בשנים האחרונות גוברת בציבור המודעות לכך ששימוש מופרז באנטיביוטיקה מוביל להתפתחות חיידקים עמידים בפניה, זאת לצד מחקר ישראלי חדש שלפיו נרשמה ירידה בצריכתה. עם זאת, מתריעים המומחים כי אנחנו ניצבים בפני עידן חדש – עידן הפוסט־אנטיביוטיקה.
קראו עוד:
נתוני קופת חולים כללית, שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות", מציגים את הירידה בשימוש באנטיביוטיקה. ב־2019 הנפיקו רופאי הקופה כארבעה מיליון מרשמים לעומת כ־3.4 מיליון בשנת 2021. בקופת חולים מכבי המגמה דומה: כ־1.9 מיליון מרשמים ב-2019 לעומת כ־1.5 מיליון בשנת 2021. מחקר של קופת חולים כללית מצא כי הירידה חלה בגלל הקורונה וגם הודות לפיקוח אקטיבי יותר מצד משרד הבריאות.
עם זאת, השימוש באנטיביוטיקה עדיין נרחב, ומומחים מתריעים שהתרופה תאבד את השפעתה בקרב חלקים בציבור שמרבים להשתמש בה, פעמים רבות ללא צורך.
מומחים למחלות זיהומיות מזהירים מפני עידן חדש שבו חלק ניכר מהטיפול האנטיביוטי כבר לא יהיה יעיל. "למעשה, אנחנו נמצאים כבר עכשיו בעידן של עמידות לאנטיביוטיקה, גם החדישה ביותר", אומר פרופ' ג'יהאד בשארה, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבילינסון. "אפילו באנטיביוטיקות שעוד לא השתמשנו בהן יש כבר חיידקים שעמידים להן. המצב הזה הוא חמור במשך זמן רב ואנחנו כבר בעידן הפוסט־אנטיביוטי. למעשה, כבר היום יש חולים שאין לנו מה לתת להם, וזה המצב כבר כמה שנים טובות. בגלל השימוש המופרז באנטיביוטיקה הגענו למצב הזה, ומצד שני חברות התרופות לא ייצרו אנטיביוטיקות כבר כמה שנים טובות. בזמן הזה נוצרו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. מדובר על משבר רציני שטרם נפתר, ולכן יש כל מיני ניסיונות לחשוב מחוץ לקופסה ולהתאים טיפולים ספציפיים שהם לא אנטיביוטיים".
לדבריו, "המשמעות של עמידות רחבה לאנטיביוטיקה היא שאם יש חיידק שהוא עמיד לכל אנטיביוטיקה יעילה - סיכוי גבוה שהחולה ימות. כמו בעידן הפרה־אנטיביוטי, הטיפול היה חירום. חולים שהתמודדו עם דלקת ריאות לפני הפניצילין מתו, ויש לא מעט מקרים שאנחנו כמעט שם".
פרופ' בשארה: "אפילו באנטיביוטיקות שעוד לא השתמשנו בהן יש כבר חיידקים שעמידים להן. המצב הזה הוא חמור במשך זמן רב ואנחנו כבר בעידן הפוסט־אנטיביוטי. למעשה, כבר היום יש חולים שאין לנו מה לתת להם"
ד"ר מרסלו לאו משירותי בריאות כללית: "התוכנית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה בקהילה, שמופעלת בכללית מ־2014, ממשיכה לפעול גם כעת. מתבצע מעקב של מוקדי צריכה גבוהה, ונמשכים מאמצי ההסברה לציבור ולצוותים להימנע מלהשתמש באנטיביוטיקה לטיפול במחלה שבסבירות גבוהה מאוד היא ממקור ויראלי".
עוד אמר: "טיפול לא הכרחי באנטיביוטיקה, בעיקר בתכשירים רחבי טווח כמו אוגמנטין או ציפרו, יוצרים 'סלקציה' לצמיחת החיידקים העמידים, מה שדווקא מחסל את החיידקים הטובים. צמיחת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה נמצאת בעלייה בשנים האחרונות, שימוש בתכשירים אנטיביוטיים רק במצבים שהם באמת נדרשים אמור לבלום את צמיחת העמידות בקהילה".