בשיתוף אלי לילי
אבחון הצליאק השתפר עד מאד בשנים האחרונות אך עדיין קיים תת-אבחון וההערכה היא שרק 50% מהחולים בארץ מאובחנים. בשל כך, ילדים ומבוגרים רבים מגיעים לאבחון בשלב מאוחר מדי. הסכנה באי אבחון היא שהצליאק עלול לפגוע בגדילה, בבריאות העצמות, לגרום לבעיות לב בשלב מתקדם יותר, לשברים בגיל צעיר וגם לקצר את החיים.
בישראל כיום מאובחנים כ-30-40 אלף איש שחולים בצליאק, וההשערה היא שכ-50 אלף נוספים אינם מאובחנים כלל.
כדי להבין את חשיבותו של האבחון המוקדם, זימנו דנה רון ופרופ' איתמר רז את פרופסור אייל שטייר, מומחה בגסטרואנטרולוגיה ילדים ומנהל היחידה למחלות כבד בילדים מהמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.
מה זה צליאק?
"צליאק זה מצב, ואני לא קורא לזה מחלה, שבו מי שאוכל גלוטן, הגוף שלו מפתח נוגדנים, שבעצם פוגעים במעיים, לכן, זו מחלה אוטואימונית בה הגוף נלחם נגד עצמו", מסביר פרופ' שטייר.
גלוטן, חשוב לדעת, נמצא בכל מאכל. "עשו שיימינג לגלוטן. הוא לא מזיק, והוא חיוני למי שאין לו צליאק", הוא מדגיש. הנטייה לאוטו אימיוניות של הגוף עלולה, למשל, לעודד עוד רגישויות של הגוף ולכן אצל חולי סוכרת רבים, למשל, יש גם מלחמה של הגוף בגלוטן וכתוצאה מכך צליאק".
האזינו לפודקאסט:
מה הסימנים האפשריים לצליאק?
פרופ' שטייר מסמן תופעות שכדאי לבדוק האם הן מנבאות צליאק: "פעם אמרו ילדים עם כאבי בטן, בטן תפוחה, שלשולים, שלא עולים במשקל. היום אנחנו יודעים שהמגוון הוא מאוד רחב ולכן הסף לבדיקת דם שהיא בדיקה נורא פשוטה", הוא אומר ומסמן עוד קבוצת סיכון: "אם יש לך אח עם צליאק, יש לך יותר סיכוי לחלות בצליאק, וגם אלה המאובחנים עם ADHD ואפילו אנורקסיה".
הימנעות יזומה מגלוטן
"דיאטה ללא גלוטן היא לאו דווקא בריאה יותר מדיאטה אחרת", מפתיע פרופ' שטייר. "במאכלים יש פחות ויטמין D ופחות ברזל ופחות מינרלים והרבה יותר שומנים וברגע שאתה מוריד את הגלוטן אתה צריך לשפר את האוכל ואתה משפר את האוכל על ידי הוספת שומנים". הסיבה שיורדים במשקל בהימנעות כזו היא רק בגלל הפחמימות ולא בגלל הגלוטן.
מה קורה לבלתי מאובחנים בצליאק?
צליאק יכול להתרחש גם לאורך החיים. לעיתים בבעיות פריון מתגלה שהבעיה היא צליאקיות אצל אחד או אחת מבני הזוג.
אבחון מוקדם
"אני רופא ילדים גם בקהילה אז אצלי בפעולות השגרתיות, כל ילד שעושה בדיקות דם אני שולח אותו גם לצליאק ויש בדיקות אחרות כמו טרנסגלוטמינאז ואנטי-אדומינזיה", אומר פרופ' שטייר.
ואם עולים ממצאים מהבדיקה? "ברגע שרופא הילדים או רופא המשפחה בודק סרולוגיה לצליאק וזה עולה, השלב הבא זה גסטרוסקופיה בהרדמה או ליתר דיוק, בטשטוש עמוק, והמטרה היא לקחת דגימות מהמעי הדק", הוא מסביר.
האם ניתן להבריא מצליאק?
"אם זה צליאק אז אין מרפא", אומר פרופ' שטייר אבל חשוב להדגיש, שאולי אין מרפא אבל יש דרכים לחיות חיים מלאים לצד הצליאק. מניסיון שלנו, דווקא הילדים מסתגלים למצב הרבה יותר בקלות ובמהירות מהמבוגרים. הם משלימים עם מגבלות האוכל הרבה יותר מהמבוגרים שמגלים באמצע החיים שהם צליאקים. גם ההורים של ילד צליאקי, הרבה פעמים מתקשים לקבל את המצב, ומגזימים במזון מלא בסוכר ובתזונה לא בריאה בתור פיצוי, שבסופו של דבר רק מזיק לילד".
בשיתוף אלי לילי