ילדו ילד אחרי ניתוח לחיתוך צינורית הזרע: בני זוג מצפון הארץ תובעים סכום של 2.5 מיליון שקלים מרופא אורולוג, בטענה שלמרות ניתוח לכריתת צינור הזרע של הבעל לאחר שהחליטו להפסיק להביא ילדים לעולם, נולד להם ילד לא מתוכנן.
בכתב התביעה שהגישו בני הזוג לבית המשפט השלום בחיפה, נטען כי לפני מספר שנים פנה הבעל בשנות ה-50 לחייו והאישה בשנות ה-40 לחייה, למרפאתו של הרופא בבקשה לבצע בגבר ניתוח וסקטומיה לחיתוך צינור הזרע.
השניים הסבירו לרופא שמפאת גילם ובשל היותם הורים לחמישה ילדים, אין הם מעוניינים בילדים נוספים. בחירתם לעבור את הניתוח נבעה, בין השאר, ממגבלות בריאותיות המקשות עליהם להשתמש באמצעי מניעה.
קראו עוד:
התובע לא הגיע לביקורת "כי לא חש בטוב"
כחודש לאחר הפגישה במרפאה, כך נטען, התקבל הבעל במרכז רפואי פרטי לצורך ביצוע הניתוח. בני הזוג טוענים כי הבעל התבקש במרפאה לחתום על טופס הסכמה לניתוח גנרי, המתאים לכל ניתוח, וזאת מבלי שיפורטו בפניו כלל הסיכונים הכרוכים בניתוח מסוג וסקטומיה.
עוד נטען בתביעה כי לאחר הניתוח ועוד באותו היום, שוחרר הגבר לביתו עם הנחיות להימנע מפעילות ספורטיבית במשך כשבועיים, להימנע מרחצה בים ובבריכה במשך כארבעה שבועות, תוך נטילת משככי כאבים במידת הצורך. הוא התבקש לשוב לביקורת בחלוף שבועיים.
התובעים טוענים כי במועד שחרורו מהמרכז הרפואי, לא הוסבר לבעל כי עליו לבצע בדיקות כלשהן, כדי לאמוד את מידת הצלחת הניתוח. כמו כן, לא נאמר לו, כי עליו להימנע מקיום יחסי מין או לחילופין להשתמש באמצעי מניעה
התובעים טוענים כי במועד שחרורו מהמרכז הרפואי, לא הוסבר לבעל כי עליו לבצע בדיקות כלשהן, כדי לאמוד את מידת הצלחת הניתוח. כמו כן, לא נאמר לו, כי עליו להימנע מקיום יחסי מין או לחילופין להשתמש באמצעי מניעה.
בתביעה צוין, כי מסיבות אישיות, לא עלה בידו של התובע להגיע לביקורת במועד שנקבע, אך מכיוון שחש בטוב, ומשום שסבר לתומו, כי מטרת הביקורת היא רק לוודא שאין זיהום במקום הניתוח, הוא לא תיאם מועד חדש. לדבריו, גם הרופא מצדו, לא ביצע כל פנייה יזומה מטעמו, לקיום הביקורת.
וכך, בחלוף כשבעה חודשים ממועד הניתוח, נדהמו בני הזוג לגלות שהתובעת נכנסה להיריון. בשל היותם שומרי מסורת, האפשרות של הפסקת היריון כלל לא עלתה על הפרק. או אז פנה התובע לבדיקת זרע, ובה נמצא כי הוא פורה.
תקופת ההיריון, כך נטען בתביעה, הייתה קשה מנשוא לתובעת. מפאת גילה ולאחר שתוצאת בדיקת החלבון העוברי הייתה גבולית, היא נאלצה לעבור בדיקות כואבות וחודרניות. מאחר והיא סובלת מסוכרת סוג 2, הריונה של התובעת הוגדר כהיריון בסיכון, והיא נאלצה לבקר באופן תדיר במרפאה להיריון בסיכון. וכך, כשנה וחצי לאחר הניתוח, נולד לבני הזוג ילד שישי.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר מרדכי סלע, מומחה בכירורגיה אורולוגית, שקבע, בין השאר, כי הרופא המנתח התרשל בעיקר בכך שלא הנחה את בני הזוג להימנע מקיום יחסי מין בלתי מוגנים במשך כשלושה חודשים, כמתחייב מהספרות המקצועית. לדברי המומחה, שלושה חודשים הם הזמן שלו זקוקה כמות הזרע שנותרה בצינור כדי להיפלט.
ההגנה בשם הרופא: "הטענות כאילו הולדת ילד (בריא) כתוצאה מטיפול רפואי אינה יכולה להוות 'נזק' במובן הנדרש בתקנות, והוא אינו מוכר בפסיקה ככזה. לא קיימת בדין הישראלי עילת תביעה שעניינה 'היריון בעוולה'"
עוד קבע המומחה, כי השיטה שבה בוצע הניתוח בתובע נחשבת כפחות יעילה מכולן, ובשנים האחרונות הרופאים ממעטים להשתמש בה, עקב הטראומה הכרוכה בכך לרקמות, ולאור אחוזי הכישלון הגבוהים. לדברי המומחה, קיימת כיום שיטה יעילה הרבה יותר.
בתביעה נטען כי הניתוח שבוצע בתובע היה רשלני ורצוף כשלים, וזאת מבלי להביא בחשבון כי להתנהלות רשלנית זו היו השלכות קשות על התובעים, שנאלצים להתמודד, בניגוד לרצונם, עם גידולו של ילד שישי במשפחה, באופן לא מתוכנן.
עוד נטען כי לתובעים נגרמו הוצאות כלכליות כבדות הכרוכות בגידול ילד נוסף במשך כל חייו ולכל הפחות עד הגיעו לגיל 21. לדבריו, כל תוכניותיה של התובעת לפיתוח קריירה מקצועית וללימודים נמוגו באחת, בשל הצורך להתמודד עם גידולו של ילד נוסף.
בתביעה מתבקש בית המשפט לחייב את הרופא המנתח לפצות את בני הזוג בסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים).
ההגנה: הולדת ילד כתוצאה מטיפול רפואי אינה מהווה "נזק"
בכתב ההגנה, מבקש הרופא באמצעות עו"ד הוד סוקול, לדחות את התביעה. "התובע יטען כי לא הייתה התרשלות רפואית בטיפולו בתובע, וכי אין לו אחריות לנזקים הנטענים. הטענות כאילו הולדת ילד בריא כתוצאה מטיפול רפואי אינה יכולה להוות 'נזק' במובן הנדרש בתקנות, והוא אינו מוכר בפסיקה ככזה. לא קיימת בדין הישראלי עילת תביעה שעניינה 'היריון בעוולה'", נטען.
"הנתבע טוען, כי התובע הוא שהתרשל בכך שלא פעל על פי הנחיות רופאיו המטפלים והנזקים הנטענים ומוכחשים, לרבות עצם הטענה כי התוצאה של לידת ילד בריא הנה נזק, נגרמו כולם עקב אחריותו ורשלנותו של התובע".
עוד צוין בכתב ההגנה, כי "ככל שהתובעים טוענים כי ההיריון שהסתיים בלידת בנם, שחייו עצמם עם הנזק שנגרם כתוצאה מרשלנות הנתבע, הרי שהיו יכולים לפעול להפסקת ההיריון. התובעים החליטו החלטה מושכלת להמשיך את ההיריון ולהביא ילד בריא לעולם, לכן לא עומדת להם עילת תביעה בשל כך".
עו"ד יונתן שובעו"ד יונתן שוב, המייצג את בני הזוג שהגישו את התביעה, אמר ל-ynet: "בני הזוג ביקשו להימנע מהבאת עוד ילדים לעולם, ולא בכדי. מדובר במשפחה מרובת ילדים, גילם של בני הזוג גבולי, והסיכונים הכרוכים בבריאותה של האישה עקב לידה מאוחרת – חריפים ומרובים. זולת זו, גם הפן הכלכלי נלקח בחשבון בטרם החליטו בני הזוג שעל הבעל לעבור פרוצדורה רפואית לא פשוטה. וכך, נטלו בני הזוג החלטה מושכלת, שכל מטרתה למנוע היריון לא מתוכנן ומסוכן. בהחלטה זו הסתמכו בני הזוג על מקצועיות הרופא המנתח. לבסוף, לנוכח התרשלותו - לא התקיימה תכליתה של הפרוצדורה הרפואית, ובני הזוג לא רק שנחשפו לסיכונים בריאותיים חמורים מהם ביקשו להימנע, אלא שהם גם חשופים כעת להוצאות כבדות, עקב לידת ילדם, לידה שאליה כלל לא נערכו".
