מספר הפניות לסיוע נפשי זינק בשנים 2020-2021 ב-84%, כך עולה מדו"ח שמפרסמת עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), המפעילה מוקד מקוון לסיוע נפשי אנונימי בשפה העברית והערבית - השני בגודלו בישראל זה 20 שנה.
הדו"ח, שבוחן את מדד החוסן הנפשי של האוכלוסייה במדינת ישראל, מתייחס לשנתיים החולפות בצל הקשיים הנפשיים-חברתיים הנלווים למשבר הקורונה.
בעמותה נרשמו 389 מקרים של הצלת חיים של בני נוער ומבוגרים שביקשו לשים קץ לחייהם. זאת לעומת 276 מקרים כאלה בשנה שעברה (עלייה של 40%). בנוסף, ברבעון האחרון של 2021 חלה עלייה חדה של 163% בדיווחי העמותה למשטרה על רקע פניות שהתקבלו בנושא אובדנות. "אלה נתונים יוצאי דופן שלא ראינו בעבר המעידים על מצוקה נפשית קשה ועמוקה. נתונים אלה מדאיגים עוד יותר לאור החזרה לשגרה, כביכול, ומצריכים טיפול מיידי וארוך טווח", מסבירה יעל לוי, מנכ"לית העמותה.
עוד על התמודדות עם השלכות המגפה:
תחושת בדידות וצורך במגע חברתי
בשנים 2020-2021 חלה עלייה של 137% בממוצע בתחושת הבדידות בהשוואה לשנת 2019. 5,310 פניות התקבלו לקו הצ'אט של סה"ר ב-2021, לעומת 4,685 ב-2020 ו-2,107 ב-2019.
מגפת הקורונה הדגישה את הצורך האנושי בשייכות ובמגעים חברתיים. "המגבלות על היציאה מהבית שנגזרו מהבידודים החוזרים ונשנים והחשש מהדבקה, כמו גם קטיעת השגרה המוכרת במוסדות החינוך ובמקומות העבודה, הותירו רבים מבודדים מסביבתם לתקופות ארוכות. כתוצאה מכך נרשמה עלייה חדה בתחושת הבדידות הסובייקטיבית", נכתב בדו"ח השנתי.
עמותת סה"ר מפעילה את "סיירת סה"ר" המנטרת את הרשתות החברתיות באופן יזום, מאתרת הודעות מצוקה ומציעה לפונים עזרה בזמן אמת. מנתוני הפעילות של הסיירת, נרשמה ירידה של כ-20% בבדידות ב-2021 לעומת 2020. החזרה לשגרה, לבתי הספר ולמפגשים החברתיים, בה לרובנו היה קל יותר להרגיש עסוקים, הפחיתה את תחושת הבדידות השנה, מוסבר בדו"ח.
נתוני הפעילות של הסיירת גם מצביעים על עלייה חדה של 300% בנוגע לפגיעות בקטינים חסרי ישע בשנים 2020-2021 לעומת 2019. העלייה הגבוהה בשיתוף על פגיעות מצד חסרי ישע באה על רקע הירידה בנגישות לטיפול ותמיכה על ידי אנשי מקצוע ודמויות סמכות משמעותיות בעיקר בצל המגפה. בנוסף, העלייה בשימוש המוגבר במרחב הווירטואלי, כחלק מתקשורת שוטפת יום-יומית של ילדים ובני נוער, עודדה ודחפה לשיח ושיתוף טקסטואלי, בחסות האנונימיות המובטחת, ותחושת ביטחון שהמרחב הווירטואלי מאפשר.
בתחושת החרדה, חלה ירידה משמעותית ב-2021. רק 15.6% מסך הפניות לעמותה היו על רקע זה. מדובר בירידה של כ-50% ביחס ל-2020 בה 30% מסך הפניות לסה"ר סווגו על רקע של חרדה. לעומת זאת, בחודש מאי 2021 חלה עלייה חדה של 50% בפניות על רקע של חרדה בהשוואה לממוצע הפניות החודשי. בדו"ח העמותה מוסבר כי הסיבה לעלייה הדרמטית בחודש זה נעוצה במבצע "שומר החומות" שנמשך בין ה-10 ל-21 במאי.
"חוסר השליטה ותחושת הקטסטרופה בה היינו שרויים עם פרוץ המבצע, הובילו להתקפי חרדה גם בקרב אוכלוסייה שאינה סובלת מחרדה בדרך כלל", נכתב בדו"ח.
"העלייה במדדי הדיכאון ובמצוקה האובדנית בחודשים האחרונים מצריכה מכולנו ללמוד את סימני האזהרה, לשים לב לסובבים אותנו, לפנות ולהפנות לגורמי טיפול מקצועיים"
עלייה בדיכאון ובעצבות הקשה
לפי הדו"ח השנתי של עמותת סה"ר, ב-2021 נרשמה עלייה של כ-15% בשיחות הצ'אט בהן הפונים שיתפו בתחושת דיכאון ועצבות קשה בהשוואה ל-2020. ב-2021, 41% מהפונים שדיווחו על דיכאון בשיחות הצ'אט היו בקבוצת הגיל 21-30. זאת לעומת 18% בגילאי 14-17 ו-6% בלבד בגילאי 41-50.
3 צפייה בגלריה
"אלה נתונים יוצאי דופן שלא ראינו בעבר". יעל לוי, מנכ"לית עמותת סה"ר
(צילום: רות מנדיל חלבי)
לדברי לונה בן דיין, המנהלת המקצועית של העמותה, "דיכאון בקבוצת הגיל 21-30 יכולה להיות תוצאה של משבר סביב תקופה של בחירות בחיים, צומת דרכים בו מסתיימות מחויבויות משמעותיות כגון צבא או לימודים אקדמיים ומתעוררות הזדמנויות לשינוי מהותי בסטטוס המשפחתי או הזוגי, בתפיסה המקצועית, במקום המגורים ועוד. עשור זה משול לנטיעת שורשים במה שנתפס כחיים בוגרים.
"לרוב זהו שלב בו צפות ועולות ציפיות רבות הן מעצמי והן מהסביבה ולעיתים מתעורר הספק מול בחירות שכבר נלקחו או כאלה שמצופות להילקח, וכך גם הפחד לאכזב ולהיכשל.
"בהתמודדויות אלו פוטנציאל דחק שעלול לעורר דיכאון, עצבות ותחושת חוסר מסוגלות גבוהים בעיקר כשברקע משבר הקורונה אשר הוסיף אי וודאות, חוסר יציבות ושינויים תדירים שהשפיעו על התפקוד היום יומי ומצבם הנפשי של רבים".
עלייה בכמות הפונים לסיוע נפשי בגילאי 41-50
עוד עולה מהדו"ח כי בין השנים 2019 ל-2021 חלה עלייה עקבית של עשרות אחוזים במספר הפונים לצ'אט של העמותה בגילאי 41-50.
תופעה זו מוסברת בדו"ח בכך ש"אתגרי החיים של קבוצת הגיל 41-50 מאופיינים בדאגה לכלכלת המשפחה, שמירת היציבות התעסוקתית ובגידול ילדים. בתקופה זו, הכוללת שינויים קיצוניים בשוק העבודה, במשלח היד ובמבנה התא המשפחתי (במסגרתו ילדים נכנסים לסגרים, לומדים בזום וחולים ומחלימים תדיר), לא פלא שיותר ויותר אנשים בגילאים אלו בוחרים לשתף בקשיים, בבדידות, בתחושות של דיכאון ובחרדה מפני העתיד".
יעל לוי, מנכ"לית עמותת סה"ר, התייחסה לדו"ח ואמרה: "הקורונה, ששינתה את החיים של כולנו בשנתיים החולפות, יצרה מצוקות נפשיות אצל אוכלוסיות רבות שלא בהכרח סבלו ממשברים קיצוניים קודם לכן. הדו"ח השנתי שלנו משקף את אותם קשיים אך גם את השיפור, שחל במדדים מסוימים, בעקבות הפסקת הסגרים, הסרת חלק מההגבלות והחזרה ל"שגרת קורונה.
"גם השנה הצליחה עמותת סה"ר להרחיב ולשדרג את השירותים שהיא נותנת לציבור הרחב והכי חשוב – להציל חיים. עם זאת, העלייה במדדי הדיכאון ובמצוקה האובדנית בחודשים האחרונים מצריכה מכולנו ללמוד את סימני האזהרה, לשים לב לסובבים אותנו, לפנות ולהפנות לגורמי טיפול מקצועיים. כולי תקווה שמקבלי ההחלטות בישראל, שקיבלו מאתנו את הדו"ח, יתייחסו אליו בכובד ראש ויידעו לקבל החלטות מצילות חיים על סמך הנתונים שאספנו".
