24 חודשים לתוך מגפת הקורונה, בתחום הריפוי בעיסוק מדברים המומחים על מונח רלבנטי מתמיד: "איזון עיסוקי". מדובר במונח המתאר יצירת שילוב נכון של פעילויות מסוגים שונים: עבודה, פנאי, מנוחה, לימודים ושינה.
"שמירה על איזון עיסוקי, חשובה עבור חוויית הבריאות והרווחה האישית של כולנו", אומרת תמר הראבן, מנהלת שירות ריפוי בעיסוק ביחידה לטיפול יום פסיכיאטרי של הכללית במחוז צפון. לדבריה, גם קודם היה קשה לשמור על איזון עיסוקי בעולם רווי דרישות, מטלות והסחות דעת. וכאשר השגרה שלנו מופרת באופן פתאומי, כפי שקורה לא אחת בשנתיים האחרונות, הדבר קשה שבעתיים.
קראו עוד:
נכון שלכאורה אנחנו אמורים כבר להיות מתורגלים במעבר מזומים לכיתה, מחופשות מבית הספר לחזרה לשגרה, מעבודה מהבית לעמידה בפקקים - אבל בכל פעם ש"קפיצה" כזו מתרחשת, היא מצריכה הסתגלות מחדש. שיבושים בשגרה הפכו להיות השגרה החדשה, וזה מציב אתגרים מורכבים מבחינה רגשית והתנהגותית. כך, למשל, יום שמתחיל רגיל, עם קערת קורנפלקס וכריכים בילקוטים, מתהפך עלינו בבת אחת. הילדים הגיעו לבית הספר או לגן, אנחנו בעבודה, ולפתע נוחתת עלינו ההודעה: "הורים יקרים...", ששולחת אותנו לסחרור של בדיקות, תורים, אי־ודאות ובידוד.
מאיזון עיסוקי אנחנו עוברים לעיסוק יתר, מצב שיכול להקשות על ההתנהלות שלנו ולגבות מאיתנו מחירים שונים. "מדובר במצב, תנאים או שגרה שמייצרים סביבה מגרה מדי עבור האדם", מוסיפה יסמין בר־יוסף, מרפאה בעיסוק בשירותי בריאות כללית.
מה קורה לנו במצבים מתמשכים שמוגדרים כעיסוק יתר?
בר־יוסף: "במצב של עיסוק יתר מתמשך, איכות השינה עלולה להיפגע, כמו גם התפקוד שלנו בכל תחומי החיים, ואפילו הבריאות הפיזית שלנו. זה קורה, למשל, כאשר ילד נמצא בבידוד, או לומד מהבית, אבל ההורים נאלצים להמשיך לעבוד כרגיל – בין אם מהבית ובין אם מהמשרד. במצב כזה לא תמיד יישאר בידי ההורים זמן לפנאי, או למנוחה מספקת".
אבל יש גם את המצב ההפוך – של תת־עיסוק, שבו לאדם אין הזדמנויות להשיג עיסוק מספק, או שאינו מצליח להשתלב בעשייה משמעותית – וגם אז האיזון העיסוקי נפגע. דוגמאות למצב כזה יכולות להיות אבטלה, יציאה לפנסיה, או המתנה לגיוס. כלומר, וגם במקרים כאלה רווחתנו הרגשית והפיזית עשויה להיפגע.
ויש את האמצע: מצב שבו אנחנו נמצאים באיזון העיסוקי המיוחל. כאן נרצה לראות תמונת עיסוקים מגוונת – כזו שמאפשרת לנו מנוחה לצד העשייה, מאפשרת מרווח בין עיסוקים ושומרת על תפקודו של האדם לאורך זמן.
איך שומרים על איזון עיסוקי בזמנים בהם השגרה מופרת? למומחיות יש כמה רעיונות לשינויים שיכולים לעזור:
- שימוש בשעון מעורר: גם אם אין לנו סיבה להתעורר בשעה מסוימת, מומלץ להתחייב לשעה שבה נרצה לקום, לצאת מהמיטה ולשנות פעילות. חשבו מה השעה הנכונה עבורכם – אין תשובה אחת נכונה.
- לצאת מהפיג'מה: טקס החלפת הבגדים מסמל לגוף ולמוח על שינוי. אפשר לעבור לטרנינג או אפילו לפיג'מה אחרת, אבל חשוב לתת מקום לרגע הזה, שמסמן מעבר בין שלב לשלב.
- להקפיד על ארוחות סדירות ומזינות: יש לכם המון זמן פנוי? חפשו את המתכונים שתמיד רציתם להכין. אתם עמוסים? דאגו מראש לאוכל זמין, פשוט ובריא. אפשר גם להזמין ולחסוך לכם עבודה.
- לשקף לילדים מה הולך לקרות: בדיוק כמו שאנחנו רוצים לדעת מה צפוי לנו, כך גם הילדים זקוקים לוודאות. אפשר, למשל, להסביר שכעת עוסקים ביצירה ולאחר מכן תראו יחד סרט, או שבזמן שאתם עובדים הם יכולים לצפות בטלוויזיה וכשתסיימו תעשו משהו ביחד. זה יעזור להם (ותכל'ס, גם לכם) להרגיש יותר שליטה על המצב.
- סביבת עבודה נכונה: דאגו לחשיפה לאור יום, הקפדה על אוורור החלל שבו אתם נמצאים, יצירת סביבת עבודה נעימה, נוחה וקבועה גם כשעובדים מהבית, הפחתה של גורמים מסיחים ואי־סדר, וגם כוס שתייה ושקע זמין להטענה של המחשב.
- הגדרת שעות עבודה: גם בבית כדאי להקפיד על שעות עבודה מוגדרות מראש. למדו מהן השעות האפשריות עבורכם, תוך התחשבות בילדים ובדרישות מכם. חשוב שלא תהפכו את כל היום ליום עבודה.
- נסו להיות סלחניים כלפי עצמכם: תוכניות לחוד ומציאות לחוד. אפשר לדמיין איך בדיוק היום יתנהל, ועדיין - זה לא יקרה. סמנו לעצמכם מה כן הצליח והפחיתו שיפוטיות כלפי מה שהשתבש.
- זמן לעצמי: גם אם אנחנו לבד בבית, זה עדיין לא אומר שיש לנו זמן לעצמנו. מצאו אפילו חמש דקות ביום שבהן תעסקו במשהו שמטרתו היא אתם ורווחתכם.
- זמן למנוחה: הגדירו זמני מנוחה לכם ולילדים. מנוחה היא עיסוק חשוב! אפילו 15 דקות שבהן כל הדברים נמצאים בצד ואפשר לחזור לאיזון המיוחל.
- פעילות גופנית: זה חיוני לבריאות הפיזית והנפשית. ואפילו תנועה בישיבה על כיסא יכולה להיות מאוד מועילה!
- קשיבות: עשו דבר אחד בזמן אחד.
