1 בדצמבר 2021, נר רביעי של חנוכה, ייזכר תמיד אצל אלברטו רודריגז, ישראלי שחי בארה"ב, כיום שבו אירע נס חנוכה שלו, היום שבו הוא קיבל את חייו בחזרה, לא מעט בזכות מיזם המפעמים (דפיברילטורים) "שמים לב" והכתבה שסיקרה אותו ב-ynet.
קראו עוד:
זה התחיל כמו עוד יום רגיל. אלברטו, מנהל בכיר בחברת ארמיס הישראלית, שהה בישראל במסגרת נסיעת עבודה. במהלך יום העבודה הוא חש לפתע ברע. "הייתי במשרד בשלוש וחצי אחר הצהריים, זה היה נר רביעי של חנוכה. הלכתי לאכול ולאחר מכן הרגשתי שאני רוצה להקיא, והיה לי כאב בקיבה שמרגישים כמו אחרי שאוכלים משהו לא טוב".
הוא ניסה להמשיך את היום אבל לבסוף נאלץ לבטל פגישה. "שתיתי קולה, ירדתי למטה לנשום קצת אוויר, והכנתי כוס תה. לא רציתי ללכת לבד למשרד, כי לא היה שם אף אחד. חשבתי שאם משהו קורה לי - אני רוצה להיות ליד אנשים, אז נשארתי במסדרון. היה לי שעון חכם ועשיתי אק"ג פעמיים והכל יצא תקין. פתאום הרגשתי שהחדר מסתובב לי. אני זוכר שהלכתי לבקש עזרה ואז היה לי בלאק אאוט, הכל היה שחור. ועדיין חשבתי שזה בגלל קלקול קיבה". אבל לא זו הייתה הבעיה, אלברטו חווה למעשה דום לב.
אז הגיע הרגע משנה החיים. מסביב לאלברטו החלו להתקהל חברים לעבודה, בהם אמיתי, אלי ושחר, שזיהו את האירוע ופעלו. שחר, שהכיר את מיקום המפעם, או בשמו המוכר יותר - דפיברילטור, בקומה ה-27 של הבניין, רץ להביאו מהר ככל שניתן. שאר החברים לעבודה צלצלו למוקד החירום 101 וברגע שהמפעם כבר היה ליד אלברטו, הם החלו בפעולות ההחייאה.
הם חיברו את הדפיברילטור לגופו של אלברטו. שחר מתאר כמה פשוט היה לתפעל את המכשיר, "הוא למעשה מנחה אותך מה לעשות". חייו של אלברטו ניצלו בזכות השוק החשמלי, אבל לא מעט גם בזכות התושייה שגילה שחר. שחר מספר כי הבין את מה שעליו לעשות הודות לכתבה שפורסמה ב-ynet חודש קודם לכן. הוא מתאר כי זכר בבירור את המסר לגבי פשטות המכשיר וקריטיות תזמון השימוש בו להצלת חיים. אם שחר לא היה רץ להביא את הדפיברילטור מיד, פעולת ההחייאה הייתה מתעכבת במספר קריטי של דקות נוספות, והאירוע היה עלול להסתיים אחרת.
"לקח לי זמן להבין שבאמת משהו כזה קרה. אפילו בבית החולים, כשהרופא אמר שאני צריך צנתור, עדיין חשבתי שעברתי קלקול קיבה", נזכר אלברטו. "אם לא היה במשרד דפיברילטור, אלמלא שחר, שבמקרה קרא קודם את הכתבה וידע איפה המכשיר נמצא, ואם היו עושים לי החייאה אפילו חמש דקות מאוחר יותר - לא בטוח שהייתי כמו שאני היום. זה לא רק שאני חי היום, אלא זה שאני חי חיים שלמים ומלאים ומתפקד כרגיל, כמו קודם. מי שהציל אותי ועזר שם הם הגיבורים שלי, הם הצילו את החיים שלי, והמיזם הזה והריאיון ששחר ראה - אפשרו להם לפעול ולהציל את החיים שלי", אומר אלברטו בעיניים דומעות.
מיזם שהתחיל בטרגדיה
סיפורו של אלברטו הוא רק אחד מסיפורים רבים של הצלת חיים, שמוכיח את חשיבות המיזם "שמים לב". גם סיפור זה מעצים את תחושת השליחות של ליהי קורין בדרך שהיא, משפחתה וחבריה עושים. דרך שהחלה מכאב ואובדן עצומים.
לפני שנתיים, דוד, אביה של ליהי, עבר אירוע דום לב במקום העבודה. עד אז הוא היה אדם בריא בן 64. "ברגע ההתמוטטות מישהו הניח לידו דפיברילטור, אך המכשיר לא חובר לגופו עד להגעת צוותי ההצלה. עבור אבא שלי, הדקות הללו היו קריטיות והוא נותר עם נזק נוירולוגי קבוע. המחשבה הזו - למה היה ליד אבא מכשיר והוא לא חובר? המשיכה להדהד בי. זו הפעם הראשונה שהחיים אמרו לי 'לא', הבנו שאבא לא יחזור להיות מה שהוא היה, ומכאן החלטתי לנתב את האנרגיות למשהו שיכול להועיל. עם הזמן הבנתי שהתשובה נעוצה ככל הנראה בחסם פסיכולוגי ושנדרש שינוי תודעתי עמוק אצל כולנו בנוגע לשימוש במכשיר".
ארבע דקות קריטיות
במדינת ישראל מדווחים כ-8,000 מקרי מוות בשנה כתוצאה מדום לב, מחציתם מחוץ לכותלי בתי החולים. זוהי סיבת המוות השנייה בשכיחותה במדינה. אחוז השרידות בישראל במקרה של דום לב בקהילה עומד על שישה אחוזים בלבד, מספר הנמוך משמעותית מהממוצע העולמי (ממוצע ה-OECD עומד על כ-10%, ובחלק מהמדינות המפותחות אף מגיע עד ל-21%). בשנת 2008 חוקק "חוק הדפיברילטורים" במרחב הציבורי וכיום מוצבים ברחבי ישראל אלפי מכשירים. למרות זאת, המודעות הציבורית לפשטות השימוש במכשיר נמוכה, ומספר השימושים בשנה עומד על עשרות בודדות.
באירוע של דום לב, הלב מפסיק לפעום באופן סדיר וכתוצאה מכך נפסקת זרימת הדם והחמצן לאיברי הגוף. הדרך היחידה להשבת קצב הלב היא באמצעות מכת חשמל, כאשר הגורם הקריטי בקביעת השרידות של הנפגע הינו מהירות קבלת הטיפול: בכל דקה הסיכוי להשיב את הלב לקצב תקין יורד בכ-10%, כך שלמעשה יש חלון הזדמנויות של דקות ספורות בלבד. מחקרים מראים כי לאחר ארבע דקות עשוי להתחיל נזק מוחי עקב חוסר זרימת חמצן למוח. נוכח קריטיות הזמן, נמצא כי עובר אורח יעיל פי שניים מצוותי ההצלה, והוא החוליה הראשונה בשרשרת הצלת החיים עד להגעתם של הפרמדיקים למקום.
בחודש שעבר פורסמו גם ממצאי ועדת החקירה שהוקמה בעקבות מותו של אלוף-משנה שרון אסמן ז"ל, שהתמוטט ביולי אשתקד במהלך אימון כושר קרבי, שלושה ימים לאחר שהתמנה למפקד חטיבת הנח"ל. הוועדה קבעה כי אסמן, בן 42 במותו, לקה בסבירות גבוהה בדום לב. הוועדה מצאה כי נכון היה לשלב דפיברילטור בשלב מוקדם יותר בתהליך ההחייאה ומצאה פערים בהנחיות לפריסת מכשירי החייאה ביחידות צה"ל. במסגרת מסקנותיה הומלץ להציב דפיברילטורים בכל חדרי הכושר בבסיסי צה"ל ולחזק את התיאום של הצבא מול מד"א.
ב-1 בינואר השנה נפרדה משפחת קורין מדוד, אב המשפחה. "רק שבוע קודם לכן חגגנו לו יום הולדת. זה הפך אותי להרבה יותר נחושה. שוחחתי עם אמא שלי חודש-חודשיים אחרי שזה קרה ושאלתי אותה אם נראה לה שאי פעם נהיה שוב מאושרות. היא הראתה לי מאמר של יורם יובל שמדמה את האושר לשוקולד והוא אומר שבביס הראשון זה מהנה אבל אחר כך כבר הופך לשגרה. ברגע שהוא הבין שהאושר לא נמצא במרדף אחרי הנאות, הוא הבין שהאושר נמצא במשמעות. חוויתי כאב כל כך גדול שחשבתי שאני לא אצליח לחייך ולצחוק, ומשהו במשפט שאמא שלי הביאה לי גרם לי להבין שיש משהו בעשייה הזאת שיכולה לרפא, שנותנת להכול משמעות".
כל אחד יכול להציל חיים
בעקבות האובדן האישי שלה, החליטה ליהי לנתב את הדברים למשמעות שמצילה חיים. כך נולד לו המיזם החברתי "שמים לב", קמפיין הסברתי, שמטרתו להגביר את המודעות בציבור לקיומם של מפעמים במרחב הציבורי ולהדריך כיצד ניתן להשתמש בהם על מנת להציל חיים. "לקח לי הרבה זמן להפנים עד כמה החסם הרגשי הזה הוא עמוק. הניחו ליד אבא את המכשיר ופשוט לא חיברו. רק כשהתחלתי לעסוק בדבר הזה הבנתי עד כמה החסם הזה טבוע באנשים. אנשים מדמיינים מכשיר חשמלי פשוט כמו מגהץ שיכול להזיק, וזה לא כך", אומרת ליהי.
ליהי הקימה את המיזם החברתי יחד עם קבוצת חברים: אריאל חסידים, סטאז'ר לרפואה בעל תואר שני בבריאות הציבור והמפתח של אפליקציית "איפה דפי?"; ספיר אלוק, סטאז'רית לרפואה בעלת תואר שני בבריאות הציבור; עו"ד גל פלד, מנהלת פרויקטים בחברת brain.space; שני אדדי, מנהלת קשרי לקוחות בחברת אמזון; ניצן בילוסטוצקי, מפיקה ומעצבת גרפית, ואחיה, טום קורין, משוחרר טרי וקצין בחה"א.
"אני מרגישה שצוות המיזם מוביל יחד את הדבר הנכון למרות כל הפרוצדורות. זה הפך להיות מיזם לאומי וזה נותן לי כוח. התגלגלנו למהלך שלא נראה כמותו ואני מקווה שישנה חיים של אנשים. הוואקום לא קשה לצמצום וזה כואב עד כמה זה פשוט. יש פה כמות אדירה של מקרי דום לב. עם מחלות כמו סרטן אפשר לתרום והכל אבל פה - כל אחד מאיתנו יכול באמת להציל חיים של מישהו במיידי. הרבה אנשים נרתמו למהלך וגם כמה גופים מרכזיים, וגם זה מרגש".
"שחר למעשה הפנים את המסר בזכות הכתבה, וחסך שתי דקות קריטיות שייתכן שבזכותן אלברטו חזר לתפקוד מלא. תוך שלושה שבועות הוא כבר היה על הרגליים ודיבר איתנו. כמה דקות עושות את ההבדל בין תפקוד מלא לבין אופציה אחרת"
המיזם "שמים לב" הוקם יחד עם מרכז השלטון המקומי, מפעל הפיס, האיגוד הקרדיולוגי, מגן דוד אדום ועמותות עזרה ראשונה נוספות בישראל. הוא פועל בשיתוף אפליקציית "איפה דפי?" - פלטפורמה חברתית למיפוי דפיברילטורים, הכוללת אפליקציית מובייל ואתר אינטרנט לאיתור הדפיברילטור הקרוב ביותר מהמחשב או מהטלפון. המידע שנאסף נמצא תחת רישיון פתוח ופועל באופן התנדבותי, חינמי וללא מטרות רווח. המידע מסונכרן למערכת השליטה והבקרה של מד"א במוקד החירום 101.
ד"ר יצחק ביטון, נציג האיגוד הקרדיולוגי, מספר: "האיגוד הקרדיולוגי הישראלי פועל מזה שנים רבות לקידום איכות הטיפול בחולי הלב בישראל במסגרת של הכשרת הצוות הרפואי, מחקר מתקדם, חקיקה וכמובן חינוך הציבור הרחב. האיגוד רואה חשיבות עליונה בצמצום מקרי התמותה והנכות ממקרים של 'מוות פתאומי', תוך שיתוף פעולה עם גופי ההצלה הלאומיים, משרד הבריאות, הרשויות המקומיות והמיזם החברתי 'שמים לב', להעלאת המודעות לדפיברילטורים במרחב הציבורי. זוהי יריית הפתיחה במכלול פעולות שמטרתן היא להפוך את מדינת ישראל למובילה עולמית בתחום זה ולהציל חיי אדם".
ליהי מוסיפה: "יש סביב הנושא הזה המון מסרים: עניין ההצבה של המכשירים, רכישה ועוד, אבל מהסקר שעשינו הבנו שהפער הוא בפשטות השימוש. כשהלכתי לריאיון ב-ynet היה לי חשוב להעביר רק מסר אחד, שזה פשטות השימוש וחוסר היכולת של המכשיר לעשות נזק".
למה אין בישראל מוקד הצלה ארצי? האזינו לפודקאסט:
"נושא דום לב בקהילה הוא בידיים שלנו"
המקרה של אלברטו היה אבן דרך חשובה. קורל, בת זוגו של שחר שחיבר את המפעם לרוברטו, שלחה לאחר מכן הקלטה של שחר מדבר על המקרה בצירוף המילה "בזכותך". "להתעסק בהצלת חיים זה מרפא. שחר למעשה הפנים את המסר בזכות הכתבה, וחסך שתי דקות קריטיות שייתכן שבזכותן אלברטו חזר לתפקוד מלא. תוך שלושה שבועות הוא כבר היה על הרגליים ודיבר איתנו. כמה דקות עושות את ההבדל בין תפקוד מלא לבין אופציה אחרת".
ביום שלישי בשבוע הבא, ב-22.2.22, יתקיים ברחבי הארץ שיאו של הקמפיין להעלאת המודעות הציבורית לנושא, במהלכו יופעלו יותר מ-100 עמדות להעלאת מודעות ברחבי הארץ. בעמדות ידריכו צוותי רפואה ומתנדבים, במטרה לעודד אחריות אישית בקרב הציבור לזיהוי ונקיטת פעולה במקרה של דום לב בקהילה ובמרחב הציבורי. ההדרכה תכלול את הכרת המפעם (דפיברילטור), זיהוי אירוע דום לב, חיוג למוקד 101 והבאת הדפיברילטור ללא השתהות - כל זאת למען קיצור הזמן מרגע דום לב ועד מתן מכת חשמל מצילת חיים. "נושא דום לב בקהילה הוא בידיים שלנו והמשימה שלנו היא שכל אחד ואחת ידעו שבכוחם להציל חיים", מציינת ליהי.
רו"ח אביגדור יצחקי, יו"ר מפעל הפיס: "לפני כשנה וחצי, מפעל הפיס השיק מיזם לאומי בשיתוף מד"א להצבת מכשירי החייאה במרחב הציבורי, במסגרתו נפרסו ברחבי הארץ, מחוץ לעמדות מפעל הפיס, 600 מכשירים מתקדמים בעלי תקשורת אלחוטית למוקד 101 של מד"א. הנגישות לעמדות קיימת גם כאשר התחנה סגורה. אנו שמחים להיות שותפים גם במיזם החברתי 'שמים לב' ונהיה שותפים מלאים להמשך העלאת המודעות לנושא".
כ-100 רשויות מקומיות ברחבי הארץ נרתמו למאמץ הלאומי ועוד מאות גופים, בהם צה"ל, משטרת ישראל, נציבות שירות המדינה, איחוד הצלה, רכבת ישראל, בתי החולים וקופות החולים, קבוצת עזריאלי, קניוני עופר, מתחמי G, כלל תנועות הנוער, האגודות הסטודנטיאליות, עשרות חדרי כושר ועוד. יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, חיים ביבס, הוסיף: "זו זכות עבורנו להיות שותפים במיזם חשוב זה שפונה לכל אזרח ואזרח במדינה ומאפשר לנו לקחת חלק בהעלאת המודעות, בהדרכה, בהצבת מכשירים נוספים במרחב הציבורי, ובהגברת התודעה לנושא, ובכך לתרום להצלת חיים יקרים".
"זה החיים שלי והחיים של עוד אנשים שיש לה סיפורים כמו שלי", מסכם רודריגז. "אני רוצה להגיד תודה מכל הלב על כך שהפכתם משהו לא טוב למשהו טוב. שזו תהיה זכותו של אבא של ליהי בעולם הבא על כך שהאירוע שלו הביא עימו טוב לעולם".
ב-22.2 יתקיים יום שיא ארצי להעלאת המודעות למפעמים במרחב הציבורי ולהדרכת הציבור לסייע בהצלת חיים. לאתר המיזם