בעיצומו של גל תחלואת חורף מאתגר, מתריע פרופ' ליאור נשר, מנהל המכון למחלות זיהומיות במרכז הרפואי סורוקה מקבוצת כללית, על עלייה חדה בתחלואה בשפעת, קורונה ומחלות נוספות. בריאיון לאולפן ynet, הוא מסביר על היקף העומסים הגדלים ועל השפעת שיעורי ההתחסנות הנמוכים. לדבריו, המגמה המדאיגה מדגישה את החשיבות הקריטית של החיסונים ככלי המרכזי במאבק במחלות המדבקות. צפו בריאיון המלא:
שיחה עם פרופ' ליאור נשר, מנהל המכון למחלות זיהומיות
( צילום: ליאור שרון)
השבוע נודע כי נערה בת 13 נפטרה באלעד כתוצאה משפעת. הנערה חשה ברע וסבלה כנראה מחום גבוה. היא הלכה לרופא ולאחר מכן שבה הביתה ונכנסה לחדרה לנוח. לתדהמת המשפחה, אחרי שעות ארוכות היא לא התעוררה משנתה. צוותי חירום שהגיעו לבית קבעו את מותה והגופה נשלחה לנתיחה.
במקביל, התייצב מצבו של נער בן 17 שאושפז בבית החולים איכילוב בתל אביב במצב קשה בגלל שפעת. לפני כשבוע נפטרה מלכה בוקצ'ין בת 18 מירושלים מסיבוכי שפעת.
הזינוק במספר המאושפזים הוביל כבר לעלייה בתפוסה במחלקות הפנימיות בבתי החולים, שחלקן חצו את 100 אחוזי התפוסה. העומס בגלל מחלות החורף מכביד גם על חדרי המיון בבתי החולים שפועלים אף הם בתפוסה מלאה.
מה קורה במרכז הרפואי סורוקה?
"בסורוקה, אנחנו מתחילים לראות עלייה בתחלואה של שפעת, קורונה ומחלות נשימתיות אחרות", אומר פרופ' נשר. "אנחנו תמיד בעיכוב קטן אחרי המרכז, לוקח לדברים קצת זמן להגיע דרומה, אבל בהחלט התחלנו לראות עלייה מאוד משמעותית בתחלואה, יש עומס גדול מאוד על המחלקות, על בית החולים לילדים ועל המיון. שברו שיאים מבחינת ביקורים במיון של סורוקה, שזה המיון הגדול והפעיל ביותר בארץ - יותר מ-280 אלף ביקורים בשנה. משנה לשנה השיאים הולכים ועולים, אז כן, אנחנו בהחלט מתחילים להרגיש את העלייה בתחלואת החורף".
מדוע זה קורה? בגלל שאנשים לא מתחסנים?
"המגמה שאנחנו יכולים לראות בצורה די ברורה היא שחזרנו לעונות של טרום הקורונה", אומר פרופ' נשר. "אני חושב שהקורונה דחקה את הווירוסים האחרים. היו כמה שנים שהשפעת קצת נעלמה מהשטח וירדה בצורה משמעותית, ואני חושב שהשנה יש לנו עונה שנראית כעונה אמיתית של של שפעת. לצערי, אנחנו רואים שהעונה הזאת כנראה תהיה עונה די קשה, בעיקר על רקע של חוסר ההתחסנות, כי אחוזי ההתחסנות הם מאוד-מאוד נמוכים באופן כללי. אפשר לראות את זה בדיווחים של משרד הבריאות".
פרופ' ליאור נשרצילום: דוברות סורוקהכשאתם שואלים מטופלים מדוע הם לא מתחסנים, מה הם עונים?
פרופ' נשר עונה כי הם לא שואלים את המטופלים שאלות מהסוג הזה משום שהם לא מנסים "לחנך" אותם. "הבן-אדם חולה, זה לא הזמן לנזוף בו על כך שהוא לא התחסן, אבל אנשים מבינים את זה לבד, והרבה מהם אומרים שהם מצטערים שהם לא התחסנו. מרבית האנשים שמאושפזים הם אנשים לא מחוסנים. אמנם החיסון לא נותן מאה אחוז הגנה, זה לא כמו חיסון הטטנוס, ובכל זאת - גם אם הוא יוריד ב-70-60 אחוזים את הסיכוי להידבק, מדובר בהשפעה מאוד גדולה".
2 צפייה בגלריה
פרופ' נשר: "הרבה חולים מצטערים שהם לא התחסנו. מרבית האנשים שמאושפזים הם אנשים לא מחוסנים"
(Gil Cohen Magen / Shutterstock)
כמה נזק עשו המתנגדים לחיסוני הקורונה?
"הנזק גדול מאוד, אנחנו רואים שיש ירידה בחיסונים, גם של חיסוני השגרה, ואנשים לא מבינים שהדבר המשמעותי ביותר של המאה ה-20 היה החיסונים, זה מה שהביא את השינוי הדרמתי ביותר מבחינת הבריאות ומערכות הבריאות. והיום מוותרים על זה בגלל חוסר הבנה של הסיטואציה. חיסונים מצילי חיים, במאה ה-18 אנשים מתו על ימין ועל שמאל ממחלות שניתן היה למנוע באמצעות חיסונים".
