אם יש כיתה אחת בישראל שבה בשנת הלימודים הבאה ממש לא יהיה צורך ללמד על עזרה לזולת או רוח התנדבות זו כיתה ח' בבית הספר "עשה חיל" ביישוב אפרת. יש שם חמש בנות שהוריהם תרמו בשנה האחרונה כליה לאדם זר, מספר חריג שספק אם יש לו אח ורע בעוד כיתה בישראל, או בעולם כולו.
קראו עוד:
אז מי בתורמים? זאב גרשינסקי, סמנכ"ל ארגון העלייה "נפש בנפש" ואביהם של התאומות טליה ועדי; איתמר אנסבכר, אביה של פאר; וגדעון ישראל עמיר, אביהן של התאומות אודיה ואביטל.
לא בטוח שיש הרבה בתי ספר שיכולים להתגאות בהורים שתרמו שלוש כליות – מתוך אלטרואיזם טהור ואהבת חינם, לאנשים שלא הכירו והצילו את חייהם – אבל חמש בנות מאותה כיתה עם כאלה הורים? את זה כבר צריך לברר עם ספר השיאים של גינס.
אבל כמובן שלא ההישג האנקדוטלי הוא שהוביל את המיזם. "יש לנו זכות גדולה שיכולנו להציל חיים", אמר זאב גרשינסקי, "כולנו, כל התורמים, מרגישים מצוין ושמחים לעמוד בקשר עם המושתלים שלנו. העובדה שהבנות היו שם אחת בשביל השנייה עזרה לנו בתהליך. בסופו של דבר, תרומה כזאת היא מאמץ משפחתי".
עדי וטליה גרשינסקי הוסיפו: "כיף להיות חלק מחבורה מיוחדת כזאת. אנחנו חברות טובות גם ככה, וזה רק חיזק את החברות שלנו".
ההורים, יש לציין, לא תיאמו ביניהם את תרומת הכליה, אך בהחלט שמעו אחד על השני. לאחר התרומה נוצר ביניהם קשר הדוק, בעיקר בזכות הבנות, והם אף הקימו קבוצת ווטסאפ משותפת, לכל ההורים וכל הבנות, שבה הם משתפים חוויות שונות בנוגע לתרומות הכליות.
בעמותת "מתנת חיים", שמלווה את תורמי הכליה ועומדת מאחורי המהפכה שהתחוללה בתחום הזה בישראל, מציינים שמדובר במקרה נדיר, שאכן לא קיים בעוד מקום בארץ.
הרבנית רחל הבר, שעומדת כיום בראש העמותה, פגשה אותם ביום שישי האחרון, ערב תשעה באב. היא סיפרה שבעלה, הרב ישעיהו הבר ז"ל, מי שהקים את העמותה ועמד בראשה עד שנפטר מקורונה, אמר תמיד כי אין "אין דבר כזה אהבת חינם. זו חובה של כל אחד לאהוב את זולתו".
עם זאת, היא שמחה להודות כי "כשחמש בנות בכיתה אחת יכולות לספר לחברותיהן שהאבות שלהן תרמו כליה לאדם אחר והצילו חיים, מדובר בשיא ישראלי, שכולנו מאוד גאים בו".
