איזה חיסון יעיל יותר – מודרנה או פייזר? את התשובה לשאלה הזו חיפשו חוקרי אוניברסיטת הרווארד שעקבו אחר נתוניהם הרפואיים של מאות אלפי חיילים משוחררים. הממצאים פורסמו בכתב העת הרפואי The New England Journal.
המחקר נערך על ידי חוקרים מביה"ס לבריאות הציבור בהרוורד, ביה"ס לרפואה ובית החולים בריגהם לנשים. החוקרים עקבו אחר תיקיהם הרפואיים של קרוב ל-440 אלף חיילים משוחררים שחוסנו נגד קורונה בחיסון פייזר או מודרנה בין ה-4 בינואר ל-21 במאי השנה. כל הנבדקים היו מעל גיל 18 ולא נדבקו בקורונה לפני שחוסנו.
החוקרים מצאו כי לאלה שקיבלו את חיסון פייזר היה סיכון גבוה בכ-27% לחלות בקורונה במהלך תקופת מעקב של 24 שבועות מאז שקיבלו את המנה הראשונה של החיסון, וסיכון גבוה ב-70% להתאשפז כשווריאנט אלפא היה דומיננטי, זאת בהשוואה לאלה שקיבלו את מנות החיסון של מודרנה.
בנוסף העריכו החוקרים שבקרב הקבוצות שנבדקו, נמצאו 5.75 הדבקות בקורונה לכל אלף אנשים שקיבלו את חיסון פייזר, ו-4.52 הדבקות בקורונה לכל אלף איש מקרב מחוסני מודרנה במהלך התקופה בה וריאנט אלפא היה דומיננטי. ברגע שדלתא הפך לווריאנט הדומיננטי החוקרים מצאו 6.54 הדבקות נוספות בקורונה לכל אלף איש בקבוצת מחוסני פייזר.
החוקרים הדגישו כי שני החיסונים יעילים מאוד במניעת הדבקה סימפטומטית בקורונה, וכי ההבדלים בין שתי החברות הוא מזערי, עם זאת, לא ברור להם מדוע הוא קיים. ייתכן כי הסיבה לכך נעוצה במבנה השונה של mRNA בשני ההרכבים, המרווח בין המינונים – שלושה שבועות בפייזר וארבעה שבועות במודרנה, או הרכב השומנים העוטפים את ה-mRNA בחיסונים.
בינתיים שתי החברות עושות מאמצים אינטנסיביים לעדכון החיסונים גם נגד זן האומיקרון. בתוך מספר ימים יפרסמו שתי החברות את מידת ההגנה של החיסונים נגדו, ובינתיים העריכו כי מידת היעילות נשמרה.
בתוך כך, חוקרים בריטים פרסמו כי ייתכן ואחת המוטציות של זן האומיקרון, מקורה בווירוס אחר, זה הגורם לצינון, מה שעשי להצביע על כך שהמחלה שהוא גורם היא קלה יחסית.
בריאיון לשרית רוזנבלום במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, אמר אלברט בורלה מנכ"ל פייזר כי בתוך 95 ימים יכולה החברה לייצר חיסון חדש נגד האומיקרון. בעבר אמרו שתי החברות כי בזכות טכנולוגיית ה-mRNA ניתן בתוך 6 שבועות לבנות חיסון מעודכן נגד כל וריאנט אפשרי.
טכנולוגיית ה-mRNA: הגוף מייצר הגנה מקסימלית
לב הפיתוח של חיסוני מודרנה ופייזר הוא מולקולה שנקראת כאמור mRNA (רנ"א שליח). מדובר במולקולה הדומה למולקולת התורשה דנ"א המורכבת מחלקים הקרויים "נוקלאוטידים" המסודרים בצורה כזו שמורה לתא כיצד לייצר חלבונים. כאשר חיסון המכיל mRNA מוחדר לגוף, התאים מתחילים לייצר חלבונים המקודדים על פי ה"תכנות" של ה-mRNA.
החלבונים שנוצרו מסתדרים על שטח פני התא המחוסן, ומזוהים על ידי מערכת החיסון ליצירת תגובה חיסונית, שכוללת נוגדנים נגד קורונה. במילים אחרות, החיסון החדש מסוג mRNA "מתכנת" את תאי הגוף להשתנות, כך שמערכת החיסון "חושבת" שישנו נגיף קורונה בגוף – ויוצרת נגדו נוגדנים ותאי דם לבנים מסוג T הדרושים לנטרול נגיף הקורונה בהדבקות הבאות.
גופנו מתוכנת כך שהוא משמיד חומרים גנטיים שיוצאים מחוץ לתאים, כמו למשל DNA של חיידק. ההיגיון גורס שאם חומר גנטי כמו mRNA מוזרק לגוף, מערכת החיסון תסתער עליו ותרצה להשמיד אותו. לשם כך בחברת פייזר ומודרנה הוסיפו מולקולות שומן שמצפות את ה-mRNA כך שלא תיהרס.
הרעיון הכללי בבסיס הפיתוח, הוא בנייה של שלד שעליו רצף סידורי "נוקלאוטידים" – תרכובות אורגניות שיחד יוצרות את החומר התורשתי וגורמות לגוף לבצע תהליכים שונים. נוקלאוטידים כאלה קיימים על מולקולת ה-DNA שנמצאת בגרעין כל תא, וגם על ה-mRNA. אותן מכונות של פייזר ומודרנה בונות את המולקולות הללו בסדר מסוים, המותאם על פי המטען הגנטי של נגיף הקורונה.
