יוצאי אתיופיה מתמודדים עם גזענות בלא מעט היבטים של החיים, אבל מתברר שהגזענות מתחילה ממש עם הגחתם לאוויר העולם: הנחיה היסטורית שנכנסה לתוקף עם העלייה הראשונה מאתיופיה קובעת שכל תינוק להורה יליד המדינה מחויב להתחסן לשחפת מיד אחרי לידתו. הסיבה: אתיופיה נחשבת למדינה ששכיחות המחלה בה גבוהה.
הבעיה היא שרק תינוקות להורים ממוצא אתיופי נדרשים להתחסן נגד שחפת, בעוד שיולדות ממדינות שבהן המחלה שכיחה לא פחות, לא נדרשות לחסן את ילדיהן. מבדיקה שערכנו עולה תמונה עגומה לפיה ההנחיה הזו מיושמת על בסיס צבע עור בלבד.
נוהל משרד הבריאות קובע כי על כל תינוק שאחד מהוריו נולד באתיופיה לקבל את חיסון ה-BCG נגד שחפת. ואולם, על אף שהנוהל עוסק בכל התינוקות שנולדו להורים ממדינות שבהן המחלה שכיחה, שורת עדויות מצד נשים ממוצא אתיופי, ובהן גם כאלו שנולדו בארץ, מצביעות על כך שבפועל ההנחיה מיושמת על בסיס צבע העור בלבד.
מדוע רק תינוקות ממוצא אתיופי נדרשים לקבל את החיסון?
(צילום: ירון ברנר)
מדובר על נוהל היסטורי וישן, ועל אף ניסיונות חוזרים ונשנים מצד יוצאי אתיופיה, שורה של דיונים והמלצות מקצועיות לשנות את הנוהל - בפועל יולדות ממוצא אתיופי מתמודדות לא פעם עם מכבש לחצים כדי לחסן את הילד בחיסון שהרוב המכריע של ילדי ישראל כלל לא נדרשים לקבל. בכך אחת ההנחיות האחרונות במערכת הבריאות שמכוונת באופן ייעודי ליוצאי אתיופיה - ממשיכה להתקיים.
על פי הנוהל, "חיסון BCG ניתן לילודים וילדים ממשפחות של עולים חדשים ושל תושבים שאינם אזרחי ישראל המגיעים מארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה". ואולם, המדינות היחידות שזוכות להתייחסות ייעודית בנוהל הן אתיופיה והודו, ממנה עלו לארץ מספר זניח של עולים.
כך, למשל, הנוהל לא כולל התייחסות ספציפית לכמה ממדינות ברית המועצות לשעבר שגם בהן שכיחות השחפת היא גבוהה. הוא גם לא עודכן ברקע גל ההגירה הגדול שהתרחש בשנה שעברה מאוקראינה בשל מלחמת אוקראינה.
שורה של יולדות שנולדו ברוסיה, מולדובה, אוקראינה וגם דרום אפריקה שבהן השחפת שכיחה, אישרו כי החיסון לא הוצע להן לאחר הלידה בבית החולים. "לא דיברו איתי על החיסון הזה ולא הציעו לי אותו לאחר הלידה", סיפרה יולדת טרייה שנולדה ברוסיה.
הדיונים במשרד הבריאות נמרחים
"כבר בשנת 2019 הוחלט לשנות את הנוהל ונעשתה עבודה יסודית בנושא", מספר גורם המעורה בפרטים. "גורמים במשרד הבריאות שלא הסכימו עם השינוי החליטו לנצל את סיום תפקידו של פרופ' איתמר גרוטו וכניסתה של ד"ר שרון אלרעי פרייס כדי לפתוח את הדיון מחדש. גם היא הבינה מהר מאוד את הצורך בשינוי, אך הדבר נמשך הרבה יותר מדי זמן, ובזמן הזה נשים וגברים ממוצא אתיופי ממשיכים לחוות את האפליה בחדרי הלידה".
לטענת גורמים במשרד, ההמלצה נדחתה על ידי ד"ר אלרעי פרייס כדי שלא ליצור מטלות נוספות לצוותים הרפואיים במחלקות היולדות. "אחרי דיונים הגעתי למסקנה שצריך לבחון מחדש את הנוהל, כי הוא גורם לכך שמתבצע חיסון על פי צבע עור", אומר גרוטו בשיחה עם "ידיעות אחרונות". "קיימתי דיונים במשרד עם המחלקה לשחפת ואיידס ועם הוועדה המייעצת לחיסונים כדי שבסופו של דבר ניתן יהיה למצוא דרך שתאזן בין השיקול של מניעת גזענות לשמירה על בריאות הציבור, כפי שנעשה עם מנות הדם. כשעזבתי את משרד הבריאות הנחיתי לשנות את הנוהל, אבל לצערי הנושא טרם סוכם".
לדברי עו"ד אווקה (קובי) זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים שמוביל את הנושא, "מה שגורם למצב הזה להתקיים הוא עמדות גזעניות, כפי שראינו בפרשת תרומות הדם. הפרקטיקה הזו של חיסון נגד השחפת התקבעה. ד"ר אלרעי פרייס לקחה את הנושא הזה ברצינות וקיימה פגישות ויש התקדמות משמעותית בנושא, אבל ברמת הביצוע לא מוציאים את השינוי לפועל".
"זה מקומם ומעליב. גם העובדה שאפילו כאדם וכהורה לא נותנים לך את זכות הבחירה. אני צריכה לקבל את ההחלטות, ובוודאי את ההחלטה על התינוק שלי. עשיתי שיעורי בית, אבל מה עם אמא שלא מודעת? אין שקיפות ואין את המקום המכבד והבסיסי ביותר של זכות האדם על גופו ועל ילדיו"
כך, נשים ממוצא אתיופי מספרות בכאב על מה שמתרחש גם היום בחדרי הלידה. "ילדתי לפני כשנה", מספרת אחת מהן, תושבת צפון הארץ. "לפני שנכנסתי לניתוח הקיסרי שאלו אותי אם אני מסכימה לחסן את התינוק נגד שחפת ולא הסכמתי. כשהייתי בהתאוששות לאחר הלידה בעלי התקשר אליי וסיפר ששוב דורשים לחסן את התינוק. זה לא נגמר שם, והם בפירוש אמרו שעל פי הנוהל זה מיועד ליוצאי אתיופיה. באיזשהו שלב היו גם הפחדות, ואני זוכרת שנאמר משהו על מומים בלב או במוח".
האמהות מעידות: "זה מקומם ומעליב"
תושבת דרום הארץ ממוצא אתיופי מספרת גם על מה שאירע לאחר לידת בנה. לדבריה, "האחות שאלה אותי אם נולדתי באתיופיה או בארץ. אמרתי שנולדתי בארץ אבל שבעלי נולד באתיופיה ועלה לארץ בגיל שנה. 'כל עוד אחד מבני הזוג נולד באתיופיה יש לחסן את התינוק', זה מה שנאמר לי. בעלי בכלל לא גדל באתיופיה, אבל היא די ניסתה ללחוץ ואמרה שאם אני לא מעוניינת, אז אצטרך לחתום על טופס סירוב. הם גרמו לי להרגיש שאני עושה החלטה לא טובה ושאני אשמה".
עו"ד אווקה (קובי) זנהצילום: לע"מלעיתים, ובהתאם לעדויות שהצטברו גם במשרד המשפטים, החיסון מתבצע ללא ידיעת ההורים. "אם לא הייתי תופסת את זה ושואלת, היו נותנים לה באופן אוטומטי את החיסון", מספרת אם נוספת ממרכז הארץ. "אמרתי להם באופן חד-משמעי לא לתת את החיסון נגד שחפת. אמרו לי שכל הילדים שאחד מהוריהם ממוצא אתיופי מקבלים את החיסון. עמדתי על זה והתעקשתי שהכול יתבצע מולי. זה מקומם ומעליב. גם העובדה שאפילו כאדם וכהורה לא נותנים לך את זכות הבחירה. אני צריכה לקבל את ההחלטות, ובוודאי את ההחלטה על התינוק שלי. אני עשיתי שיעורי בית, אבל מה עם אמא שלא מודעת? אין שקיפות ואין את המקום המכבד והבסיסי ביותר של זכות האדם על גופו ועל ילדיו".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות אחראי לבריאותם של כל אזרחי מדינת ישראל, ללא הבדל דת, מין או ארץ מוצא. על פי הנוהל הקיים שמבוסס על המלצות ארגון הבריאות העולמי' יש לחסן ילודים שמוצא אחד מהוריהם במדינות אנדמיות על מנת להגן על בריאותם של הילודים ולמנוע תחלואה קשה ואף תמותה משחפת. על פי הנוהל 'החיסון ניתן לילודים וילדים ממשפחות של עולים חדשים ושל תושבים שאינם אזרחי ישראל, המגיעים מארצות שבהן שכיחות השחפת גבוהה. ילדים של אזרחי ישראל שנולדו באתיופיה, או שלפחות אחד מהוריהם נולד באתיופיה, ילדי שבט מנשה, אזרחי ישראל שנולדו בהודו, או לפחות אחד מהוריהם בן שבט מנשה שנולד בהודו, ילדים אזרחי ישראל שנולדו בארצות שבהן שכיחות השחפת גבוהה'. אין התייחסות ספציפית רק לעדה האתיופית כפי שמשתמע מטענות הכתבה.
"משרד הבריאות מקדם מספר שינויים על מנת לא רק לשנות את הנוהל אלא לשנות את המציאות בשטח שתלויה גם בהבנת הנושא וביישום הנוהל בשטח. לאחר מספר דיונים שהוביל משרד הבריאות הוחלט שהמלצות הוועדה שהוביל פרופ' גרוטו לא ישנו את המציאות. משרד הבריאות בוחן את הנוהל מתוך מטרה לדייק את המצבים בהם יש סיכון מוגבר והקמה של ועדה עם העדה האתיופית להובלת השינוי ביישום ההנחיות בשטח במטרה להציע לנשים שמגיעות ממדינות אנדמיות, עוד במהלך ההיריון, את החיסון. משרד הבריאות פועל, גם בנושא זה, במטרה להגן על הבריאות ולמנוע תחלואה ומוביל מהלכים לייצר שינוי אמיתי בשטח".
