זה קרה במוצאי שבת של ראשית חודש יולי 2018. יואל (יולי) כהן, בן 56, שהה עם בני משפחתו בביתו, דירה בבניין מגורים בן 20 קומות באזור שכונת צהלה שבצפון תל אביב, כשלפתע הרגיש בכאבים בחזה. מהר מאוד התמוטט ובני המשפחה הזעיקו ניידת של מד"א ובמקביל התחילו בעיסויי החייאה. האמבולנס הגיע תוך פרק זמן סביר, פחות מעשר דקות, אבל בשביל יולי זה כבר היה מאוחר מדי. "הוא עבר למצב של מוות מוחי ונפרדנו ממנו בבית החולים אחרי מאבק של שבוע", מספר אחיינו של יולי, ניתאי בירנבאום. "יולי היה דמות מפתח במשפחה. הוא גדל בנגב, הקים שם מפעל וסיפק תעסוקה למאות אנשים מירוחם והסביבה, וכל החיים חיפש איך לעזור ולתת".
המוות המפתיע היה טראומטי עבור בני המשפחה, "וגם פוקח עיניים. הבנו מה זה דום לב וכמה קשה לצפות אותו ולמדנו את חשיבות מכשיר הדפיברילטור", מספר בירנבאום. "הייתי אז סמ"פ באגוז, לקראת סיום השירות הצבאי. תליתי שלט בבניין שהדפסתי בעצמי, ליידע את השכנים שיש אצלי מכשיר החייאה, למקרה הצורך. התחלתי לקבל תגובות חמות מהשכנים ומחברים וראינו שנוצרת תחושה של ערבות בין השכנים והמון ערכים טובים שעלו וצצו מהמהלך - והכול רק משלט ששמתי בלובי".
משפחת בירנבאום רכשה שמונה מכשירים נוספים והציבה אותם אצל בני המשפחה המורחבת, וזו הייתה למעשה ראשיתה של עמותת שמ"ח - שכן מציל חיים", ששמה לה למטרה להציל כמה שיותר חיים בעזרת סבסוד משמעותי של מכשירי הדפיברילטורים (או בשמם העברי, מַפְעֵם) והנגשתם למרחב הפרטי – קרי בבנייני דירות ובבתי מגורים. "כשמיפינו את העניין גילינו שהבעיה הכי גדולה היא בבית – שם קורים 70% ממקרי דום הלב וזו אחת הסיבות שהחלטנו לשים על זה דגש", מסביר בירנבאום.
ניתאי (25), סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים בבינתחומי בהרצליה, הקים בתחילת השנה את העמותה בשיתוף עם אביו, מנכ"ל סודהסטרים לשעבר, דניאל בירנבאום. "שמנו לנו למטרה לסבסד 1,000 מכשירים בשנה הראשונה לפעילות. החזון קדימה הוא להוריד את מחירי המכשיר – זה המכשול העיקרי שמונע ממשפחות לרכוש את המכשיר. הסבסוד כרגע הוא מההון הראשוני שתרמה המשפחה ובשלב הבא נצא לגיוס המונים, ננסה להביא תורמים מחו"ל ואולי אפילו נפתח את הקונספט במדינות נוספות".
"קפוץ למשפחת לוי בדירה ממול – יש לה דפיברילטור, הניידת בדרך"
העמותה גם מבקשת להעלות את המודעות לסיכונים לבביים. מחלות לב הן גורם התמותה מספר שתיים בישראל היום, אחרי סרטן. מנתוני ארגון מד"א עולה, כי כ-500 אנשים בחודש, 17 בכל יום, מתים מדום לב מחוץ לבתי החולים, ורק 6% מהלוקים בדום לב מצליחים להינצל. "דום לב נפוץ מאוד ויכול לקרות לכולם, בכל גיל", מסביר דותן יעקבי, 32, המנהל בפועל של עמותת שמ"ח בחודשים האחרונים, "והמודעות הציבורית גדלה בעקבות מקרים שראינו לאחרונה, כמו מותו של מח"ט הנח"ל, אל"מ שרון אסמן ז"ל, איש צעיר בכושר מעולה, או דום הלב של שחקן נבחרת דנמרק, כריסטיאן אריקסן, במהלך משחקי היורו".
5 צפייה בגלריה
דפיברילטורים מוכנים למשלוח. הזמן הקריטי להצלת חיים הוא ארבע דקות מרגע האירוע
(צילום: עמותת שמ"ח)
הימצאות מכשיר דפיברילטור, הנותן בזמן את מכת החשמל הדרושה כדי להחזיר לחולה את קצב הלב התקין, מעלה את הסיכוי של הנפגע להילחץ בשלום מאירוע דום לב לכ-90%. עד היום התקינה העמותה, הפועלת ללא מטרת רווח, 200 מכשירי דפיברילטור ברחבי הארץ. "וזה רק קצה הקרחון. הזמן הקריטי להצלת חיים הוא ארבע דקות מרגע האירוע – וזו מטרתו העמותה, לצמצם את המרחק ואת זמן ההגעה של כל תושב במדינה למכשיר דפיברילטור לארבע דקות", מציין יעקבי.
היה שימוש למכשירים שלכם עד כה?
"לשמחתנו ולצערנו, תלוי איך מסתכלים על זה – עדיין לא".
5 צפייה בגלריה
סבסוד המכשיר מוריד את מחירו לכ-2,000 שקל. יעקבי והמפעם, מותקן בתיבה ייעודית
(צילום: משה צ'יטיאט)
סבסוד המכשיר מוריד את מחירו לכ-2,000 שקל, "כאשר מחירם של מכשירים כאלה בשוק הפרטי מגיע ל- 5,000 שקל ואף יותר", מציין יעקבי. העמותה פועלת בשיתוף מד"א ומיקום המכשירים מעודכן במחשבי ארגון ההצלה, "כך שגם אם עובר אורח בקרבת מקום נקלע למצב חירום, מד"א מפנים אותו לדפיברילטור הקרוב. הסכמת המשפחה לאפשר גישה למכשיר שלה היא תנאי מבחינתנו וזאת המטרה, ליצור רשת כמה שיותר רחבה של מכשירים, וכפועל יוצא גם לעורר ערכים של שיתוף פעולה, ערבות הדדית ויחסי שכנות טובה".
ואם אין אף אחד בבית?
"במד"א מעודכנים אצל איזה שכן יש מפתח בשעת הצורך. בחלק מהבתים הפרטיים המכשיר ממוקם בארונית ייעודית ונגישה בחצר ואנחנו מספקים בחינם שלט בולט עם הפרטים ומבקשים לתלות אותו על השער או בלובי הבניין, ולעדכן את הסביבה על הימצאות המכשיר גם ברשתות חברתיות".
יעקבי מספר גם על משפחות עם רוכבי אופניים, שלוקחים את מכשיר ההחייאה איתם לרכיבה, "וכך המכשיר יושב בבית כל השבוע לטובת בני הבית והשכנים, ובסופי השבוע הם מייצרים כיסוי בטיחותי לכל קבוצת הרכיבה שלהם".
העמותה דואגת לא רק לסבסוד, אלא מבקשת לתת מעטפת רחבה למשתמשים, הכוללת תזכור על מועדי החלפת הסוללה ("אחת לארבע שנים, ואם נעשה שימוש במכשיר, אנחנו דואגים לספק סוללה חדשה ללא תשלום"), וכן הדרכה פרונטלית מסודרת על אופן השימוש, "למרות שהתפעול קל ופשוט ונותן הוראות קוליות בעברית בזמן אמת, כך שגם מי שלא עבר הכשרה יוכל להפעיל אותו", מציין יעקבי. "אנחנו מאמינים שאדם שראה איך המכשיר עובד, שקיבל הדרכה מסודרת, יתפעל אותו עם יותר ביטחון עצמי ובצורה מקצועית יותר. זה לוקח עשר דקות בסך הכול".
ויש גם סרטון לשכנים שפספסו, עם מירי בוהדנה:
בד בבד עם העלייה במודעות הציבורית, ניכרת לאחרונה פעילות מוגברת גם מצד ארגונים שונים שדוחפים את הנושא קדימה בעזרת תקציבים. בירנבאום מדווח על שיתופי פעולה של ארגוני מד"א ו"איחוד והצלה" עם מפעל הפיס, תחנות דלק, בנקים ורשת המרכולים AMPM למיקום עמדות חכמות במקומות ציבוריים. גם עמותת שמ"ח, שעד כה הייתה עסוקה בעיקר באספקה "ברמת המכשיר הבודד", הולכת ומסתעפת בימים אלה עם מיזם "ארבע דקות". "בחודש האחרון פיזרנו כמאה מכשירים ואנחנו הולכים וגדלים ביכולת האספקה שלנו", מספר יעקבי. "התחלנו ליצור גם קשרים עם חברות היי-טק ואחרות, שמאפשרות לעובדים לקבל את המכשירים דרך מקום העבודה, חלקן אף בסבסוד נוסף של המעסיק", הוא מספר.
יעקבי מתחיל את לימודי הרפואה שלו בצ'כיה בעוד כחודשיים. "ניתאי ייקח חזרה את המושכות של ניהול העמותה ואני לוקח את המכשיר האישי שלי איתי, כך שאהיה הכונן בפקולטה לרפואה בפראג".
בקרוב יעלה לאוויר האתר של עמותת "שכן מציל חיים", ובינתיים אפשר לקבל פרטים דרך דף הפייסבוק של העמותה או בטלפון: 054-8278858
