אחת מכל תשע נשים מאובחנת עם סרטן השד, הנחשב למחלה הממארת הנפוצה ביותר בקרב נשים. אולם, לא כולם יודעים שתאים סרטניים יכולים להתפתח גם ברקמת השד המעטה המצויה בגוף הגבר, מאחורי הפטמות. על פי הערכה, אחד מכל 100 מאובחנים עם המחלה הוא גבר.
הגורם לסרטן השד בקרב גברים עדיין אינו ברור לגמרי, אך נראה כי ישנם גברים בעלי סיכון גבוה מהממוצע לחלות בסרטן השד כמו גברים עם מוטציה בגן BRCA, שנפוץ בקרב יהודים וגברים שבני משפחתם הקרובים חלו או חולים בסרטן השד.
קראו עוד:
לפני כ־13 שנה, במהלך טיול בארצות־הברית, ירון מור יוסף מעכו הרגיש משהו מוזר בפטמה, אך לא ייחס לכך חשיבות. כשחזר לארץ התייעץ עם משפחתו, והם המליצו לו לגשת לבדיקה. "בבית החולים ערכו מספר בדיקות וקבעו שיש לי סרטן השד עם ביטוי נמוך של HER2", נזכר ירון (46). "הייתי בהלם. מה קשור סרטן שד בגברים?"
ירון מספר שהתהליך, שכלל כימותרפיה והקרנות, לא היה פשוט עבורו, אבל "ידעתי שאני צריך להילחם על החיים שלי". לאחר מספר חודשים של טיפול, החיים חזרו למסלולם. בשנת 2001 התגלתה גרורה בצלעות ולאחר סבב נוסף של כימותרפיה והקרנות, המחלה הייתה בהפוגה. שנתיים מאוחר יותר, נאלץ ירון להגיע בצליעה לבית החולים בנהריה לאחר שהמחלה חזרה. מאז הוא עבר לטיפול בבית החולים שערי צדק, ומקבל כימותרפיה ואת התרופה ״אנהרטו״.
ירון מור יוסף: "אנשים די בהלם. זה לא נתפס להם שיכול להיות גבר עם המחלה הזאת. כולם מדברים על גילוי מוקדם אצל נשים, אבל אין כמעט מודעות למחלה אצל גברים. גם אני לא ידעתי שיש אפשרות שאחלה"
לאחרונה התגלתה גרורה באחת מריאותיו. "אני לא פוחד על עצמי", הוא אומר, "אני בעיקר דואג למשפחה שלי. הילדים שלי הם הדבר הכי יקר לי בעולם. אני תוהה אם אספיק לראות אותם מתחתנים, אם אזכה לחבק את הנכדים שלי".
על התגובות שהוא מקבל אחרי שהוא מספר שהוא חולה בסרטן השד אומר ירון כי "אנשים די בהלם. זה לא נתפס להם שיכול להיות גבר עם המחלה הזאת. כולם מדברים על גילוי מוקדם אצל נשים, אבל אין כמעט מודעות למחלה אצל גברים. גם אני לא ידעתי שיש אפשרות שאחלה". בים ובבריכה הוא תמיד עם גופיה. "עברתי המון ניתוחים וכמעט אין לי שד. זה לא מראה סימפטי ואני לא מרגיש נוח שהסביבה תראה אותי ככה".
מאז שחלה הוא נלחם כדי להעלות מודעות למחלה גם בקרב גברים. "הציבור חייב להכיר במחלה הזו גם אצל גברים", הוא אומר, "להקים עוד מרפאות ייעודיות ולהשקיע ולעודד מחקרים באוכלוסייה הזו".
"הלסת שלי נשמטה אחרי שעשיתי ממוגרפיה"
חנן ביטון (42), נשוי ואב לשלושה מפרדסיה, אובחן לפני שבע שנים עם סרטן השד. "התעוררתי באמצע הלילה, הרגשתי גוש בחזה וחזרתי לישון", הוא מספר. "בבוקר משהו לא היה נראה לי תקין וניגשתי לרופאת המשפחה". חנן נשלח לבדיקת אולטרסאונד וממוגרפיה ולאחריה קיבל את האבחנה. "הממוגרפיה הייתה כואבת בטירוף מפני שלגברים אין שד", נזכר ביטון. "כשקיבלתי את התוצאות הלסת שלי נשמטה".
בזמן שאחותו של חנן התקשרה אליו לספר לו על החלטתה להינשא, הוא סיפר לה על האבחנה בסרטן השד. "הבטחתי לה שלא משנה מה יקרה, אני אעמוד לצידה בחתונה וארקוד ברחבה", נזכר חנן, "לספר להורים היה מאוד קשה. אמא שלי לא קיבלה את זה בקלות. לשמחתי אשתי ממש לביאה אמיתית והיא הסתערה על המשימה תוך כדי שהיא מטפלת בילדה בת שנה וחצי בבית".
חנן ביטון: "כשהגעתי לאולטרסאונד באסותא הפנו אותי למחלקת נשים. אבל החלטתי שאני לא אמות מבושה והחלטתי לצחוק על הסיטואציה במקום להיות נבוך ממנה"
למזלו של חנן המחלה התגלתה בשלב מוקדם. הוא עבר ניתוח לכריתת השד וקיבל כימותרפיה, הקרנות, וטיפולים ביולוגים. "טופלתי בבית חולים בילינסון, וכולם היו מגיעים לראות אותי כי זה לא נפוץ לראות גבר עם סרטן שד. המזל שלי שגיליתי את המחלה בשלב מוקדם, אחרת זה היה סרט אחר לגמרי".
כמו ירון, גם חנן פועל להעלות את המודעות לסרטן שד בקרב גברים בכל הזדמנות. "אחרי הניתוח לכריתת השד, נותרה לי צלקת מכוערת מאוד", הוא נזכר, "ואז עלה לי רעיון לעשות קעקוע של אריה כדי להסתיר אותה ובכדי לסמל את המאבק שלי. הצטלמתי יחד עם יאנה דרום (מחלימה מסרטן שד ובעלת מותג אביזרי אופנה למתמודדות עם סרטן שד) שעשתה קעקוע דומה של לביאה ופרסמנו את זה בפייסבוק והתמונה הפכה ויראלית. עשינו את זה כדי להעלות מודעות למחלה".
חנן מכיר מקרוב את הקשיים שאיתם מתמודדים גברים עם סרטן השד. "כשהגעתי לאולטרסאונד באסותא הפנו אותי למחלקת נשים", הוא נזכר, "אבל החלטתי שאני לא אמות מבושה והחלטתי לצחוק על הסיטואציה במקום להיות נבוך ממנה". ביטון הפך להיות שגריר, וחולים רבים שמאובחנים פונים אליו ומתייעצים איתו. "אני מסביר לכולם - אתם גברים נדירים. מבחינתי זו שליחות להעלות מודעות ולספר לכולם שהמחלה הזו קיימת גם אצל גברים".
לאורך כל הטיפולים, חנן המשיך ללכת לעבודה והשתדל לשמור על השגרה. "חליתי בסרטן בגיל 35 וככה נחסך ממני משבר גיל ה־40", הוא צוחק, "מבחינתי משפחה, בית ועבודה זה מספיק. אני לא צריך יותר מזה". כיום, שבע שנים לאחר שאובחן, חנן נמצא במעקב אחת לשנה על מנת לוודא שהמחלה לא חוזרת. "אני לא אומר שניצחתי את הסרטן", הוא מדגיש, "אני כרגע מוביל עליו. אני מרוצה ממה שיש לי בחיים ומשתדל להנות ולנצל כל יום".
"בעיטה ענקית בישבן"
לפני כחמש שנים גיא סונסינו (41), הגיע לאבחון אצל רופא המשפחה בגלל גוש חריג בחזה, אולם אפילו הרופא לא האמין שיש סיבה אמיתית לדאגה, על אף שבמשפחתו היו מקרים של נשים שחלו בסרטן השד. לאחר כשנה, סונסינו כבר סבל מכאבים חזקים כל כך שהתקשה לישון בלילות. בשלב הזה, רופא המשפחה כבר הפנה אותו בדחיפות לכירורג, ואחרי יותר משבועיים של המתנה מורטת עצבים הוא קיבל את ההודעה המפתיעה - מדובר בסרטן השד.
"הרופא אמר שזה נדיר מאוד וגם הודה שהוא לא מספיק מבין בזה, והפנה אותי לרופא אחר", משחזר סונסינו, "באופן כללי, בתקופה הזאת עברתי בין הרבה רופאים שפשוט לא ידעו מה לעשות כי לא הייתה מספיק אינפורמציה בנושא גברים שחולים בסרטן השד".
בימים המורכבים של ההתמודדות עם המחלה, סונסינו בחר שלא לשתף אף אחד בהתמודדות עם התהליך הארוך והמורכב של הבדיקות והניתוח להסרת הגידול, מלבד בני משפחתו וקומץ חברים טובים, כדי לא להלחיץ או להדאיג. לאחר הפרוצדורה הכירורגית, בזכות בדיקת "אונקוטייפ שד" נקבע שהוא יכול להסתפק בטיפולים תרופתיים ללא צורך בכימותרפיה.
"הרופא הנחה אותי לקחת כדור שהיעילות שלו מוכחת רק על נשים, ולקבל פעם בחודש זריקה עצמית. השילוב של שניהם אמור לחסל את הסרטן אבל גם מחליש את השרירים, גורם לגלי חום ופוגע בפוריות", מסביר סונסינו.
למרבה הצער, לאחר מספר חודשים התגלה גידול סרטני נוסף באזור בית השחי. לאחר האבחון, סונסינו נכנס לניתוח נוסף במטרה להסיר את בלוטות הלימפה ולאחר מכן נאלץ לעבור הקרנות במשך תקופה. לאחר סדרת טיפולים מורכבת וקשה, גיא חזר להשתמש בשילוב של הכדור והזריקה על מנת למנוע את הישנות המחלה. "לטיפולים יש תופעות לוואי קשות. אני מרגיש שהזדקנתי בעשר שנים בתקופה הזו וגם עליתי המון במשקל", הוא מספר, "את רוב ההתמודדות עם המחלה והקשיים שלה חוויתי באופן קשה כי באותו הזמן הבנתי שזה לא רק הסרטן שמרחף מעל הראש אלא גם מצב נפשי מורכב. לא רציתי לשתף ולספר כי חששתי מהתגובות".
גיא סונסינו: "באופן כללי, עברתי בין הרבה רופאים שפשוט לא ידעו מה לעשות כי לא הייתה מספיק אינפורמציה בנושא גברים שחולים בסרטן השד"
בגיל 37, שלוש שנים לאחר האבחון הראשוני, החליט סונסינו שהוא יוצא מהארון פעמיים - ומספר לכולם גם על המחלה וגם על היותו גיי. "החלטתי לספר כי היה לי ברור שזה סוד שמכביד עליי, מוסיף המון סטרס לחיים ואולי גם מגדיל את הנזק של הסרטן".
כיום, בגיל 41, סונסינו כבר לא מתבייש במה שעבר ואף מעביר סדנאות שבהן הוא משתף בסיפורו האישי. בשלוש השנים האחרונות הוא גם נמצא בזוגיות והעמיק את הקשר עם המשפחה והחברים. הסרטן, לדבריו, היה "בעיטה ענקית בישבן שהייתי חייב לקבל כדי להתחיל לחיות". למרות התהליך הארוך שעבר, סונסינו סבור שהמאבק שלו עוד רחוק מלהסתיים. כעת הוא מבקש לעזור לגברים נוספים להתגבר על הבושה שמקשה על אבחון וטיפול נכון במחלה שנתפסת בעיני רבים כ"נשית".
"המודעות לסרטן השד בגברים לא קיימת בכלל", הוא אומר, "גם כשהרגשתי רע מאוד בתחילת הדרך, לא עברה לי אפילו לרגע המחשבה שאולי זה סרטן השד. בכל הפרסומות וברוב מאגרי המידע בנושא תמיד מתייחסים לנשים, אפילו הטפסים שהייתי צריך למלא בבית החולים כתובים רק בלשון נקבה. זו בעיה בכל העולם ובטח בחברה המאצ'ואיסטית בישראל, שמייצרת תחושה שממש אסור לדבר על הדברים האלו. זאת גישה שחייבים לשנות מהשורש".
