בשיתוף עמותת נתיבי הלב
"אני אתחיל מהסוף. הרופא נתן למארי שלי חודשיים אם לא תעבור את הטיפול" מספרת לנו אלונה, אמא של מארי בת ה 6.5 שנלחמת בסרטן.
לפני כחצי שנה התגלה הסרטן בפעם השניה בגופה של מארי בת ה 6.5. והפעם הוא חזר בצורה אלימה ואגרסיבית שלא מגיבה לפרוטוקול טיפולי הכימו השגרתי. "היינו שבוע לפני ביקורת שגרתית שמארי עוברת כל חצי שנה מאז ההחלמה, כשהיא עלתה הביתה ומיששה גולה במצח. כששאלתי אותה אם קיבלה מכה היא אמרה שהיא לא זוכרת. אני זוכרת את הרגע הזה, עמדתי במסדרון ליד הסלון ובבת אחת נגמר לי האוויר. כאילו מישהו דחף לי משהו לריאות ומחץ אותם. היא הסתכלה עלי ושאלה אותי: "אמא, לא יכול להיות שהסרטן שהיה בבטן טיפס לראש, נכון?".
שבוע לאחר מכן הגיעו תוצאות הסקירה.שהצביעו על חזרת הסרטן והפעם עם גרורות במוח. פחות משעה לאחר קבלת הטלפון הנוראי שבישר לנו את הגרוע מכל מארי כבר הייתה באמבולנס בדרך חזרה לבית חולים.
"קראתי לה לעלות הביתה ולהתארגן ליציאה לבית חולים כשהיא הייתה באמצע סיבובים בקורקינט בחצר, היא שאלה אותי אם זה יכול לחכות כמה שעות כי היא בדיוק קראה לחברה לשחק איתה. אמרתי לה שלא, צריך לנסוע לבית חולים עכשיו. היום אני מתחרטת שלא נתתי לה את העוד שעתיים האלה כי מאז היא לא פגשה חברה, רק בתי חולים וטיפולים".
אלונה מספרת על מארי. ילדה חכמה מאוד, שאוהבת לרקוד ולשחק, ילדה שתמיד הייתה האהובה בכיתה, וחושבת תמיד על השני . "מארי היא מסוג הבנות שלמרות שכל הכיתה תמיד תרצה להיות החברה שלהן היא לא תשכח לקרוא לילדה שאין לה חברות, ביום הולדת 6 שלה היא ביקשה ממני קודם כל להזמין את הבנות שלא הוזמנו במסיבות יום הולדת אחרות, ורק אחר כך את הבנות המקובלות בכיתה".
מארי עברה סדרה של 6 טיפולי כימו אבל הגוף לא הגיב להם כלל. הרופאים סיפרו למשפחתה שכרגע לטיפולים המוכרים אין יותר מה להציע , מארי קיבלה את הבשורה באופן קשה ביותר. "היא באה אלי עם דמעות ושאלה אותי "איך אפשר לומר לי כזה דבר? איך הרופא הזה יכול לוותר עלי? אני סתם ילדה בשבילו. עוד ילדה שעוברת טיפולים" אני יושבת ומסבירה לה כל פעם מחדש שהיא הבת היחידה והבכורה שלי ואני לא הולכת לוותר עליה, שנעשה הכל כדי שהיא תנצח את הסרטן, ושיום אחד אנחנו נסתכל אחורנית ונראה איך עברנו את כל זה ואיך ניצחנו.
כרגע הסיכוי היחיד של מארי הוא סדרת טיפולים ניסיוניים שנערכים בקליניקה פרטית בחו"ל. סדרה שנוסתה על מספר מצומצם של ילדים שהגיבו לטיפול מעולה. בגלל שהטיפול עוד לא עבר את שלב הניסוי, הטיפול בלי השתתפות של קופות חולים והמדינה, ומשפחתה של מארי צריכה לגייס את כל הכסף בעצמה.
"מהרגע שמארי שמעה על הטיפול היא כמו על קוצים. היא אומרת לי 5 פעמים בשעה: "אמא אבל למה אנחנו לא טסים? למה אנחנו מחכים? אני צריכה לשבת פה ולחכות למוות? היא בחרדה נוראית. זה הרבה מאוד לילדה בת 6 לעכל שכל התקווה לחיים שלה תלויה בטיפול אחד. ההמתנה היא נוראית ומייסרת"
בעקבות המצב פתחה אלונה קמפיין גיוס המונים לגיוס הכסף לניתוח. "כרגע הדבר היחיד שמונע מאיתנו לטוס לטיפול הוא כסף. אני לא מאחלת לאף אמא בעולם להרגיש את התחושה הזו שיש שעון חול של חיים שנגמר מעל הראש של הילדה שלך. זאת תחושה נוראית. בכל יום שמארי לא עוברת את הטיפול הסיכויים שלה לחיות קטנים. אולי בשביל אנשים זאת תרומה וכסף. אבל בשבילי זה לא לאבד את הילדה שלי. בשביל מארי שלי זה הסיכוי האחרון לחיות".
בשיתוף עמותת נתיבי הלב
פורסם לראשונה: 15:12, 12.12.21