רגע לפני שחוזרים לבתי הספר: מורים – כך תשמרו על הקול
(צילום: שמוליק דודפור)
שיקום מי שסיים 12 שנות לימוד בבית הספר ולא נתקל לפחות פעם אחת במורה צרוד/ה (במקרה הטוב), או במי שלגמרי איבדו את קולם לתקופות ממושכות במקרה הרע. האם הצרידות היא חלק בלתי נפרד ממקצוע ההוראה? לא אם תשאלו את רובי נאון, סגן מנהלת החטיבה הצומחת החדשה בחולון, עם ותק של 12 שנה במערכת. "מורה לא אמור לדבר 45 דקות של שיעור ללא הפסקה".
אז מה כן?
"יש מושג בכלכלה שנקרא מע"מ, וזה נכון גם בחינוך. ככל שנוריד את המע"מ - שזה מורה עומד ומדבר בכיתה - ככה כולם ירוויחו. התלמידים ירוויחו להשמיע את קולם, וגם המורה שישמיע את קולו פחות. ב-45 דקות של שיעור אין צורך ביותר מ-15 דקות של הקניה. כשהתלמידים יוצאים לעבודת כיתה, לעבודת חקר או למטלה מסוימת, זה הזמן של המורה לעצור קצת את הפעילות הקולית ולהקל על מיתרי הקול".
רובי נאוןנאון השתתף בכנס בינה מלאכותית בחולון, ומסביר שגם זה קשור: "אנחנו אמורים לשלב המון כלים מתוקשבים בתוך הלמידה, ולא רק לשמוע את המורה משמיע את קולו, אחרת לא נהיה רלוונטיים לתלמידים. יש עשרות אם לא מאות כלים מתוקשבים שאפשר לשלב בהוראה. אנחנו לא צריכים לחפור להם כל היום. חשוב להבנות שיעור שמורכב לא רק מהקניה אלא גם מזמן יצירה ועבודה. גם הקול יכול לנוח".
ומה לגבי המשמעת? יש לא מעט מצבים המחייבים הרמת קול.
"אני מודה שלפעמים התלמידים יכולים להוציא מהדעת, ואף לגרום לחלק מהמורים לאבד שליטה ולצעוק. כדי שזה לא יקרה יש צורך לבנות את זה מתחילת השנה, וליצור חוזה כיתתי חתום בין המורה לתלמידים שמאפשר שיח מכבד ללא צעקות. יש להסכים שכאשר אחד מהם מדבר - לא משנה מי מהצדדים - הצד השני מקשיב. צריך לדאוג לסביבה מכבדת ולבנות אמון מול התלמידים, וזה תהליך".
הכול על הקול עם המומחים של רמב"ם
(צילום ועריכה: בית החולים רמב"ם)
הקול של המורה, מבהירה קלינאית התקשורת דנה הלוי, הוא כלי העבודה שלה. הלוי, קלינאית כבר 12 שנה, מטפלת בקול ומרצה בחוג להפרעות תקשורת של אוניברסיטת חיפה, מציינת שמדובר בבעיה משמעותית ונפוצה מאוד.
מה קורה שם בעצם?
"מיתרי הקול נפגשים אלה עם אלה מאות פעמים בשנייה, כך שמשתמשי קול מקצועיים, שמשתמשים שעות רבות במיתרי הקול שלהם בלי לעשות הפסקה או מנוחה, בעצם גורמים לחיכוך מאוד משמעותי, ונחוץ פסק זמן שיאפשר מידה של החלמה והתאוששות. הם מתאוששים מאוד מהר בסך הכול".
דנה הלויומי שלא?
"חלק מהעבודה שלי היא להזכיר למורים שהם גם נוכחים בסיטואציה. מורים נורא מגויסים ורוצים לתת את הנשמה, ולפעמים שוכחים את עצמם. מורה צריך לומר לעצמו - אני גם נמצא כאן, אני צריך כוס מים או עוד רגע מנוחה. אולי אני אתן לתלמידים להציג או שאביא מרצה אורח.
"אם מישהו היה אומר לי שאני אלמד כל החיים כדי להגיד בסוף לאנשים לשתות יותר, זה היה מצחיק אותי, אבל באמת הרעיון הוא לשתות בלגימות קטנות במהלך כל היום. לא להגיע להפסקה, להוריד כוס שלמה ולהמשיך הלאה, אלא לקחת איתכם בקבוק מים ולטפטף במשך כל היום.
"חשוב גם לעשות הפסקות קול בסוף היום - לא להיכנס לאוטו ולהשלים את כל שיחות הטלפון מהדרך. אני יודעת שזה מאוד מפתה. מורים מדברים לא רק בכיתה. הם מגיעים הביתה, יש להם ילדים, יש אירועים שאנחנו הולכים אליהם. גם שינה היא סופר-משמעותית, והשילוב של אלכוהול וסיגריות יכול להחריף בעיה קיימת".
הקול בידיים שלכם
איך נמנעים מבעיות בקול, ומה הם סימני האזהרה שאליהם צריך להתייחס ברצינות? ביקשנו ממומחי רמב"ם - ד"ר נדים חבשי, רופא מומחה אף-אוזן-גרון וניתוחי ראש-צוואר, מומחה בהפרעות קול ובליעה וגידולי בית הבליעה, וסיגלית גבאי, קלינאית תקשורת בשירות קלינאי התקשורת - להסביר איך מטפלים בכלי שבלעדיו פשוט אי אפשר לעבוד בתחום החינוך, ואילו סכנות אורבות דווקא בחדר המורים. השיעור מתחיל.
בעיות קול: מי מועד, סימני אזהרה ומה מומלץ לעשות
(צילום ועריכה: בית החולים רמב"ם)
איך נוצר הקול?
הקול נוצר בריאות. הריאות שלנו הן מנוע שדוחף את האוויר לכיוון מיתרי הקול, שמשמשים כסוג של הגה ומכוונים את האוויר כדי לייצר את הקול. הגוון של הקול והארטיקולציה (הדיבור) מתבצעים בזמן הזה, כאשר האוויר עובר דרך הגרון, בסיס הלשון, הלשון, החך ואפילו האף.
מעבר האוויר דרך האיברים הללו יכול להשפיע על הקול, כך שאם יש בהם בעיות, הדבר יבוא לידי ביטוי בקולנו. ניצול מיטבי של כל המערכות הללו יסייע להפקת קול באיכות טובה ובהגייה נכונה.
מהן הפרעות קול?
מורות ומורים, גננות, גננים, סייעות וחברים אחרים למקצוע עושים שימוש רב, ממושך ואינטנסיבי בקולם וסובלים לעיתים קרובות מבעיות קול. הסיבה ברורה: תחום העיסוק שלהם מחייב אותם בשימוש יומיומי בקול לשעות ארוכות
הסיבה ברורה: תחום העיסוק שלהן מחייב אותן בשימוש יומיומי בקול לשעות ארוכות. לאורך זמן, עקב שחיקה, שימוש שגוי במערכת הפקת הקול, הגיל ונסיבות נוספות, עלולות להופיע הפרעות קול.
הפרעות קול יכולות להופיע לאחר שיבוש באחת או יותר משלוש תכונות הקול:
- גובה הטון (Pitch), הפיץ'.
- עוצמת הקול (Loudness).
- איכות הצליל (Quality of sound).
כל הפרעה באחד מהמדדים הללו יכולה לשבש את היכולת להפיק קול ולהקשות על העברת המסר בזמן הדיבור. אנשים שסובלים למשל מיובש בגרון, חולי סוכרת או מי שנוטלים תרופות שמייבשות את חלל הפה עלולים לגרום להפרעות באיכות הקול, מכיוון שחלק חשוב ממערכת התהודה הוא הלחות שמאפשרות בלוטות הרוק, המפרישות כמעט ליטר וחצי רוק ביום.
צרידות, שהיא ההפרעה השכיחה ביותר באיכות הקול, מתפתחת לרוב עקב שימוש לא נכון במנגנון של הפצת הקול - למשל סגירה לא נכונה של מיתרי הקול או כיווץ יתר של שרירי הגרון האחראיים על התנועה של מיתרי הקול. ישנן גם בעיות אורגניות כמו יבלות, פוליפים או ציסטות שמתפתחות על מיתרי הקול.
מחלה נוספת שנפוצה בקרב המורים נקראת Muscle tension dysphonia - MTD - ומתפתחת כאשר המורים מנסים להתגבר על הרעש בחלל הכיתה ולא מתאימים את עוצמת הקול ליכולת שלהם, למשל מרימים את הקול מעבר לנטייה הטבעית שלהם כדי להתגבר על צעקות בכיתה. לאורך זמן ההתנהלות הזו יכולה לגרום לבעיות ולצרידות, להתפתחות של הצטלקות במיתרי הקול ואף לנזק בלתי הפיך.
טון הדיבור הוא עניין נוסף שצריך להתייחס אליו. נשים וגברים משתמשים בתדר שונה באופן טבעי, כאשר נשים מדברות בטון גבוה יותר. הטון גם משתנה עם הגיל. כשלא מתאימים את הטון למגדר או לגיל, הדבר גורם לנזק במיתרי הקול.
נקודה נוספת היא היכולת הטבעית שצריכה להילקח בחשבון. באקדמיה למוזיקה, כאשר לומדים שירה, נדרשים לבצע בדיקות של מיתרי הקול מדי שנה, לפני תחילת הלימודים ובמהלכם. למעשה, זו בדיקת כשירות למקצוע. במערכת החינוך אין חובה כזו. אומנם בשנים האחרונות ישנה בקשה לבדיקה של מורים ומורות חדשים הנקלטים במערכת, אך אין הקפדה על סוג הבדיקה ועל ביצועה על ידי הרופא המתאים, על אף שמדובר בכלי הכרחי למקצוע.
ד"ר נדים חבשיצילום: הקריה הרפואית רמב"םחשוב להבין - יש כאלה שעוסקים במקצוע על אף שיש להם נטייה לפתח בעיות במיתרי הקול, והם מראים סימנים לכך כבר בתחילת הדרך. בדיקה נכונה, על ידי לרנגולוג עם ציוד רפואי מותאם, יכולה לסייע באבחון המגבלות הללו מוקדם ככל האפשר, ולהבין כיצד ניתן להתמודד איתן מבלי לפתח בעיות קול בהמשך.
בהקשר הזה, מורים, כמו כולם, מתבגרים ונחלשים עם הזמן באופן טבעי. מורים ותיקים יותר חשופים יותר לפגיעה, ולכן אחרי 15 שנים במקצוע אנו רואים עלייה חוזרת בבעיות קול - וגם כאן חשוב להיבדק באופן קבוע, כטיפול מונע.
סימני אזהרה לבעיות קול
ישנם מספר סימני אזהרה המחייבים בירור של רופא אף אוזן וגרון.
אם חווים אחד מהסימפטומים הללו או יותר, מומלץ להגיע לבירור אצל רופא אף-אוזן-גרון, ורצוי שיתבצע אצל לרנגולוג (מומחה להפרעות קול). זכרו: טיפול מוקדם ימנע סיבוכים מיותרים.
איך מאבחנים בעיות קול?
מרבית המורים לא מודעים לבעיה שיש להם בקול. רובם חושבים שמדובר בתופעה חולפת שתעבור מעצמה, או מעדיפים לא לקחת יום מחלה ולשבש את שגרת יום הלימודים לתלמידים רק כדי ללכת להיבדק.
הם סוחבים את הפגיעות, לעיתים אפילו במשך שנה, עד שמגיע החופש הגדול, ואז מגיעים להיבדק כאשר הפגיעה כבר נעשית משמעותית. למעשה, בתקופת הקיץ ישנה עלייה גדולה במספר הבדיקות במרפאות השונות בדיוק מהסיבה הזו.
במהלך השנה יהיו כאלה שיאמצו שימוש במכשירי הגברה כמו מיקרופון מדונה כדי להתגבר על בעיות הקול שהם מרגישים, אך מדובר בפתרון זמני בלבד שלא רק שלא פותר את הבעיה אלא אף תורם להחמרתה, מכיוון שבינתיים הטיפול בבעיה מוזנח.
בבדיקת רופא אף-אוזן-גרון, רצוי לרנגולוג המתמחה בבעיות קול, מתבצעת בדיקת לרנגוסקופיה - בחינת מבנה מיתרי הקול באמצעי מונחה מצלמה. ישנן כמה אפשרויות לביצוע הבדיקה: בעזרת סיב אופטי גמיש שמוחדר דרך האף, ומשם לגרון ולבדיקת מיתרי הקול, או באמצעות מוט קשיח דרך הפה, שאף הוא מצויד במצלמה זעירה. לפעמים משלבים בין הכלים.
במהלך הבירור בוחנים את פעולת מיתרי הקול בזמן אמת ובמנוחה, וכן סגירה או פתיחה של מיתרי הקול, איתור ממצאי בעיות אורגניות כגון ציסטות וכדומה.
איך מטפלים בבעיות קול?
ככלל, קל יותר לטפל בבעיות ובפציעות של מיתרי הקול עם התפתחותן, אז עולים הסיכויים להצלחת הטיפול ולמניעת הידרדרות המצב והגעה לניתוח. קול של מורה, משהו שכולנו מכירים, הוא עניין פתולוגי שנוצר עקב שימוש לא נכון בקול לאורך שנים.
ישנם טיפולים תרופתיים או אנטיביוטיים במקרים של דלקת, בצקת או דימום. לעיתים יומלץ על מתן סטרואידים או על טיפול להורדת חומציות הקיבה, להעלאת רמת הלחות בגרון ועוד.
סיגלית גבאיצילום: הקריה הרפואית רמב"םקו שני הוא טיפול קלינאית תקשורת, המיועד למי שעושים שימוש לא תקין בקולם. מרבית המורים שמעו על קלינאית תקשורת, אך מעולם לא פגשו אחת. מפגש עם קלינאית תקשורת מומלץ כחלק מטיפול או אף כטיפול מונע בשגרת היגיינת הקול. הטיפול מלמד איך לדבר נכון, ולשמור על איזון ותזמון של מערכת הפקת הקול.
מדובר בהיבט טיפולי חשוב מאין כמוהו, המותאם אישית לכל אחד על פי מאפייניו, צרכיו ויכולותיו האישיות. לאחר אבחון הקלינאית תבנה למטופל תוכנית שמטרתה שימוש נכון ונוח בקול, עם דגש על תרגילי נשימה, הפקה של הקול ושימוש נכון בחללי התהודה, לצד מיגור הרגלים רעים ומזיקים לקול.
הקו השלישי לטיפול הוא טיפול ניתוחי לבעיות כגון פוליפים, ציסטה, נגע חשוד ועוד. ניתוחים אלו מבוצעים תחת הרדמה כללית.
טיפים וכללים לשמירת הקול
כדי להימנע מהתפתחות בעיות קול ומפגיעה אפשרית בבריאות ובפרנסה, לד"ר נדים חבשי ולסיגלית גבאי יש כמה טיפים שימושיים שמומלץ לאמץ:
צרודים גם בבית הכנסת
"עם תחילת שנת הלימודים, בואכה החגים, נופלים מיתרי הקול לעומס קולי משמעותי, מאפס למאה ביום אחד. בהיעדר מודעות, הרגלים נכונים לשמירה על היגיינת הקול וכלים להפעלה יעילה של הקול, תוך מספר שבועות בודדים יכולה לחול הידרדרות באיכות הקול המלווה בקושי בתפקוד בעבודה", אומרת ד"ר טלי לנדאו זמר, רופאת אף-אוזן-גרון מומחית עם התמחות-על בניתוחי גרון ושיקום קול ורכזת תחום אף-אוזן-וגרון בכללית, מחוז ירושלים.
ד"ר טלי לנדאו זמרצילום: דוברות כלליתד"ר טלי לנדאו זמר מציינת שמעבר למורים, שחווים החמרה במצב הקול עם החזרה לשנת הלימודים, הקבוצה השנייה שעבורה תקופת החגים היא אתגר קולי מתמשך היא פוקדי בית הכנסת. בין אם מדובר בחזן או במתפללים, סמיכות החגים והמועדים מסתכמת למאמץ קולי יוצא דופן.
"התנאים שבהם מתפללים באי בית הכנסת מאתגרים במיוחד. חללים גדולים שאינם בהכרח בנויים נכון מבחינה אקוסטית, רעש רקע הנובע מנוכחותם של מאות אנשים, חוסר יכולת להשתמש במכשירי הגברה, וכל זאת במקביל לצום, מסתכמים למאמץ קולי מטורף, וכל זאת יום אחר יום, עם מעט מאוד מנוחה בין לבין".
היא מציינת שגם הציבור הרחב, שבדרך כלל אינו סובל מבעיות קול ומצרידות, עלול להיות מושפע בתקופת החגים משני גורמי סיכון נוספים שמתגברים בתקופת החגים: לחץ ומזון. "סעודות החג והשבת המרובות, ולעיתים קרובות הכבדות באופיין, עלולות להיות מלוות בצרבת או רפלוקס, דהיינו חזרה של תוכן קיבה אל הושט, ומשם לעיתים לגרון ולמיתרי הקול. התוכן החומצי עלול לגרום לכווייה כימית למיתרי הקול העדינים, שתתבטא בצרידות, מיחושים בגרון, ליחה וכחכוח".
בנוסף, תקופת החגים יכולה להיות עבור חלק מאיתנו דווקא מתוחה ומלחיצה מסיבות שונות. בשל החיבור בין המערכת הלימבית, האחראית על הרגש במוח, לבין מיתרי הקול, מצבי מתח ועקה רגשיים בהחלט יכולים להתבטא בצרידות ואפילו באובדן קול מוחלט, "ויש לקחת זאת בחשבון במניין הגורמים לצרידות".
אז מה עושים? קלינאית התקשורת סיגלית גבאי מציעה שני תרגילים שיכולים לעזור:
