"ערב אחד שמתי לב שנגה שלי מתקשה לינוק", מספרת רוני רוסו (28) מכפר סבא, אמא לשתי בנות. נגה, בתה הקטנה, הייתה אז תינוקת קטנטנה בת חודש ושבוע. "לא חשבתי שמדובר במשהו רציני", מספרת רוני, "אבל ליתר ביטחון ניגשתי איתה לבית חולים למחרת בבוקר. לא הערכתי את מה שצפוי לנו שם. הרופאים הסבירו לי שנגה סובלת מזיהום נגיפי בדרכי הנשימה, ומהר מאוד מצאנו את עצמנו באשפוז".
נגה נדבקה בנגיף ה-RSV – הווירוס הנשימתי הנפוץ ביותר בעולם בתקופת החורף והגורם השכיח ביותר לאשפוזי ילדים ופעוטות בבתי החולים. "ברגע שהודיעו לי שמדובר באשפוז נלחצתי", נזכרת רוני, "אבל ידעתי שאנחנו בידיים טובות. עד אותו היום בכלל לא שמעתי על RSV", היא מוסיפה. "בהמשך, החום של נגה טיפס והצוות הרפואי שקל להרדים אותה. אז כבר נתקפתי בחרדה נוראית". בסופו של דבר, הרופאים החליטו להסתפק בטיפול תומך בלבד, ונגה אושפזה במשך שבוע שלם בבית החולים.
"בעלי ואני לא הפסקנו לבכות ולהילחץ. ראינו את נגה שלנו סובלת – היא הייתה פצפונת, ולא יכולתי להניק אותה או אפילו להחזיק אותה. היא קיבלה נוזלים דרך הווריד, והדבר היחיד שיכולנו לעשות הוא ללטף אותה. הלב שלנו נקרע ולא הפסקנו לדאוג", מתארת רוני.
"היה חשש אמיתי לחייה. אין חוסר אונים גדול יותר מלשמוע את התינוקת שלי בוכה ואין לי איך לעזור. לצידנו היו הורים נוספים שתינוקותיהם אושפזו עקב הידבקות ב-RSV, ובאחד המקרים הצוות הרפואי בחר להרדים ולהנשים את התינוק. קשה לי לתאר את החרדה שאחזה בכולנו. לאט לאט המדדים שלה השתפרו ויצאנו מזה, אבל זאת הייתה חוויה נוראית".
"כל תרחישי האימים רצו לי בראש"
הסיפור של נגה אינו חריג, ישנם יותר ויותר מקרים של תינוקות שממלאים את מחלקות האשפוז בבתי החולים בחורף כתוצאה מתחלואה ב-RSV. "זוהר הוא הבן הבכור שלנו. כשהוא היה בן חודש הוא החל להרגיש רע, להשתעל ולהקיא", מספר יוגב לזר (38) מקריית אונו. "חשבנו בהתחלה שמדובר בווירוס שגרתי מאחר והחום שלו לא עלה. אבל אשתי התעקשה, ונסענו לקופת החולים".
האחות שבדקה את זוהר הקטן גילתה שיש לו סטורציה (ריווי חמצן בדם) נמוכה, והבינה שצריך לחבר אותו מיידית לחמצן. "תוך כדי שהיא מדברת איתנו היא כבר הזמינה אמבולנס. היא הסבירה לנו שמדובר במצב חירום שדורש טיפול רפואי צמוד". יוגב מספר על החרדה שאחזה בהם: "הכול קרה מהר מאוד. מבחינתי, חשבתי שאנחנו מגיעים לעוד בדיקה שגרתית עם תינוק שלא מרגיש טוב, ופתאום שולחים אותנו בדחיפות לבית חולים. אשתי עלתה עם זוהר לאמבולנס, ואני נסעתי באוטו כמו מטורף לבית החולים. כל אותו הזמן כל תרחישי האימים רצו לי בראש".
כשההורים הגיעו לבית החולים, זוהר חובר לצינורות והצוות החל לבצע בדיקות רפואיות שונות. "הם בדקו לו שוב סטורציה ומדדים שונים, והוא עבר בדיקת אולטרה סאונד. בגלל שהוא היה צריך תמיכה נשימתית אמרו לנו שאנחנו חייבים להישאר לאשפוז. בערב הודיעו לנו שככל הנראה מדובר בנגיף ה-RSV ששכיח מאוד בתקופת החורף. אני מודה שעד אז מעולם לא שמעתי על הווירוס הזה, ולא ידעתי עד כמה הוא מסוכן לתינוקות".
יוגב מתאר את החוויה בבית החולים כמורכבת וקשה: "זוהר היה תינוק בן חודש, שוכב לצד תינוקות אחרים, מחובר לצינורות ומקבל סיוע נשימתי. כל הסיטואציה הייתה מפחידה. עברנו 48 שעות של חרדה וחשש לחיי בננו, לא חשבתי ששיעול תמים יוביל לאשפוז בין חיים ומוות".
לבסוף מצבו של זוהר הקטן החל להשתפר. "אמרו לנו 'אין מה לעשות, זה וירוס שיעבור', אומר יוגב, "הוא המשיך לסבול משיעול במשך שבועיים וריווי החמצן חזר פחות או יותר לנורמה, אך בוא נגיד שזה היה יכול להיגמר הרבה יותר גרוע: אנחנו אומרים כל יום תודה לאלוהים שככה זה נגמר".
שירה חן: "חמישה ימים הוא היה בטיפול נמרץ, מחובר לכל צינור אפשרי: קטטר, זונדה. כבר לא היו לו ורידים אז היה לו עירוי בראש. בכל יום היה שיפור בבוקר והחמרה אחה"צ ופשוט לא ידענו לאן זה הולך. כל האנשים סביבנו התפללו, שלחו הודעות. זה היה פשוט לחיות מיום ליום. את מה שעברנו שם, אני לא מאחלת לאף הורה. עד עכשיו קשה לי לדבר על זה"
"הרופאים לא ידעו להגיד אם ישרוד"
"רפאל, בני הקטן, נולד בשבוע 38 בלידה קיסרית יזומה. הוא נולד במשקל תקין, אבל קנה הנשימה שלו רך יותר ממרבית הילדים", מספרת שירה חן (31), אם לשני ילדים מפתח תקווה. כשרפאל היה בן חודש ושבוע, החלו להופיע קשיי נשימה. "לילדה הגדולה שלנו היה וירוס RSV והוא נדבק ממנה. זה משהו שהיום אני מבינה בדיעבד. פתאום אני שומעת שהוא מחרחר, ומתקשה בנשימה. הלכתי לרופא ילדים שכינה אותי 'אמא היסטרית', הציע שנחזור הביתה ונמתין. לקחתי אותו עצמאית למיון ושם הם ייצבו אותו חלקית ושחררו אותנו הביתה למרות שביקשתי להישאר לאשפוז ולהשגחה".
אלא שמצבו של רפאל לא הוטב. "במשך יומיים ראיתי שהתינוק כמעט לא נושם, ממש שמעתי את הילד שלי גוסס. בסופו של דבר נסענו לבית החולים בפעם השנייה, שם כבר קפצו עלינו הרופאים. הוא היה ממש עם סטורציות נמוכות ועבד מאוד קשה כדי לנשום ולא הפסיק בו-זמנית לצרוח. לבסוף אשפזו אותו בגלל הידבקות ב-RSV", נזכרת שירה.
במהלך האשפוז רפאל חווה הידרדרות חמורה, והועבר לטיפול נמרץ, כשהוא מורדם ומונשם למשך שבוע. "ערב אחד ירדה לו הסטורציה בבת אחת, הוא התחיל להכחיל, לגלגל עיניים. עבר לי בראש שהבן שלי הולך. אני רואה איך מפעילים קוד החייאה לבן שלי, אני יודעת מה זה אומר. התחושה היא שאם לא היו מזלזלים במה שיש לי להגיד כאמא יכול להיות שהיינו מגיעים למקום טוב יותר", היא מספרת.
"חמישה ימים הוא היה בטיפול נמרץ, מחובר לכל צינור אפשרי: קטטר, זונדה. כבר לא היו לו ורידים אז שמו לו עירוי בראש. בכל יום היה שיפור בבוקר והחמרה אחה"צ ופשוט לא ידענו לאן זה הולך. כל האנשים סביבנו התפללו, שלחו הודעות וזה היה פשוט לחיות מיום ליום. את מה שעברנו שם, אני לא מאחלת לאף הורה. עד עכשיו קשה לי לדבר על זה".
לאחר מספר ימים, הודות לטיפול המסור של הצוות הרפואי, מצבו של רפאל השתפר והוא שוחרר מבית החולים. "נתנו לו אנטיביוטיקה בנוסף לטיפולי פיזיותרפיה נשימתית וזה מה ששיפר את מצבו כי הרי כשמדובר בווירוס בסוף הטיפול הוא סימפטומטי", מספרת שירה, "האירוע הזה היה טראומטי וגרם לי לחרדות. ממש סבלתי מדיכאון אחרי לידה. מצאתי את עצמי סובלת מקשיים פיזיים ונפשיים, תוך כדי שאני בדאגה נוראית לרפאל". בקרוב יחגוג רפאל שנתיים והוא עדיין נאלץ להיות עם משאפים ואינהלציות ברמה היומיומית. "רק לפני חודש וחצי שוב התאשפזנו בגלל RSV. אי אפשר להגיד שהוא פוגע רק בפגים. הוא פוגע בכולם: ילדים ומבוגרים כאחד".
איזה טיפ תיתני להורים?
"לסמוך על האינסטינקטים ההוריים שלהם למרות מה שהמערכת הרפואית אומרת. בסוף הרופאים רואים את הילד שעה בשבוע ואתה רואה את הילד שלך כל יום ואתה מכיר אותו יותר טוב מכולם".
פרופ' מיכל שטיין: "בתינוקות צעירים בעיקר כאשר מדובר בהידבקות הראשונה בחיים, עלולה להיווצר דלקת בדרכי הנשימה התחתונות, ברונכיוליטיס, הגורמת לחסימה בדרכי האוויר"
כ-5,000 ביקורים בחדרי מיון מדי שנה
"נגיף ה-RSV (respiratory syncytial virus) הוא הגורם המוביל בכל רחבי העולם לתחלואה בדרכי הנשימה בקרב תינוקות. נוסף על כך, הוא גורם לתחלואה משמעותית בקשישים, בסובלים ממחלות ריאה כרוניות, ומצבי דיכוי חיסוני", מסבירה פרופ' מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים בבית החולים ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא.
"הנגיף יוצר דלקת בדרכי הנשימה. בילדים גדולים ומבוגרים בריאים, ההתבטאות תהיה לרוב במחלה קלה בדרכי הנשימה העליונות (הצטננות), אך בתינוקות צעירים בעיקר כאשר מדובר בהידבקות הראשונה בחיים, עלולה להיווצר דלקת בדרכי הנשימה התחתונות, ברונכיוליטיס, הגורמת לחסימה בדרכי האוויר, כליאת אוויר בריאות, עלייה בהתנגדות של דרכי הנשימה, וריבוי תאי דלקת בהפרשות.
"בנוסף, הנגיף יכול להביא גם לסיבוכים חיידקיים משניים העלולים לגרום לדלקת ריאות קשה, אלח דם, וגם למחלות כרוניות של דרכי הנשימה. האבחנה של הווירוס היא בעיקרה קלינית, על פי הממצאים בבדיקה בשילוב עם האפידמיולוגיה המקומית. ניתן גם לבצע בדיקת PCR מהפרשות בדרכי הנשימה, בדיקה זו מבוצעת בעיקר כאשר החולה מגיע לאשפוז".
לפי פרופ' שטיין אין כיום עדיין בנמצא טיפול תרופתי ספציפי ל-RSV, והטיפול הוא תומך בלבד: מתן עירוי נוזלים לתינוקות שאינם מסוגלים לינוק, ותמיכה נשימתית: ממתן חמצן ועד הנשמה מלאכותית ו-ECMO. היא מוסיפה כי קיימות קבוצות של תינוקות שהינן בסיכון יתר להיפגעות מהנגיף, כמו פגים, תינוקות עם מומי לב וילדים אסתמטיים, אך בחודשים הראשונים לחיים כל התינוקות רגישים לתחלואה משמעותית מ-RSV, ורוב התחלואה, כולל הקשה, קורית בתינוקות ללא גורמי סיכון, פרט לגילם הרך.
"הנגיף מתפרץ מדי חורף, לרוב בין אוקטובר למרץ, וכמחצית התינוקות הרכים נדבקים בנגיף במהלך חודשים אלו", היא מדגישה, "בשנה ממוצעת התחלואה בקרב תינוקות עד גיל שנה מביאה ללמעלה מ-20,000 ביקורי רופא בקהילה, כ-5,000 ביקורים בחדר מיון (ללא אשפוז), כ-2,500 תינוקות יתאשפזו במחלקה רגילה, וכ-250 יגיעו לטיפול נמרץ. חשוב לציין כי לנטל הישיר על מערכת הבריאות, מצטרף גם נטל כלכלי אדיר של אובדן ימי עבודה של ההורים, שכן מדובר במחלה ממושכת שנעה בין חמישה ימים במחלה 'רגילה' המטופלת בבית, ל-12 יום במחלה המצריכה אשפוז".
חיסון כבר קיים בעולם, האם בקרוב גם בישראל?
נגה, זוהר ורפאל החלימו ושוחררו מבית החולים, אך הם עדיין סובלים מנזקים מתמשכים. נגה נמצאת עדיין במעקב רפואי והיא נזקקת לשימוש במשאף ייעודי במיוחד בתקופות של עונות מעבר, וקיים חשש שהיא פיתחה אסתמה כתוצאה מההידבקות בנגיף. רפאל נזקק עד היום לשימוש קבוע במשאפים שונים, ומעת לעת ההורים נאלצים לנסוע למיון במקרים שבהם מופיע קושי נשימתי חמור. לדברי ההורים, רק בשנה הראשונה לחייו הוא סבל חמש פעמים מדלקת ריאות.
עם זאת, פתרון כבר נמצא. "כבר כעשרים שנה ניתן נוגדן בשם פאליביזומאב (סינאגיס) לפגים ותינוקות הסובלים ממומי לב כחלוניים או אי ספיקת לב. הנוגדן ניתן אחת לחודש במשך חמשת החודשים שבהם הנגיף נוטה להתפרץ", אומרת פרופ' שטיין. "בשנים האחרונות פותח נוגדן משופר בשם נירסוימאב (בייפורטוס). השיפור מתבטא ביכולת נטרול טובה יותר של הנגיף, והן בהיותו ארוך טווח, מה שמאפשר מתן מנה אחת המקנה הגנה לכל חודשי החורף, והוא מיועד למתן לכלל התינוקות הרכים ולא רק לאלו הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד".
לפי פרופ' שטיין, נוגדן זה הוכיח, הן במחקרים קליניים והן ב"חיים האמיתיים", במדינות שבהן כבר הוכנס לשימוש בשנה האחרונה, יעילות מעולה: ירידה של 90-70% במניעת תחלואה, ביקורי רופא בקהילה, אשפוזים רגילים ואשפוזי טיפול נמרץ. "הניסיון עד כה מראה הצלחה חסרת תקדים בהפחתת התחלואה מהנגיף במדינות שהכניסו את השימוש בנוגדן", היא מאשרת, "בשנה שעברה, החיסון הוגש לסל הבריאות, אך לא הוכלל, ולכן ילדי ישראל לא זכו ליהנות ממנו בעונה הנוכחית, כמו ילדים במדינות מפותחות רבות אחרות. את התוצאה אנו רואים יום יום מאז החלה ההתפרצות השנה, באוקטובר, במרפאות ובתי החולים העמוסים לעייפה בתינוקות סובלים אלו".
היא מוסיפה: "דרך נוספת להקנות נוגדנים לתינוקות, היא מתן חיסון פעיל לאם (אבריסבו), כדי שתייצר נוגדנים נגד הנגיף ותעביר דרך השליה, ובהמשך גם דרך הנקה, לתינוק. ניסויים קליניים באסטרטגיה זו מצביעים על הגנה של כ-80% מתחלואת RSV המצריכה התערבות רפואית. בעונה הנוכחית כבר נעשה שימוש באסטרטגיית הגנה זו במספר מדינות, למשל בריטניה, אך טרם פורסמו בנדון נתונים רשמיים. גם חיסון הנשים ההרות הוגש השנה לסל הבריאות. למניעת תחלואה במבוגרים בסיכון גבוה אושרו שני חיסונים פעילים - "ארקסבי" ו"אבריסבו". מבוגרים המעוניינים להתחסן יכולים להתחסן באופן פרטי, שכן גם החיסונים הללו טרם הוכנסו לסל הבריאות".
"על פי נתוני משרד הבריאות, בחורף הקודם נרשמה בישראל עלייה דרמטית בתחלואה בנגיף ה-RSV בהשוואה לשנה הקודמת ובבתי החולים דווח על עומס במחלקות הילדים כתוצאה מהידבקות בנגיף", אומרת רומי שחורי מנכ"לית עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל. "אין למחלה טיפול ייעודי, והדרך היחידה לסייע לחולים היא באמצעות מתן טיפול תומך. קיימת חשיבות להעלות את המודעות לסיכונים בהידבקות בנגיף, ולהנגיש את החיסונים שעשויים להפחית את הסיכון להדבקה ואת הסיבוכים של התחלואה בווירוס הנפוץ בתקופת החורף".
רוני רוסו: "יש לנו מזל גדול שנגה בחיים. הדברים היו עלולים להסתיים אחרת. לכן, כשאני רואה זוגות צעירים מטיילים עם התינוקות שלהם בחורף, אני מספרת להם את הסיפור שלנו ומסבירה להם על הסכנות של RSV. יש בארץ חוסר מודעות לסיכוני המחלה"
"יש לנו מזל גדול שנגה בחיים", אומרת רוני, "אני יודעת שהדברים היו עלולים להסתיים אחרת. לכן, כשאני רואה זוגות צעירים מטיילים עם התינוקות שלהם בחורף, אני מספרת להם את הסיפור שלנו ומסבירה להם על הסכנות של RSV. יש בארץ חוסר מודעות לסיכוני המחלה. למרות שמדובר בווירוס נפוץ מאוד (ואולי דווקא בגלל זה) אנשים לא נותנים לכך את הדעת. אפילו תינוקות בריאים שנולדו במועד עלולים להידרדר למצב מסכן חיים".
יוגב מוסיף: "אנשים לא יודעים שווירוס ה-RSV הוא וירוס מתעתע מאוד. אין שום יכולת לחזות מי יחלה באופן קל ומי עלול להידרדר למצב מסכן חיים. זה יכול להיות כל תינוק, בדיוק כמו הסיפור שלנו. למזלנו, זוהר החלים, אבל זו הייתה חוויה נוראית שלא היינו רוצים שאף משפחה תעבור".
"חשוב שהורים לתינוקות קטנים יידעו לא להכניס את הילדים שלהם למקומות צפופים ועמוסים, בטח שלא לתת לאנשים לנשק את התינוקות שלהם", מסכמת רוני, "אצל בוגרים הווירוס הזה מרגיש כמו צינון או אפילו יכול להיות בלי סימפטומים ולקטנטנים זה יכול להיות קטלני. אנשים לא מבינים כמה זה נפוץ".