ישראל היא מעצמת פוריות, שמממנת כמעט בלי הגבלה טיפולי פוריות, אבל לא אמצעי מניעה. הנהלים הקיימים, שמחייבים הגעה לרופא לקבלת מרשם לגלולות ואף לחידושו - מקשים אף יותר. התוצאה? 18 אלף הפסקות היריון מבוצעות בישראל מדי שנה, רבע מהן בנשים צעירות מתחת לגיל 24.
החודש חל יום אמצעי המניעה הבינלאומי זו השנה ה-15 ברציפות, כשהקמפיין השנתי מתרכז סביב חזון שבו כל היריון הוא רצוי. מהנתונים בעולם עולה כי למגפת הקורונה יש השלכות דרמטיות גם על על תחום זה: בעקבות הנחיות הסגרים, אובדן מקומות עבודה וצמצום הנגישות למרפאות ולמרכזים רפואיים, נשים רבות לא הצליחו לדאוג לאמצעי מניעה. התוצאה, בהודו למשל, היא בסביבות שני מיליון הריונות לא רצויים.
אילו עוד נתונים צריכים להדאיג אותנו?
יותר מ-44% מכל ההריונות בעולם מדי שנה אינם מתוכננים. יותר ממחצית מהם מסתיימים בהפלה - 45% במדינות המפותחות ו-65% במדינות מתפתחות.
כ-25 מיליון הפלות לא בטוחות מבוצעות מדי שנה, רובן במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. 4.7% עד 13.2% ממוות של אימהות ניתן לייחס להפלות לא בטוחות. הפלות לא בטוחות גורמות גם לכ-7 מיליון סיבוכים בשנה.
במדינות רבות יש שיעור גבוה של היריון מתבגרות (teenage pregnancy). בכל שנה מעריכים כי 16 מיליון נערות ונשים בגילים 19-15 שנים יולדות ושני מיליון בנות מתחת לגיל 15 נכנסות להיריון. עבור נשים בגילאים אלה, היריון ולידה הם גורם מוות מוביל בעולם. רוב מקרי המוות הללו מתרחשים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.
מגיפת הקורונה גרמה להרעה נוספת במצב
בעקבות הנחיות הסגרים, אובדן מקומות עבודה וצמצום הנגישות למרפאות ומרכזים רפואיים, נשים רבות לא הצליחו לדאוג לאמצעי מניעה. התוצאה, בהודו למשל, היא כשני מיליון הריונות לא מכוונים. ארגון "Planned Parenthood" מצא כי 5,633 מרפאות קבועות וניידות, כמו גם שירותי טיפול קהילתיים ב-64 מדינות נסגרו עד אפריל 2020 עקב ההתפרצות.
בנוסף, בשל המגבלות כגון עוצר, בידוד ותקופות ממושכות בבית, כמו גם לחץ כלכלי, המתח בבתים רבים והאלימות המגדרית גברו אף הם. ארגון UNFPA מצא כי בשישה חודשים של הגבלות נרשמו 31 מיליון מקרים נוספים של אלימות מגדרית, וכן שנמנע מהזקוקות לכך ייעוץ בנושא אלימות במשפחה, משאבים רפואיים, ייעוץ ואמצעי מניעה וסיוע רפואי אחר.
תופעה חוזרת: שליש מהפסקות ההריון בישראל נעשות בנשים שכבר עברו הפלה אחת לפחות
גם בישראל נרשמה עלייה חדה בדיווחים על אלימות במשפחה כלפי נשים, שיוחסה לסגרי הקורונה ולצמצום חופש התנועה. בבדיקה שנעשתה במשרד הרווחה נמצא שחלה עלייה של כ-30% במספר הפניות למרכזים למניעת אלימות במשפחה בזמן משבר הקורונה. במקביל נרשמה עלייה של כ-35% בדיווחים על הידרדרות במצבם של בני נוער המצויים בסיכון לפשיעה, אובדנות והתמכרויות. מצבים אלה דוחקים עוד יותר את האפשרות לקבל החלטות מושכלות ושקולות לגבי תכנון היריון או מניעתו.
ישראל היא מעצמת פוריות שמממנת כמעט בלי הגבלה טיפולי פוריות, אבל לא אמצעי מניעה. זאת ועוד, נשים בישראל עדיין צריכות ללכת לרופא הנשים לקבל מרשם, לחדש מרשם או לקבל ייעוץ בנוגע לסוגים השונים של אמצעי מניעה, בעוד שבעולם ניתן לקבל ייעוץ, המלצות ומרשמים גם מאחיות, מיילדות ורופאי משפחה. הרחבת הסמכויות בנושא אמצעי מניעה, לעבר רופאי משפחה, אחיות ומיילדות תרחיב גם את האפשרות של צעירות שלא קל להן להגיע לרופא נשים, לקבל ייעוץ ולהימנע מהיריון לא מתוכנן.
2 צפייה בגלריה
בוועדה להפסקות הריון לא ניתן ייעוץ או מענה לסוגיית הנגשת אמצעי מניעה לנשים שבסיכון לעבור הפלות חוזרות
בישראל מבוצעות מדי שנה כ-18 אלף הפסקות היריון, רבע מהן בנשים צעירות מתחת לגיל 24. שליש מהפסקות ההריון בישראל נעשות בנשים שכבר עברו הפלה אחת לפחות, כלומר זו תופעה חוזרת. למרות זאת, בוועדה להפסקות הריון לא ניתן ייעוץ או מענה לסוגיית הנגשת אמצעי מניעה לנשים שבסיכון לעבור הפלות חוזרות. נשים צעירות נאלצות לעבור חוויה טראומטית שבה מעורבים חברי ועדה שנכנסים להן לפרטיות ולחיים, אבל לא נותנים להן מענה להמשך הדרך.
על פי נתוני המוסד לביטוח הלאומי, נשים פוטרו או הוצאו לחל"ת בשיעור גבוה יותר מגברים, הן בגל הפיטורים הראשון (מרץ–אפריל 2020 ) והן בגל השני (ספטמבר 2020). גם ההגבלות שהוטלו על פעילות המשק הביאו לעלייה ניכרת במספר הבקשות להיתר פיטורי עובדת בהיריון, שהוגשו מאז פרוץ המשבר.
בימים שבהם המגיפה עדיין נוכחת, ומשפיעה על נשים בכל תחומי חייהן, נשים רבות צריכות לדאוג לעתידן המקצועי, הכלכלי והמשפחתי, והדיון בנגישותם של אמצעי מניעה הוא מהותי לדיון הכולל בטיפול בחוסר השוויון והפערים המגדריים - שבאו לידי ביטוי במשבר והחריפו במהלכו.
