פרופ' דוד בידר, מומחה לפריון והפריה חוץ גופית, שעומד במוקד פרשת יבוא הביציות מגאורגיה שנשאו מחלה גנטית (המופיליה B) עומד בפני שימוע לפני הגשת כתב אישום. כך הודיעה היום (ג') פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) לבא-כוחו. החשדות המיוחסים לו הם: מעשה העלול להפיץ מחלה, חבלה חמורה, סחר בביציות, קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט ועוד.
הפרקליטות הודיעה כי נשקלת העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, בחשד ליבוא מגאורגיה ביציות עם מחלה גנטית. בהתאם לכתב החשדות, הביציות הנוגעות במחלת ההמופיליה הופרו ובוצע תהליך החזרת העוברים לשלוש נשים בישראל.
הביציות נשאבו מנשאית המופיליה, תושבת באקו באזרבייג'ן, במרפאת Birth בבטומי שבגאורגיה והוחזרו כשהן מופרות לשלוש נשים ישראליות: אחת מהן ילדה תינוקת שאובחנה בעצמה עם הליקוי הגנטי (המופיליה B), אישה נוספת עברה לידה שקטה בעקבות אבחון הליקוי תוך כדי היריון. עורכת דינם סיפרה ל-ynet בשעתו שהשניים שרויים במשבר נפשי קשה ("מרגישים שרצחו את הילד"). עובר נוסף הוחזר לאישה שלישית אך לא נקלט. את יתר העוברים המוקפאים הורה משרד הבריאות להשמיד בעקבות התקלה החמורה.
פרופ' דוד בידר בעת הדיון בהארכת מעצרו
(צילום: עידו ארז)
פרופ' בידר חשוד שהטעה מטופלת בקשר לדוח הגנטי של תורמת הביציות בגאורגיה וכן מסר מידע כוזב למשרד הבריאות על אודות השתלשלות העניינים. בנוסף, על פי החשד, החזיק החשוד במרפאתו "ל.ב. הפריה חוץ גופית" ברמת החייל עוברים ללא רישיון, במכלים בתנאים שאינם תקניים, ללא רישום ותיעוד, וכן ביצע החזרת עוברים במרפאה ללא רישיון.
סנגוריו של פרופ' בידר, עורכי הדין שי רודה וירון פורר, מסרו בתגובה: "במהלך שנות פעילותו הרבות טיפל פרופסור בידר ובהצלחה בעשרות אלפי נשים. פרופ' בידר מתייחס למטופלותיו ובני זוגם במקצועיות בכבוד וברגישות מתוך הבנה עד כמה מורכב ההליך שעליהן לעבור. לכל פעולותיו הרפואיות של פרופ' בידר יש הצדקה רפואית מלאה. במהלך כל שנות עבודתו כרופא פריון הקפיד פרופ' בידר לפעול בהתאם להוראות משרד הבריאות".
3 צפייה בגלריה
"פעל לפי הנחיות משרד הבריאות". עו"ד ירון פורר ושי רודה שמייצגים את פרופ' בידר
(צילום: עידו ארז)
"סכנה מיידית חמורה למטופלות"
פרופ' בידר החשוד בפרשה סיים את לימודי הרפואה שלו בשנת 1980. במשך שנים עבד בבתי החולים שיבא, וולפסון והוסמך כמומחה לגינקולוגיה, מיילדות ופריון בשנת 1989. מאז שימש רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית בשיבא וגם באופן פרטי בבתי החולים אסותא רמת החייל ובמרכז הרפואי הרצליה. לא רק גאורגיה על מפת הפעילות של פרופ' בידר. על פי האתר שלו, "בשנת 2003 יזם ופיתח, ביחד עם פרופ' יעקב לברון, את היחידה להפריה חוץ גופית בקייב בבית החולים Isida ליחידה המובילה לטיפולי פריון והפריה חוץ גופית". בהמשך צוין כי "פיתח את נושא תרומת הביציות ופונדקאות, באישור משרד הבריאות ובשיתוף עם בתי החולים בארץ".
את המרפאת "ל.ב. הפריה חוץ גופית" שנסגרה בצו של משרד הבריאות ייסד פרופ' בידר בשנת 2008 יחד עם פרופ' יעקב לברון. המרפאה עוסקת בתרומות ביצית, טיפולי הפריה, פונדקאות והפריה חוץ גופית ומאז הרחיב את פעילותו הפרטית. כיום פרופ' בידר כבר לא עובד בשיבא. יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה ששמו של בידר נקשר בטענות להיעדר עמידה בסטנדרטיים רפואיים מקובלים.
לפני 14 שנה הגיש משרד הבריאות תביעה נגד בידר ורופאים נוספים שהפעילו מעבדת פריון באוקראינה. במרכז הפרשה עמדה לידה של ילד שנולד עם סיסטיק פיברוזיס מתורמת ביצית של אישה אוקראינית. נדגיש שעיקר הטענות היו נגד רופא בכיר אחד וכי חלקו של פרופ' בידר נחשב לשולי בעניין. עם זאת, הטענות נגד קבוצת הרופאים נראות דומות לאלו של הפרשייה הנוכחית. הן התמקדו בעבודה בסטנדרטיים רפואיים נמוכים. טרם התקבלה תגובה מפרקליטו של בידר באשר לטענות שעלו בתביעה מ-2010.
בעקבות ביקורת פתע במרפאה, כתבה רופאת המחוז ד"ר רבקה שפר לבעלי הקליניקה, פרופ' דוד בידר ופרופ' יעקב לברון, כי "בדרך התנהלות המרפאה נשקפת סכנה מיידית חמורה למטופלות/ים בה. הדוח הנ"ל מצביע על כך שהמרפאה מבצעת פעולות רפואיות פולשניות בתחום הפריה חוץ גופית ובתחום הטיפול בגמטות ובביציות מופרות, שמותר לבצען במחלקה מוכרת בלבד, במעבדה רפואית בעלת רישיון מתאים בלבד או בבנק זרע מורשה".
