בשיתוף מרכז דוידוף, בילינסון
עולם הטיפול בסרטן הערמונית לא מפסיק להתחדש, מה שמוביל לשיפור אדיר באיכות החיים של המטופלים, וליכולות משודרגות של הצוות הרפואי. חולי סרטן הערמונית זוכים כיום לטיפול קצר וממוקד יותר, פחות אי-נוחות ואפקטיביות מרבית.
2 צפייה בגלריה
סרטן הערמונית
סרטן הערמונית
סרטן הערמונית. טיפול קצר וממוקד
(צילום: shutterstock)
ד"ר אסף מור, רופא בכיר במכון הרדיותרפיה, מרכז דוידוף לסרטן בבילינסון, אומר כי "הטיפול בסרטן הערמונית עובר מהפכה טכנולוגית עצומה. תרופות חדשות, טכנולוגיות קרינה (רדיותרפיה) ואמצעי הדמיה שיפרו דרמטית את יעילות ובטיחות הטיפול בכל שלבי המחלה". כאשר מדובר על סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים בישראל, כל שיפור בנוחות וביעילות הטיפולים מוביל לשינוי דרמטי אצל אלפי משפחות בכל שנה.

מהם החידושים המרכזיים בתחום?

אמצעי הדמיה מודרניים נותנים לרופאים כלים לאבחון וקבלת החלטות
חלק מתהליך הטיפול בקרינה מורכב מסריקה מוקדמת של אזור הגידול ותכנון הקרינה בהתאם לממצאים. "בסרטן הערמונית, כדי לאפיין טוב יותר את היקף המחלה בכל מטופל, אנו משתמשים באמצעי הדמיה מודרניים כמו MRI מולטי פרמטרי (Multiparametric MRI)", מספר ד"ר מור.
2 צפייה בגלריה
אסף מור
אסף מור
ד"ר אסף מור
(צילום: סיון פרג')
"הבדיקה הזו עוזרת לנו למקם ולהגדיר בצורה מיטבית את האזור המעורב בגידול ולזהות האם הסרטן פרץ את ה'קופסית' שעוטפת את הערמונית או פלש לאיברים סמוכים - מה שמעיד על התנהגות אגרסיבית יותר ומצריך התייחסות בבניית תוכנית הטיפול. אנו רוצים להימנע ככל האפשר ממצב שבו החולה ינותח ולאחר מכן יצטרך גם טיפול קרינתי בשל הישנות המחלה. MRI מולטיפרמטרי מאפשר לנו לזהות מטופלים שפחות נכון עבורם טיפול של כריתה רדיקלית של הערמונית בניתוח. להם נציע טיפול קרינתי".
הבדיקה החדשנית שמזהה את המוקדים הזעירים ביותר של סרטן הערמונית
PET\PSMA היא בדיקה המבוססת על טכנולוגיה חדשנית המזהה בדיוק רב אפילו מוקדים זעירים של סרטן ערמונית. לדברי ד"ר מור, "הבדיקה הזו משרתת אותנו בעיקר לצורך שלילת האפשרות שהסרטן התפשט מהערמונית למקומות אחרים. חשוב לומר שגילוי מוקדם של סרטן מתקדם בעזרת PET\PSMA יכול היום לפתוח מבחר אפשרויות לטיפול ממוקד במיקומים של המחלה ולייצר לרופא שליטה לאורך זמן במחלה ".
סדרת מחקרים בשנים האחרונות הוכיחה שכאשר מטפלים מוקדם במחלה גרורתית בצורה אגרסיבית באמצעות קרינה ותרופות חדשות, "אנו "קונים" למטופלים זמן חיים יקר ובמקרים מסוימים אפילו יכולים לחסל את כל אתרי המחלה", מסביר ד"ר מור. "בגישה הזאת, חלק מהמטופלים זוכים להגיע למצב בו הם חיים ללא טיפול אונקולוגי אבל במעקב רפואי צמוד - מצב שלא היינו יכולים לדמיין עד לפני מספר שנים".

5 טיפולים במשך 10 ימים

בעקבות העמידות היחסית של תאי סרטן הערמונית לקרינה, עולם הרפואה למד בעבר כי יש צורך במנות גבוהות באופן יחסי כדי להשמיד אותם. עד לפני מספר שנים, מטופלים עם סרטן הערמונית טופלו מדי יום לאורך כחודשיים, ונדרשו לכ-40 טיפולי קרינה כדי להגיע למנות קרינה אפקטיביות. "עם זאת, מספר מחקרים שבוצעו באירופה ובצפון אמריקה", אומר ד"ר מור, "הוכיחו שמתן קרינה גבוהה יותר בכל יום וצמצום מספר הטיפולים משיגים תוצאות אונקולוגיות זהות מבחינת סיכויי הריפוי וללא הבדל משמעותי בשיעור תופעות הלוואי".
באופן שכזה, "הצלחנו במשך השנים לרדת מ-40 טיפולים יומיים לכ-20 טיפולים לאורך 4 שבועות". קיצור המסלול הטיפולי התאפשר בין היתר בזכת אמצעים מתקדמים של הדמיה וטיפול, הנמצאים בשימוש במרכז דוידוף, "אשר מאפשרים לנו דיוק רב לצד בטיחות ללא פשרות", מספר ד"ר מור. "לפני כל טיפול אנחנו מבצעים סריקות כדי לזהות את הערמונית והאיברים הסובבים אותה ומדייקים את פעולת המכשיר כדי להתאימה לשינויים מינוריים המתרחשים בגופנו מדי יום".
התפתחויות האחרונות בתחום, מספר ד"ר מור, "הובילו לעלייה נוספת במנת הקרינה והפחתה נוספת של מספר הטיפולים. כך הגענו למעשה לחמישה טיפולים הניתנים לסירוגין (יום כן - יום לא) של טיפול יעיל ובטוח. שיטת הטיפול הזו נקראת SBRT (Stereotactic Body Radiation Therapy) והיא מתבצעת ללא צורך באשפוז. כיום, כל מטופל זוכה לתוכנית מותאמת לאנטומיה הייחודית שלו ובהתחשב במחלות רקע אם ישנן וסימפטומים סביב אבחנת המחלה. במרכז דוידוף בבילינסון אנו משתמשים במכשירים החדישים ביותר ובשיטות הטיפול המתקדמות ביותר".
"כדי להגביר את בטיחות הטיפולים הללו, אנו נוהגים להחדיר ספייסר (hydrogel rectal spacer) שמטרתו ליצור חיץ בין הערמונית לבין הרקטום, במטופלים אשר האנטומיה ומאפייני הגידול שלהם מאפשרים. הפעולה נערכת אצלינו לרוב בהרדמה מקומית, כך שההתאוששות מהירה ואין צורך בהכנה מורכבת לביצועה. במהלכה, ג'ל מוזרק למרווח שבין הערמונית לרקטום ומגדיל אותו באופן זמני. הג'ל מאפשר להפחית את החשיפה של האיברים הבריאים לקרינה, ובכך, את הסיכון לתופעות לוואי. הג'ל מתחיל להתפרק ולהיספג לאחר שלושה חודשים ולבסוף נעלם לחלוטין. הג'ל אינו הכרחי כדי לקבל טיפול קרינתי מקוצר, אך אנו בהחלט מעדיפים להשתמש בו מתי שניתן".
במהלך הטיפול, המטופלים מגיעים למעקבים סדירים אצל הצוות הרפואי והסיעודי בכדי לזהות תופעות לוואי ולטפל בהן בהקדם. המעקבים נמשכים גם בתקופת ההחלמה מהטיפול כדי לוודא שהתהליך מתקדם כצפוי וללא אירועים מיוחדים.
שיפור באיכות החיים של המטופלים, שיפור בהיקף השירות של הצוות הרפואי
אין ספק שקיצור מספר הטיפולים מיטיב מאוד עם החולים, אשר צריכים להגיע הרבה פחות פעמים לבית החולים לטיפולי קרינה, לא נדרשים להתאשפז, ויכולים לחזור יחסית במהרה לחיים הרגילים שלהם.
"מעבר לכך, סיום של טיפול תוך 10 ימים לעומת 8 שבועות, בראייה של מערכת הבריאות, מאפשר לצוותים לטפל במטופלים רבים יותר, מהר יותר", אומר ד"ר מור. במבט לעתיד, "אנחנו מאמינים כי בהמשך הדרך נוכל לקצר את הטיפולים אף יותר, ל-2 טיפולים ואף טיפול בודד, מבלי לפגוע בבטיחות של הטיפול. הצוות שלנו בקשר תדיר עם שותפים במרכזי סרטן בצפון אמריקה, ואנחנו ממשיכים להיות פעילים במחקרים בין לאומיים בטיפולים בממאירויות השונות".


בשיתוף מרכז דוידוף, בילינסון