השיטה שעשויה לעצור בעתיד הידרדרות מאי ספיקת לב לקריסת מערכות: 2,000 חולים באי ספיקת לב מתים מדי שנה בישראל בגלל מצב של קריסת מערכות. שיטה חדשה שפיתחה חברה ישראלית ובוצעה בבית החולים רמב"ם עשויה למנוע את המצב. כחלק ממחקר ראשון מסוגו בעולם, הצליחו רופאים להשתיל תומכן (סטנט), פרי פיתוח כחול-לבן, במוצא ורידי הכליה של חולה באי ספיקת לב קשה. האם ניתן יהיה בעתיד לעצור את תהליך קריסת המערכות? "מדובר בהצלחה בחולה ראשון, ואנו מאמינים כי בעתיד הלא רחוק זה יתאפשר", אומר מומחה מבית החולים. השיטה הוצגה באחרונה בכנס הטכנולוגיות העולמי לאי ספיקת הלב – THT, בבוסטון.
קריסת מערכות בחולי אי ספיקת לב נוצרת בעקבות כשל תפקודי של הכליות, כשאחת הסיבות העיקריות הינה אגירת נוזלים ולחץ גבוה בניקוז הוורידי של הכליות. הלחץ הפנימי הגבוה גורם לפגיעה תפקודית קשה בכליה ומונע מהמטופלים את האפשרות להיפטר מעודף הנוזלים. באמצעות השתלת הסטנט, פרי פיתוח של חברת הסטארט-אפ הישראלית נפרוניקס (Nephronyx), מתאפשרת הורדת הלחץ בווריד הראשי הסמוך לכליה, ניקוז מהיר של עודף הנוזלים, וחזרה לתפקוד של הכליות.
"אחת הבעיות הקשות שיש לנו בחולים עם אי ספיקת לב היא שהירידה בתפקוד הלב גורמת להחמרה בתפקוד הכלייתי. ההחמרה בתפקוד הכלייתי מונעת את האפשרות להיפטר מהנוזלים העודפים באי ספיקת לב ושוב מחמירה את מצב הלב. כך נוצר 'מעגל החמרה'. לאחר השתלת התומכן, חל שיפור משמעותי בתפקוד הכליות וניקוז עודף הנוזלים שעזר לחולה לנשום בקלות רבה יותר ולהיפטר מהבצקות", מסבירים ד"ר אורן כספי, מנהל היחידה לאי ספיקת לב ומנהל המרכז הקרדיווסקולרי למחקר וחדשנות ברמב"ם ומנכ"ל נפרוניקס שגיא קרואני.
עד כה, לא הייתה דרך למנוע את ההידרדרות
בישראל חיים כ-200,000 חולים הסובלים מאי ספיקת הלב, מהם 8,000 חולים במצב קשה המאושפזים לעיתים תכופות, רבע מהם ייכנסו בכל שנה ל"מעגל החמרה", שיוביל לקריסת מערכות ולמוות. עד היום, בחולים קשים שאינם מגיבים לטיפולים התרופתיים לא הייתה למעשה דרך למנוע את ההחמרה.
ד"ר כספי מסביר כי אי ספיקת לב היא מחלה ששכיחותה נמצאת בעלייה מתמדת בעולם המערבי. "מדובר במחלה מורכבת הדורשת התייחסות טיפולית ייחודית ורב-תחומית".
"התומכן מוכנס בצנתור דרך וריד המפשעה, בדומה לצנתורים אחרים. לאחר הכניסה לווריד ומיקום מדויק של ההתקן בוריד הנבוב התחתון, המצנתר משתיל באופן מבוקר את ההתקן הנפתח כמו גליל רשת מוארך. לאחר השתלתו ההתקן מביא להורדת הלחץ בוורידי הכליה על ידי ויסות זרימת הדם", מסביר ד"ר אמיר סולומוניקה רופא בכיר במחלקת קרדיולוגיה וביחידה לקרדילוגיה פולשנית ברמב"ם, שביצע את הצנתור. לדבריו, "בשלב זה נבדק הטיפול האקוטי בו הסטנט מוחדר לווריד למשך שלושה ימים, לאחריהם הוא נשלף החוצה".
