה להתנהל היא חייבת להעביר לנו סמכויות ולתת לנו את היכולת לנהל את ההחלטות בשטח. עכשיו אחרי משבר הקורונה ואחרי שראשי הרשויות ניהלו אותו בהצלחה יוצאת דופן - נראה שסוף סוף כולם כבר מבינים. היום לראשונה ולאחר שדרשנו, מועברות סמכויות נרחבות לראשי הערים כדי שיוכלו לנהל את המשבר של מחר טוב יותר- וזה- רגע גדול עבורנו ועבור כל התושבים במדינת ישראל.
שנהיה בריאים.
שיחת הבריאות בשיתוף פורום ריבוט המעודד חדשנות ויזמות ישראלית במערכת הבריאות ואת השיח הציבורי בתחום. שיחות בריאות נוספות
בשיתוף פורום Reboot
