לפני כעשרה חודשים פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל שכותרתו "אמות מידה לקידום שוויון במערכת הבריאות". במסמך פורטו שורה של צעדים שמטרתם לצמצם את אי־השוויון במערכת הבריאות הציבורית. בין היתר הוצע למנות אחראי שוויון במוסדות הבריאות ולהתחשב בעקרונות של שוויון בכל מדיניות שתיקבע. אלא שאלו היו אוסף של הצהרות עם כוונות טובות ללא גיבוי תקציבי: "הכל פה נשמע נהדר, אבל הבעיה היא שהמשמעות של שוויון היא שמישהו צריך לשלם על זה", אומר שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה.
לכתבה הראשונה בסדרה:
אחד הנתונים שמצביעים על הפערים האדירים שקיימים במערכת הבריאות נוגע לאחד הניתוחים המורכבים והדחופים שיש בעולם הרפואה: צנתורי מוח. מדובר בפרוצדורה שעדיף שתבוצע מוקדם ככל הניתן, כשהזמן שעבר מתחילת האירוע ועד הניתוח עשוי להכריע ממש בין חיים למוות. על פי נתוני משרד הבריאות משנת 2018, בדרום הארץ ישנם 1.3 מיליון תושבים על כל מרכז רפואי שמבצע צנתור מוח. בצפונה 1.4 מיליון, בתל־אביב 730 אלף ובירושלים, שם פועלים שניים מבתי החולים הגדולים בישראל (שערי צדק והדסה), 530 אלף בלבד.
גם מבחינת פריסת מכשירי MRI, נכון לסוף 2019, המצב דומה: 7.5 מכשירים לכל מיליון בני אדם בתל־אביב, לעומת 4.1 בלבד בדרום ו־3.8 בחיפה. מאז המצב השתפר מעט, מכשירים נוספו לבתי החולים, כולל בפריפריה, אך עדיין זהו פער שקשה לגשר עליו.
חוסר השוויון - תמונת מצב:
כמה זמן מחכים לבדיקת רופא?
אם חשבתם שאתם מחכים יותר מדי זמן לבדיקה רפואית פשוטה או פגישה עם רופא יועץ בקופת החולים, אתם לא לבד. מסקר שערך לאחרונה מכון ברוקדייל בקרב כ־2,500 בני אדם עולה כי אחד מתוך שלושה משתתפים השיב כי המתין לתור עבור רופא יועץ בקופה יותר מחודש. כשליש ויתרו על טיפול רפואי או בדיקה בשל זמני המתנה ארוכים. לא פחות מ־12 אחוז ויתרו על טיפול רפואי, תרופה או בדיקות בשל גובה התשלום – נתון שעולה בשנים האחרונות.
הזליגה של מטופלים שהתייאשו מהשירות הקלוקל למערכת הבריאות הפרטית היא כמובן טבעית. לפי הסקר, שיעור המוותרים על שירות או טיפול רפואי בשל זמני המתנה ארוכים, הינו גבוה יותר בקרב האוכלוסייה שמחזיקה בבעלותה ביטוח וולונטרי - כלומר ביטוח פרטי שאינו של הקופה.
במקביל, פערים משמעותיים נרשמו בין אזורים גיאוגרפיים בכל הנוגע לרכישת שירותי בריאות נוספים (שב"ן) בקופות: בתל־אביב 92 אחוז מחזיקים בביטוח כזה ובמרכז 88 אחוז, ואילו בירושלים רק 69 אחוז, בצפון 81 אחוז, בחיפה 77 אחוז ובדרום 82 אחוז.
"כששואלים אותי מהי הבעיה העיקרית במערכת הבריאות, אני משיב שאי־שוויון", אומר בן יעקב: "המערכת לא תקרוס בבת אחת, אלא תידרדר כל הזמן, וזה יבוא לידי ביטוי באי־שוויון הולך וגובר. מישהו שצריך לעשות בדיקת MRI עם חשד לסרטן מקבל היום תור לעוד שלושה חודשים. לעומתו, אדם עם כסף בלי לחשוב פעמיים עושה את זה בפרטי”. בן יעקב מציין כי המצב הזה מתקיים גם במחלקות שעוסקות בטיפול במתמודדי נפש: “גם בבריאות הנפש מי שיש לו כסף יקבל, ומי שלא יישאר בדיכאון".
עוני הוא גורם משפיע לא רק בסיכוי לקבל טיפול רפואי טוב יותר. מהמלצות הביניים של הוועדה לצמצום אי־השוויון בבריאות שפורסמו בחודש נובמבר עולים ממצאים מטרידים: קופות החולים מוציאות פי 3.2 יותר על מבוטח בעל ביטוח שב"ן ביישובים יהודיים ומעורבים לעומת מבוטח כזה ביישובים לא יהודיים. כלומר, מבוטחים עניים יותר הם על פי רוב גם חולים יותר. כמו כן בחינת היישובים בעלי שיעורי התמותה הגבוהים ביותר לעומת הנמוכים ביותר היא מובהקת במיוחד.
היישובים בעלי שיעורי התמותה הגבוהים בישראל הם ג'סר א־זרקא, תל שבע, באקה־אל־גרבייה, טייבה, ירוחם, כפר יאסיף, מעלה עירון, פוריידיס, דימונה וג'דיידה מכר. היישובים עם שיעורי התמותה הנמוכים ביותר הם מבשרת ציון, גבעת זאב, מודיעין, שוהם, גני תקווה, צור הדסה, באר־יעקב, מודיעין־עילית, גדרה וקדימה צורן.
"עוני משפיע בצורה עמוקה על כל החיים שלנו", מסביר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון וראש תחום מדיניות הבריאות במרכז טאוב. "הוא מעלה את הסיכון בצורה דרמטית לסוכרת, מחלות לב וכלי דם. אדם עני גם פחות נגיש לשירותי רפואה, פיזית וכלכלית".
"אם היה מענה מיידי באזור, המוות של בעלי היה נחסך"
הפערים במערכת הבריאות בין עשירים ועניים, יהודים וערבים, תושבי מרכז ופריפריה מעולם לא היו מובהקים יותר. סיפורו העצוב של בני יונסי ז"ל מהווה דוגמה לכך.
מתביעה שנולדה בעקבות המקרה הטרגי, שאותה מנהלים עו"ד עמיקם חרל"פ ועו"ד מיכאל אלנתן, ממשרד עמיקם חרל"פ ושות, מומחים לנזיקין, לרשלנות רפואית ותאונות דרכים, עולות שאלות מטרידות במיוחד בדבר הקשר בין מיקום בית החולים לבין הסיכוי לקבל טיפול טוב ומציל חיים.
יונסי הגיע לבית החולים הלל יפה בחדרה לאחר שהתמודד עם כאבי ראש עזים. הוא הגיע לבית החולים בשעה 02:30 ונכנס לבדיקת CT ראש כשעתיים מאוחר יותר. כתב התביעה מגולל טענות בדבר שורה של כשלים באבחנה ובטיפול ביונסי, אך מרגע שתוצאות הבדיקה הצביעו על צורך דחוף בניתוח, התגלתה עובדה מצערת: בהלל יפה, בית חולים שמשרת למעלה מחצי מיליון בני אדם, אין ניתוחים נוירוכירורגים. הוא הועבר לשיבא, אך בדרך איבד זמן יקר. לאחר הניתוח בשיבא שקע בתרדמת בביתו במשך יותר משנה ולפני יותר מחודש הלך לעולמו.
אורטל יונסי, אלמנתו של בני, מספרת: "אם הייתי מגיעה לשיבא או איכילוב, זה היה נראה אחרת לגמרי. הזמן היה קריטי עבורו. התייחסו אליו בזלזול לכאורה כי ראו בחור צעיר עם כאבי ראש ולא חשבו שזה משהו דחוף. גם אחרי שעשה CT לקח המון זמן עד שהתייחסו. רק אחרי כמה שעות הוחלט שיש לבצע ניתוח, אבל לא ניתן לנתח בהלל יפה. הוא ממש התחנן לעזרה, בכה. אם היה מענה מיידי באזור, זה היה נחסך. זה היה ממש אחרי בר המצווה של הבן שלנו והברית של התינוק שנולד לנו. הייתי חודש אחרי לידה, והתינוק אפילו לא הספיק להכיר אותו".
עורכי הדין שמטפלים בתיק טוענים שהוא משקף את הפערים במערכת הבריאות: "אין שוויון בין התנאים הרפואיים הניתנים לתושבי הפריפריה לתושבי המרכז", אומר עו"ד אלנתן, "לו הייתה מחלקה נוירוכירורגית בהלל יפה, אני בטוח שהאירוע היה נמנע. המנוח נותר ללא אנשי צוות מנוסים שיכולים להידרש למצבו ולטפל בו כראוי ובאופן מיידי, והוא נאלץ לאבד עוד זמן יקר במתן טיפול ראוי".
עו"ד חרל"פ הוסיף כי "אין זה המקרה הראשון שאנחנו מטפלים בו, אשר במסגרתו מחסור בצוות רפואי מקצועי ומנוסה בפריפריה גרם לאובדן חיים. דוח מבקר המדינה קבע ב־2015 שבפריפריה מתים יותר חולים בהשוואה למרכז הארץ".
מהלל יפה נמסר בתגובה: "מדובר באדם שהגיע לבית החולים ולאחר סדרת בדיקות הובהר כי נדרשת התערבות נוירוכירורגית, שחייבה העברתו לבית חולים אחר, כפי שאכן נעשה בפועל. בבית החולים אין מחלקה נוירוכירורגית והוא ממתין מזה מספר שנים לקבלת אישור להפעלת מחלקה מסוג זה ממשרד הבריאות. המקרה נידון כעת בערכאות המתאימות. בית החולים ייתן התייחסותו המלאה בערכאות אלו".
