בשיתוף חברת סאנופי
"לפני שנתיים, בסוף שנת 2021, יצאתי לעבוד בגינה כמו שהייתי עושה במשך שנים רבות. לפתע התחלתי להרגיש לא טוב. תקפה אותי חולשה קיצונית, והייתי מלאה בזיעה קרה", מספרת גאולה הררי. הררי בת ה- 74, נשואה, סבתא לנכדים ומתגוררת יחד עם בעלה ביישוב קטן סמוך לנתניה.
"באותו הרגע, נכנסתי מיד הביתה. בעלי ראה אותי והיה בטוח שמדובר בהתקף לב. רצנו ישר לרופאת המשפחה כדי לוודא שלא נשקפת סכנה. הרופאה שלחה אותי לבדיקות כלליות, וכבר באותו הערב היא דיווחה לי שהתוצאות שהתקבלו – אינן תקינות. קיבלתי הפנייה דחופה להמטולוג". אלא שבינתיים המצב החמיר, וגאולה כבר פנתה לחדר מיון. "בבית החולים ביצעתי כמה בדיקות והרופאים אבחנו לי לוקמיה – סוג של סרטן דם".
בשל גילה של גאולה, הרופאים החליטו על טיפול בסוג מסוים של כימותרפיה במינון נמוך יחסית על מנת להפחית את תופעות הלוואי. בד בבד החלו לחפש תרומת מח עצם על מנת לבצע השתלה.
מאחר ואחיה של גאולה כבר מבוגרים, הם לא נמצאו כמועמדים מתאימים לתרומה. לאחר סדרת בדיקות, נמצאה התאמה בינה ובין בנה הבכור: "לאחר כמה מחזורים של טיפולים כימותרפיים נכנסתי להליך הכנה להשתלה. במסגרת ההכנות נאלצתי להיכנס לבידוד בחדר סטרילי לחלוטין למשך חודש שלם", נזכרת גאולה. "הבידוד נדרש בשל הצורך להחליש את המערכת החיסונית, כך שזו תהיה מסוגלת לקבל את התרומה של מח העצם מבלי לתקוף אותו".
לפני כשנתיים, בחודש ינואר 2022 עברה גאולה את הפרוצדורה – ובגופה הושתל מח עצם שנתרם מגופו של בנה. לאחר ההשתלה, התחילה הררי לקבל טיפולים תרופתיים. מטרתן של התרופות הניתנות למושתלים היא לדכא את המערכת החיסונית של הגוף ולמנוע ממנה לתקוף את האיבר המושתל. במקביל ניתנות למושתלים תרופות למניעת זיהומים על רקע החלשות המערכת החיסונית שנגרמת כתוצאה מהטיפול בתרופות נוגדות הדחייה.
אולם אז התברר שלמרות הטיפול, גאולה אובחנה עם סיבוך שנקרא מחלת "הַשֶּׁתֶל נֶגֶד הַמְּאַכְסֵן" (Graft versus Host Disease, ובראשי תיבות: GvHD). מדובר בסיבוך שכיח לאחר השתלת מח עצם או תאי גזע וכמחצית מהמושתלים עלולים לפתח סיבוך זה. למעשה, תאי הדם הלבנים (תאים של מערכת החיסון) שהגיעו מהתורם, מזהים את הגוף כגורם זר ולכן תוקפים אותו. במקרים אלו נהוג לתת טיפול במינון גבוה של סטרואידים.
"לצערי גם לאחר ההשתלה המשכתי לחוש ברע, ולאחר שזיהו שמדובר בסיבוך של השתל נגד המאחסן, התחלתי לקבל טיפול בסטרואידים במינון גבוה מאוד. הטיפול הזה סייע לי למשך כמה חודשים", נזכרת גאולה.
צרה רודפת צרה, ושמונה חודשים לאחר ההשתלה גאולה נדבקה בנגיף הקורונה וחלתה. עקב מצבה הרפואי הרגיש, המחלה השפיעה עליה קשות: "עד היום אני סובלת מקשיי נשימה, אפילו בזמן שאני מבצעת פעולות פשוטות ולא מורכבות בכלל", היא מספרת.
גאולה ניסתה להפחית את מינון הסטרואידים, "הבעיה הייתה שכל הפחתה במינון של הסטרואידים הביאה את השתל לתקוף שוב את הגוף".
"אחרי השתלת מוח העצם - השתל נהיה פעיל מדי"
במשך כל התקופה, מלווה את גאולה ד"ר אודליה עמית – רופאה מומחית לרפואה פנימית והשתלות מח עצם במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב. "למעשה אחרי השתלת מח העצם שביצעה גאולה, השתל נהיה פעיל מדי, והוא החל לתקוף איברים אחרים. הפרוטוקול הרפואי המקובל למצב זה – שלצערנו אינו נדיר – הוא מתן סטרואידים כקו ראשון", מסבירה ד"ר עמית. "אומנם רוב המטופלים מגיבים לטיפול זה ומסוגלים לגמול בסוף מהטיפול, אלא שבגילאים מבוגרים יותר אנחנו רואים גם תופעות לוואי חמורות, שכוללות לעתים גם התפתחות של סוכרת ודילול שרירים. בנוסף, קשה מאוד לגמול את הגוף מהסטרואידים וגם תהליך זה כולל תופעות לוואי לא פשוטות. במקרה של גאולה, המצב בנשימתית החריפה תחת גמילה שבעצם מראה לי שהיא לא תצליח לגמל מסטרואידים. אך אי אפשר להשאיר אותה על מינונים כאילה גבוהים לכן היינו צריכים למצוא פתרון טיפולי אחר".
"כשראיתי את המצב של גאולה", סיפרה ד"ר עמית, "הבנתי שצריך לנסות טיפול אחר, והצעתי שננסה שימוש בתרופה המשתייכת לקבוצת תרופות הנקראות 'מעכבי קינאז'", מסבירה ד"ר עמית. "תרופות אלו חוסמות גורם מסוים שהופך את מערכת החיסון לפעילה מאוד. על ידי חסימה של אותו גורם, ניתן לייצב את הפעילות של המערכת החיסונית, להקל על הסימפטומים הנגרמים ממחלת השתל הגד המאחסן, ואפילו למנוע מצב שייגרם נזק לאיברים נוספים. הטיפול הזה מותאם גם לאוכלוסייה מבוגרת, הזקוקה לפתרונות אחרים מלבד סטרואידים", היא מוסיפה.
גאולה מספרת שזמן קצר לאחר שהחלה ליטול את התרופה היא הרגישה בהקלה משמעותית, ולאחר חודש וחצי אפילו הצליחה להפחית בכמות הסטרואידים: "אני שמחה שאני כבר לא נזקקת להליכון כעת, והכאבים בעצמות כמעט שחלפו לחלוטין. אומנם אני עדיין על מינון נמוך של סטרואידים, אבל אני שמחה שהצלחתי להפחית את הצורך בהם בצורה משמעותית".
בשבועות הקרובים גאולה תבצע ביופסיה כדי לקבל אינדיקציה על מצב המחלה. "גאולה נמצאת במעקב צמוד, ואנחנו שמחים מאוד שהיא מגיבה טוב לטיפול", מסכמת ד"ר עמית.
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי
פורסם לראשונה: 09:35, 13.02.24