כשהוא מדבר על "המתנה החדשה לגיל 50", פרופ' עידו וולף, ראש המועצה הלאומית לאונקולוגיה של משרד הבריאות ומבכירי האונקולוגים בישראל, לא מתכוון לשעון יוקרה או לחופשה זוגית רומנטית על חוף ים אקזוטי. הוא מדבר, תאמינו או לא, על בדיקת דם חדשה לזיהוי מוקדם של תאי סרטן מיקרוסקופיים בדם, שמסוגלת לומר לך תוך ימים ספורים אם אתם בריאים - או חולים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אם אתם היפוכונדרים מקצועיים, או שסתם בא לכם לוודא ששום משבר בריאותי לא יפתיע אתכם כשאתם נכנסים רשמית לגיל העמידה, זו הבדיקה בשבילכם. תמורת אלף דולר, פלוס-מינוס, שתשלמו בינתיים מכיסכם הפרטי, תקבלו דקירה קטנה שתגלה לכם אם למרות שמעולם לא הרגשתם טוב יותר, איפשהו בגופכם מקנן לו סרטן אלים. מה תעשו עם המידע הזה והאם הוא באמת יציל אתכם? זו כבר שאלה אחרת.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אפשר בהחלט להתווכח על הכיף בקבלת מתנה כזו לתחילת העשור השישי שלכם, במקום, נניח, תכשיט. אבל פרופ' וולף, שעבר בעצמו את גיל הסף המינימלי לביצוע הבדיקה לפני שש שנים, סבור שהתשורה המפתיעה הזו הולכת להפוך בקרוב לחלק בלתי נפרד מהיום-יום של כולנו.
8 צפייה בגלריה
''גילוי של גידול סרטני בעזרת בדיקת דם פשוטה - ישנה את העולם לגמרי''
(צילום: shutterstock)
"אנשים הולכים לקנות לבני ולבנות זוגם מתנה כזו", הוא משוכנע. "לבדיקות הקיימות לגילוי סרטן יש מגבלות קשות. כל הבדיקות האלה: קולונוסקופיה, משטח פאפ, ממוגרפיות, מיועדות למעט מאוד סוגי סרטן, והאמינות שלהן לא מאוד גבוהה. מה עם סרטן קיבה? לבלב? חוץ מזה, לעשות ממוגרפיה או קולונוסקופיה זה לא כיף גדול. יש לנו הרבה לאן לשאוף".
מה האידיאל שאתה שואף אליו בתחום הזה?
"נעשה בדיקת דם פשוטה שבודקת את כל הגוף ונגיד לנבדק אם יש או אין לך סרטן. בעתיד הלא-רחוק, כל אחד יעשה בדיקת כזו שתגלה סרטן ושלל מחלות שונות באופן שגרתי. זה כבר לא תיאורטי. זה מה שהולך להיות".
פרופ' וולף הוא לא היחיד שחושב כך. בפברואר 2022 הודיע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על תוכנית מחקר אדירה, שנועדה להפחית את שיעור התמותה מסרטן ב-50 אחוז במהלך 25 השנים הבאות.
בין השאר, הקצה ביידן סכום עתק של 1.8 מיליארד דולר לפיתוח בדיקות שמזהות סוגים רבים של סרטן, והודיע על ניסוי בבדיקות כאלה, שיכלול 24 אלף מתנדבים בריאים בני 45 עד 70 ויצא לדרך ב-2024. גם שירות הבריאות הלאומי בבריטניה השלים לאחרונה גיוס של 140 אלף מתנדבים לניסוי בבדיקה, שנועדה לזהות עשרות גידולים סרטניים. תוצאות ראשוניות לניסוי הבריטי צפויות כבר בשנה הבאה.
בכנס האיגוד האירופי למחלות אונקולוגיות (ESMO), שנערך בספטמבר האחרון, הוסכם כי אונקולוגים, ספקים של שירותי בריאות ומבטחים צריכים להתכונן לשינויים באבחון המוקדם, "שישפיעו כמעט על כל שלבי האבחון והטיפול בסרטן". בהודעה שפורסמה בתום הכינוס אמר פבריק אנדרה, היו"ר המשותף של הוועדה המדעית של הכינוס, כי נתונים חדשים התומכים בדיוק הבדיקות החדשות לגילוי מוקדם של עשרות סוגי סרטן בדם, הם בעלי השלכות אדירות על הטיפול העתידי בסרטן.
"בחמש השנים הבאות נזדקק ליותר רופאים, מנתחים ואחיות, עם עוד כלים אבחוניים וטיפוליים, כדי לטפל במספר העולה של אנשים שיאובחנו באמצעות בדיקות כאלה", אמר אנדרה. "אנחנו צריכים להסכים מי ייבדק איפה והיכן יבוצעו בדיקות כאלה, ולחזות את השינויים שיתרחשו כתוצאה מהשימוש בהן".
הבדיקה החדשה, ושלל היישומים של הטכנולוגיה שהביאה לפיתוחה, מוציאים מבכירי האונקולוגים, אנשי מקצוע רציניים, שממעטים לצאת מגדרם בדרך כלל, סופרלטיבים נדירים ומעוררי תקווה. "אנחנו כבר אחרי המהפכה. זה מאוד דרמטי", אומר פרופ' ניר פלד, מנהל האגף למחלות סרטן במרכז הרפואי שערי צדק. "למילה ‘מהפכה’ יש היום קונוטציה לא ממש חיובית, אז אולי לא כדאי להשתמש בה. אפשר להסתפק ב'שינוי קונספט'".
"מה שאנחנו רואים עכשיו הוא רק ההתחלה", מוסיף פרופ' וולף, המשמש גם כמנהל המערך האונקולוגי באיכילוב וכראש בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. "בעוד ארבע-חמש שנים הבדיקה תהיה אמינה יותר, אחוז הדיוק יהיה יותר גבוה והיא תגלה יותר מקרי סרטן. כך גם נאתר את הסרטן יותר מוקדם, באמינות יותר גבוהה, ונפסיק לעשות קולונוסקופיות וממוגרפיות.
"כשכבר נמצא סרטן נוכל להתאים את הטיפול יותר מוקדם ויותר מדויק, לפי בדיקות הדם. ברוב המקרים, הטיפול ייגמר בכירורגיה. אם נמצא משהו קטן נוציא אותו וזהו. קחי את זה לאקסטרים. באופטימום, היא תהפוך את האונקולוגים למחוסרי עבודה".
בפנטזיה שלך, איפה עולם האונקולוגיה יהיה בעוד עשור?
"בפנטזיה שלי, בעוד עשר שנים אני מובטל על החוף בהוואי".
ביופסיה נוזלית. כך קוראים למהפכה החדשה בתחום הסרטן, שתשנה, כך חוזים המומחים, את האבחנה והטיפול במחלה ואולי תאפשר לחולים הרבים כל כך להזדקן בשיבה טובה, לא בזכות טיפולים חדשים אלא דווקא בזכות בוננזה אחרת לגמרי: אבחון מוקדם. ממש מוקדם. הרבה לפני מה שמקובל היום.
מדובר בשם כולל לעשרות בדיקות, שנועדו למטרות שונות, שכולן מבוססות על מכנה משותף אחד: גילוי תאים סרטניים בבדיקת דם רגילה. בבסיס הפיתוחים החדשים האלה, עומדת ההבנה שגידולים סרטניים שמקננים בגוף מפרישים חומרים שונים, בהם חומר גנטי - אל תוך זרם הדם שלנו. באמצעות דגימת דם שנלקחת מהווריד, בדיוק כמו כל בדיקת מעבדה שגרתית בקופת החולים, ניתן לזהות את הדנ"א הזה ולדעת אם מדובר ברקמה נורמלית או ברקמה סרטנית, ומאיזה סוג של גידול הגיעה.
כך ניתן לזהות גידולים חדשים, לעיתים בשלב מוקדם מאוד, עוד לפני שהם גורמים נזק, לעקוב אחר גידולים קיימים, לזהות מוטציות בגידול, על מנת להתאים לו את הטיפול הנכון, ולעקוב אחר התגובה הטיפולית של המחלה לאורך זמן. כל זה במקום ההליך המורכב והמסורבל של ביופסיה רגילה, בה מוציאים חתיכה קטנה מהגידול ושולחים אותה לאבחון במעבדה.
בדיקה כזו כמובן מפשטת מאוד את האבחון. היא מקילה על החולה, שלא נזקק להליך פולשני על סיבוכיו הפוטנציאליים וחוסר הנוחות שבו, וגם על המערכת הרפואית: אין צורך בחדר ניתוח, והעומס הבלתי אפשרי המוטל כיום על הפתולוגים, וגורם להמתנה של שבועות עד לקבלת תשובה, יורד.
"גם כשכבר לוקחים ביופסיה - לא תמיד פוגעים בגוש", אומר פרופ' פלד. "צריך לחכות לתשובה של הפתולוגים, ואחרי זה לעשות ריצוף מולקולרי. בעבודה שפירסמנו לא מזמן מצאנו שהליך של ביופסיה נוזלית, כלומר בדיקת דם במקום כל ההליך הארוך הזה, חוסכת מספר שבועות בתהליך האבחון. זה כמובן מקצר מאוד את הזמן עד לתחילת הטיפול, זמן שעשוי להיות קריטי להתקדמות המחלה".
פרופ' פלד: "לבדיקות האלה יש היום כלים שמסוגלים לזהות ניצני מחלה גידולית או את שרידיה עוד לפני שרואים אותם בבדיקות ההדמיה הרגישות ביותר שיש ברפואה. זה חלום שמתגשם. זה דומה להמצאת המטוס. עד עכשיו נסענו בכרכרות"
בשנים האחרונות משמשות הבדיקות האלה למעקב אחרי חולים עם סרטן מתקדם, ולזיהוי מוטציות שישפיעו על סוג הטיפול הניתן. גידולים גדולים מפרישים כמות גדולה יחסית של חומרים לדם, וכך קל יחסית לעקוב אחריהם.
"יש בדיקות מדהימות, שמיועדות לחולים ונמצאות בחלקן בשימוש גם בארץ, שמאפשרות לגלות האם הסרטן חזר באמצעות הדם", אומר פרופ' וולף. "הבדיקה הזו תשנה את העולם שלנו לחלוטין. היא תחסוך בדיקות כמו פט סי-טי (בדיקת דימות המשמשת לאבחון סרטן - ש"ר), ותאפשר לזהות את חזרת המחלה בשלב מאוד מוקדם ולטפל בה לפני שהיא מתפשטת בכל הגוף".
"נפתח מדיום חדש בעולם האונקולוגיה", מצהיר פרופ' פלד ומחדד: "זה דומה להמצאת המטוס. עד עכשיו נסענו בכרכרות".
תסביר.
"הביופסיה הנוזלית מאפשרת לפציינט בדיקה קלה ומהירה, שנותנת תשובה תוך ימים ספורים. זו בדיקה סופר-מדויקת, סופר-רגישה, וגם רואה את הבלתי נראה. כלומר, לבדיקות האלה יש היום כלים שמסוגלים לזהות ניצני מחלה גידולית או את שרידיה עוד לפני שרואים אותם בבדיקות ההדמיה הרגישות ביותר שיש ברפואה. זה חלום שמתגשם. רק חבל שזה יקר, בינתיים".
בתחום סרטן הריאות, אומר פרופ' פלד, המתמחה בגידולים כאלה, הטרנד היום הוא "ליקוויד פירסט". לפני הביופסיה הרגילה - קח ביופסיה נוזלית מהדם. "חולה שאתה חושד שיש לו סרטן ריאות, אתה לוקח לו בדיקה נוזלית, ומקבל תוך שבוע-שבועיים גג תשובה האם אמנם מדובר בסרטן ומאיזה סוג. על סמך הבדיקה הזו אתה יודע איך לטפל בו, ולא צריך לחכות לשום בדיקה אחרת. כלומר, אפשר לדלג על הביופסיה מהרקמה, וגם הטיפול התרופתי מאושר על סמך זה.
"אני חושב שבקרוב אנחנו יכולים לעבור לצעד הבא, במקום ליקוויד פירסט - ליקוויד אונלי. אנחנו עוד מעט שם. הרגישות והדיוק של הבדיקות הנוזליות כבר מתחיל אפילו לעבור את היכולת של הביופסיות הרגילות. זה מדויק מספיק לתת תשובה".
הבדיקות לאבחון ראשוני של סרטן באנשים בריאים, לוקחות את הטכנולוגיה המדהימה הזו צעד גדול ונועז קדימה. הן שונות מהבדיקות המיועדות לחולים בכך שהן מבקשות לזהות גידולים סרטניים בשלב מוקדם, כאשר אין עדיין תאי גידול רבים בדם.
"כל גידול סרטני, גם קטן, מפריש קצת דנ"א לדם", מסביר פרופ' וולף. "אם הבדיקה מספיק רגישה, נוכל למצוא אותו אפילו לפני שהוא נראה בבדיקות ההדמיה. מכיוון שכך, ניתן למצוא גידולים זעירים, שלא יכולנו לזהות בעבר".
בדיקה כזו מאפשרת כיום לומר לא רק אם יש או אין גידול, אלא היכן בדיוק נוצר. לכך מיועדות בדיקות הסקר המקובלות כיום לגילוי סרטן, שנועדו לסרוק אוכלוסייה גדולה על מנת לזהות מי חולה. אבל עד היום יש מעט מאוד כאלה שהוכחו כיעילות, נגד סוגים בודדים של סרטן: שד, ערמונית, מעי גס, ריאות וסרטן צוואר הרחם.
פרופ' וולף: "אפשר יהיה לעשות את בדיקת הדם מיד אחרי ניתוח, ולקבוע שמי שאין לו דנ"א בדם כנראה לא צריך כימו. תחשבי שפתאום רק חצי או רבע מהחולים יקבלו כימו. בשורה התחתונה אנשים ייצאו מזה יותר בריאים, עם הרבה פחות טיפולים כימיים"
בישראל יש כיום שתי תוכניות לאומיות בלבד לזיהוי מוקדם של סרטן במימון המדינה, שמזמנות את אוכלוסיית היעד שלהן באופן יזום לבצע אותן: ממוגרפיה, לגילוי מוקדם של סרטן השד, ודם בצואה, לסרטן המעי הגס. המלצות מקצועיות קיימות גם לבדיקות פאפ (לסרטן צוואר הרחם), PSA (לסרטן הערמונית), ולבדיקת סי-טי בקרינה נמוכה לגילוי מוקדם של סרטן ריאות, שמומלצת למעשנים כבדים בהווה ובעבר. כל אלה משאירים עשרות רבות של גידולים נפוצים אחרים ללא כל מענה.
אל הוואקום הכל כך קריטי הזה נכנסה ביוני 2021 בדיקה שפותחה על ידי חברת הביוטכנולוגיה "גרייל". הבדיקה הזו, "גאלרי" שמה, היא הבדיקה המסחרית הראשונה בעולם, שמתיימרת לזהות 50 סוגי סרטן שונים, עבור רובם אין כמובן בדיקת סקר, בהם: סרטן שלפוחית השתן, העצמות, השד, צוואר הרחם, המעי הגס, הוושט, כיס המרה, הכליות, הכבד, לוקמיה, הריאות, מלנומה, הלבלב, הקיבה, האשכים ועוד, באנשים בריאים. לפחות שתי חברות נוספות בארה"ב כבר נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים של בדיקות שפועלות על בסיס עיקרון דומה.
פריצת הדרך שהביאה לפיתוח של גאלרי התרחשה במקרה. ענקית הריצוף הגנטי "אילומינה", שגרייל שייכת לה, משווקת כבר שנים בדיקה לא פולשנית שמיועדת לזיהוי תסמונות כרומוזומליות בעובר, ומתבססת על טכנולוגיה דומה. גם הבדיקה הזו, שנקראת וריפיי מבוססת על דנ"א חופשי, אלא שהחומר שהיא בודקת הוא חומר עוברי, וגם הוא נלקח מהדם: הדם של אמו. כיום כמעט כל אישה הרה מבצעת בדיקה מסוג כזה, שמאפשרת לשלול מחלות שונות בעובר בשלב מוקדם מאוד של ההיריון.
"אחרי כמה שנים שהבדיקה הייתה בשימוש בנשים הרות החברה שמה לב, שמתוך סדרה של 136 אלף נשים שנבדקו היו כאלה שהתמונה של הדנ"א שלהן הייתה מופרעת לחלוטין", מספרת ד"ר ליאור שושן גוטמן, מנכ"לית חברת "אונקוטסט־רניום", שמתמחה בשיווק ובביצוע בדיקות גנומיות.
"בהתחלה חשבו שמדובר בתינוקות עם מום, אבל כל הבדיקות שנעשו להם היו תקינות והם נולדו נורמליים לחלוטין. כשהתחילו לבדוק מה זו ההפרעה הכרומוזומלית שנראתה בבדיקה, גילו שלשמונה מתוך הנשים שהבדיקות שלהן יצאו משובשות היה סרטן".
גם בישראל, מספרת שושן גוטמן, כבר נתקלו בתופעה הייחודית הזו. "הייתה לנו אישה בהיריון שטופלה במאיר, שהתוצאה של הבדיקה שלה הייתה מטורפת. הגינקולוגית שמטפלת בה התקשרה ואמרה לי, 'הסקירה שלה תקינה, בדיקת מי השפיר שנעשתה לה טובה'. הם לא הבינו מה קורה. שאלתי אם יש סיכוי שהאישה הזו חולה בסרטן. בעקבות השיחה הזו שלחו אותה לסדרת בדיקות, וכך גילו שיש לה סרטן שד".
מהממצאים האקראיים האלה, כאמור, נולדה גאלרי. מחקרים שנערכו על הבדיקה מראים הבטחה גדולה בזיהוי של גידולים סרטניים בשלבים מוקדמים, אבל על המספרים המדויקים יש עדיין ויכוח. במחקר שערכה החברה ב-6,600 נבדקים, איתרה הבדיקה סרטן פוטנציאלי ב-92 איש. 35 אובחנו לבסוף עם 36 סוגי סרטן. ב-62 אחוזים מהם המחלה לא התגלתה בסופו של דבר.
"הסקר שנועד לבדוק עשרות סוגי גידולים במקביל, הוא רב-שלבי", אומר פרופ’ פלד, "קודם הבדיקה מרימה דגל ומסמנת, 'הלו, יש כאן סרטן'. ועל אותה בדיקה היא יכולה לכוון לתת-הסוג של הגידול, כי השינויים בתאים שמגיעים מהלבלב שונים לעומת תאים שמגיעים מהריאה או מהמעי הגס.
"זו בדיקה קלה. אין בה שום נזק רפואי כי אתה לא נחשף לקרינה ולא מזריקים לך שום דבר. בסך הכול לוקחים קצת דם. עדיין, נכון להיום, מי שמקבל תוצאה חיובית בבדיקת הדם יצטרך לעשות בדיקות הדמיה ולהיכנס למסלול האבחוני הרגיל כדי לאשר או להפריך את התוצאה".
על פי נתוני החברה, על כל מאה נבדקים תזהה הבדיקה שני אנשים כמי שקיים אצלם חשד לגידול סרטני. רק אחד יאומת בסופו של דבר כחולה. כלומר על כל שתי בדיקות חיוביות, אחת ככל הנראה שגויה.
"בדיקות סקר, שמיועדות לכלל האוכלוסייה, נבחנות על פי שלושה מדדים: רגישות, ספציפיות ואחוז הניבוי החיובי", אומרת שושן גוטמן. "רגישות היא היכולת שלי לזהות את אלה שיש להם סרטן. הרגישות של גאלרי נעה סביב ה-70 אחוז. אבל כשאני סורקת אוכלוסייה בריאה, יש מדד יותר חשוב: האם הבדיקה תדע לזהות למי בוודאות אין סרטן. זה מדד הספציפיות.
"כשאנחנו ניגשים לבדיקת סקר באוכלוסייה בריאה, מדד הספציפיות חייב להיות מאוד גבוה, קרוב למאה אחוז, כי את לא רוצה להכניס אוכלוסייה כזו לאטרף. הספציפיות של גאלרי היא 99.7 שזה ממש גבוה. ברוב המוחלט של המקרים, היא לא תזהה אצל מישהו סיגנל חיובי, אם אין לו סרטן".
8 צפייה בגלריה
''מתוך מאה נשים שהתוצאה שלהן חשודה, ונשלחות לביופסיה, רק חמש עד 20 יאומתו כחולות''. בדיקת ממוגרפיה
(צילום: Shutterstock)
המדד האחרון, והחשוב ביותר, הוא אחוז הניבוי החיובי, שבודק כמה מבין אלה שהבדיקה מאתרת כחולים אכן חולים בסרטן. "המדד הזה הוא 46 אחוז, שזה אומר שמתוך שניים שהבדיקה מזהה מכל מאה נבדקים - אחד יאומת כחולה אונקולוגי. מכלל הנבדקים רק חצי אחוז מקבלים תשובה חיובית שגויה".
אחד משני מטופלים שקבלו תשובה חיובית כנראה בריא. זה המון.
"צריך לשים את הממצא הזה בפרופורציות הנכונות. הערך המנבא החיובי של דם סמוי בצואה הוא 3.4 אחוזים. כלומר, מתוך מאה מקרים שהבדיקה תצביע על חשד לסרטן ותשלח את הנבדקים לעשות קולונוסקופיה, שזו בדיקה פולשנית לא נחמדה, רק 3.4 אחוזים יהיו חיוביים".
גם ממוגרפיה, בדיקת הסקר המקובלת לסרטן שד, אומרת שושן גוטמן, לא מצטיינת במיוחד במדד הזה. "מתוך מאה נשים שהממוגרפיה שלהן חשודה, ונשלחות לביופסיה, רק 5 עד 20 יאומתו כחולות סרטן, תלוי בצפיפות השד. לעומת זאת הגאלרי, מתוך מאה נבדקים, תאמר ל-98 'הכול בסדר, נתראה בשנה הבאה'. לשתיים היא תגיד 'יש חשד לסרטן', ואחת תאומת כחולה. זה מצוין".
מה יעלה בגורל החיובי השני, זה שהבדיקות הנוספות לא איתרו אצלו מחלה? הוא ישלח הביתה למות מפחד?
"במצב כזה יש שתי אפשרויות. הראשונה, שהבדיקה באמת שגתה והנבדק למעשה בריא לגמרי. השנייה היא שגם הנבדק השני חולה, אבל המחלה שלו נמצאת בשלב כל כך מוקדם, ששום בדיקה אחרת לא יכולה עדיין לאמת את קיומה. במקרה כזה, נחזור על הבדיקה תוך חצי שנה, כדי לוודא שאנחנו לא מפספסים משהו".
את תעשי את הבדיקה?
"אני חושבת על זה הרבה בזמן האחרון. נראה לי שכן".
בשנים האחרונות הפכו מחלות הסרטן, יש כמה מאות מהן, לחלק מהחיים של כולנו. שניים מתוך שלושה אנשים בארץ יפתחו סרטן במהלך חייהם. אין כמעט משפחה שהמחלה לא פגעה בה.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי שיעור התחלואה בסרטן בישראל הוא מהגבוהים בעולם. בשנת 2022 אובחנו בישראל כ-33 אלף איש בסרטן, וכ-12 אלף נפטרו ממחלות אלה. בתום שנת 2020 חיו בישראל כמאה אלף חולי סרטן, בשלבים שונים של מחלה או החלמה.
8 צפייה בגלריה
הבדיקות החדשות יעלו או יורידו את העומס? תלוי את מי שואלים. המחלקה האונקולוגית באיכילוב
(צילום: צביקה טישלר)
למרבה הצער, הצרה הזו רק מתפשטת: על פי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן בארגון הבריאות העולמי, בשנת 2020 אובחנו בעולם כמעט 20 מיליון חולי סרטן חדשים. בשנת 2040 עתיד מספרם לגדול ל-29 מיליון.
"מצד אחד יש בישראל שכיחות מאוד גבוהה של אבחנות של סרטן ביחס למדינות ה-OECD, מצד שני התמותה היא יחסית מהנמוכות וגם ממשיכה לרדת", אומר פרופ' גל מרקל, מנהל מרכז דוידוף לטיפול ולחקר הסרטן בבית החולים בילינסון. "שיעורי התמותה ירדו פי שניים, וזה משמעותי. הבעיה שבהיותה מחלה שנגרמת כתוצאה מתא שמתקלקל, סרטן היא מחלה של הגיל המבוגר. זה סיכון מצטבר. ככל שחיים יותר זמן, יש יותר סיכוי שמשהו יתקלקל.
"לכן ככל שתוחלת החיים מתארכת, אנחנו צפויים לראות יותר ויותר חולים. הבשורה הטובה היא שבזכות שיטות טיפול מדויקות וטובות יותר, שמשמידות את הסרטן בצורה מלאה עם פחות תופעות לוואי, החולים שורדים וחיים יותר".
אחד המפתחות המשמעותיים להחלמה קשור לשלב שבו אובחן הגידול. ככל שהסרטן מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך גוברים סיכויי הריפוי ממנו, או במילותיו של פרופ' ניר פלד, "זה כמו לתקן נזילה בצנרת, לפני שהיא הופכת לפיצוץ. ככל שאתה מקדים לטפל - הנזק יותר קטן. מועד תחילת הטיפול הוא קריטי ביכולת להשתלט על מחלה סוערת. אם אתה מגיע מאוחר מדי אתה יכול לעשות מעט מדי. ככל שאתה מתערב יותר מוקדם, האויב יותר קטן והאימפקט שלך יותר גדול".
פרופ' וולף מחדד: "כשאתה מגלה גידול קטן, אתה מטפל בו בשנייה וחצי. גם במי שכבר חלה, האפשרות לגלות בעזרת בדיקת דם אם הסרטן חזר היא מדהימה. זה ישנה את העולם לגמרי. אם אתה מגלה גרורה בודדת, קטנה-קטנה, אולי אפשר לטפל בה ולגמור את הסיפור. למה לחכות עד שיהיה משהו בהדמיה?
"בדיקת הדם הרבה יותר רגישה מכל מכונה. אפשר לעשות אותה מיד אחרי ניתוח, ולקבוע שמי שאין לו דנ"א בדם כנראה לא יצטרך כימו, ומי שיש לו - צריך כמות גדולה במיוחד. זה שונה לחלוטין מהתפיסה שכולם צריכים כימו. תחשבי שפתאום רק חצי או רבע מהחולים יקבלו כימו. בשורה התחתונה אנשים ייצאו מזה יותר בריאים, עם הרבה פחות טיפולים כימיים".
בתוך מספר חודשים ניתן יהיה לבצע את גאלרי בישראל, באופן פרטי כמובן, בבית החולים איכילוב בתל-אביב. קהל היעד הפוטנציאלי שלה מוערך בכשני מיליון איש.
"נציע אותה לאנשים בריאים בני 50 ומעלה, בגלל שזה הגיל שבו הסיכון לסרטן עולה", אומרת ד"ר שושן גוטמן, שתשווק את הבדיקה בישראל. "מתחת לגיל הזה לא נקבל, אלא במקרים יוצאי דופן, כמו נשאים של מוטציה גנטית עם סיפור משפחתי חזק, שהרופא שלהם יתעקש לבדוק אותם".
8 צפייה בגלריה
ד''ר שושן גוטמן. ''צריך להסביר לציבור שגילוי מוקדם באמת מציל חיים''
(צילום: מהאלבום הפרטי)
עד היום, נבדקו בגאלרי כ-70 אלף איש בארה"ב. בהם כבאי העיר מסה, באריזונה, שנמצאים, כמו הקולגות שלהם בכל העולם, בסיכון מוגבר לחלות בסרטן בשל החשיפה המתמשכת שלהם לחומרי בעירה רעילים. עד כה, במשך שנה וחצי, נבדקו כ-2,000 כבאים, מתוכם התגלו שני חולים בסוגי סרטן נדירים בשלב מוקדם, ושני כבאים אחרים קיבלו תוצאות חיוביות כוזבות, כלומר בדיקות נוספות שנערכו להם לא גילו גידול סרטני. אבל הבדיקה החמיצה 28 גידולים נוספים, שהתגלו בבדיקות אחרות, בהן MRI של כל הגוף.
"בפרקטיקה הבדיקות עדיין לא מספיק מדויקות", אומר פרופ' וולף. "אם קיבלת תשובה שלילית, זה לא אומר שאין לך סרטן, אלא שהבדיקה לא מצאה גידול. זה טיפה'לה מרגיע, אבל זה עדיין לא אומר שאפשר לוותר על ממוגרפיה וקולונוסקופיה. אנחנו עדיין צריכים להכיר אותה יותר טוב, להתנסות בה שנה שנתיים, לראות שהעסק הזה עובד טוב".
במקרה שתוצאת הבדיקה חיובית ומעידה על גידול סרטני, תממן אונקוטסט, שתשווק את הבדיקה בישראל, באופן חריג את המשך הבירור הרפואי באיכילוב, עד לקבלת תשובה סופית: יש או אין לך סרטן.
"בחו"ל הבירור הרפואי הושלם תוך חודשיים וחצי, אבל אין מצב שישראלי שיעשה את הבדיקה יקבל תשובה בנוסח, 'יש לך סיגנל חיובי לסרטן, לך חפש את החברים שלך'", אומרת שושן גוטמן. "אי-אפשר להפיל על מישהו את פצצת האטום הזו ולשלוח אותו לרוץ לבד אחרי טופסי 17. לכן אנחנו בונים תוכנית צפופה מאוד. החברה פיתחה פרוטוקול מסודר של המשך הבירור הרפואי במקרה של תשובה חיובית. תוך שבוע-עשרה ימים גג נתקתק להם את כל הבדיקות הרלוונטיות כדי לאשר או לשלול את המחלה".
למה לכם לשאת בעלות המימון של הבירור הרפואי?
"מכיוון שמספרי החיוביים יהיו מאוד-מאוד קטנים, שניים מכל מאה שיעשו את הבדיקה, אנחנו כוללים את עלות המשך הבירור בתוך עלות הבדיקה. חישבנו ומצאנו שגם אם נעשה פט סי-טי לכל מי שנמצא חיובי, מדובר בתוספת של 30 דולר בלבד לאדם".
אבל קשה להתעלם מסימני השאלה הרבים שנוגעים לשימוש בבדיקה. למרות שהיא נמכרת בארה"ב כבר יותר משנה, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, עוד לא אישר אותה. עד היום, אף איגוד רפואי בעולם עוד לא המליץ לציבור לבצע אותה. כתוצאה מכך, עוד אין הנחיות מקצועיות מי צריך להיבדק, באיזה גיל ובאיזו תכיפות יש לבצע את הבדיקה, ואיזה מעקב רפואי נדרש אחריה.
היא לא מאתרת את כל סוגי הסרטן באותה רגישות ולכן גם לא תוכל להחליף בעתיד הקרוב את בדיקות הסקר הרגילות. בגלל שהיא מפספסת חלק מהגידולים שנמצאים בשלב מוקדם, היא עלולה לתת תחושת ביטחון כוזבת למי שיש לו גידול כזה. מצד שני, טוענים חלק מהמומחים, היא עלולה לזהות גידולים שאין להם חשיבות של ממש, ולא מסכנים כלל את חיי הנבדק.
לא ברור מי יישא בעלות בדיקות ההמשך היקרות, וכיצד ישפיע עומס הנבדקים על המערכת העמוסה ממילא. ויש כמובן גם את החשש ממחיר נפשי כבד, שישלמו הנבדקים - עד אז בריאים לחלוטין, יש להזכיר - שיקבלו תשובה חיובית שגויה.
"החיסרון בבדיקות רגישות הוא שהן יוצרות הרבה סטרס במקרה של תשובה חיובית שגויה, וגם מעמיסות על המערכת בתחום של בדיקות הדמיה", אומר פרופ' פלד. "אף אחד לא רוצה לעשות בדיקות שאין בהן צורך. מצד שני, אם נצליח לטפל בחולים בשלב מוקדם, בטווח הרחוק נוריד את העומס מהמערכת, כי לא יהיו חולים גרורתיים".
אבל לא כולם ממהרים להתלהב מהחבילה החדשה. "מבחינת המטופל היישום פשוט, הוא נותן בדיקת דם וזהו", אומר פרופ' גל מרקל. "השאלה מה התשובה שהוא מקבל ומה המערכת יודעת לעשות היום עם התשובה הזו. יש בדיקות כאלה שנמכרות היום בלי סוף, לא בכולן יש ערך קליני גדול לחולה. אם הבדיקה לא תקדם את היכולת שלי להחליט על טיפול מסוים - אני לא צריך אותה, כי סיטואציה כזו מייצרת חרדה לחולה בלי תכלית אופרטיבית. זה המקום שבו אנחנו חייבים להיות יותר זהירים".
ובכל זאת, זו נראית כמו הזדמנות ראשונה לגלות סרטן מוקדם, לפני שהוא הופך לצרה.
"השאלה מה דרגת הדיוק של התשובה ומה עושים בעקבות התשובה הזו. סי-טי, ממוגרפיה, קולונוסקופיה? האם צריך לטפל בכל דנ"א שמסתובב בדם? יש כל מיני סוגי בדיקות, בכל מיני טכנולוגיות, שהמערכת הרפואית צריכה להבין יותר טוב את משמעויות השימוש בהן. האם בעקבות תשובה חיובית מיד נותנים את הטיפול המתאים ובא לציון גואל? זה אולי מעולה כחזון, אבל אנחנו עוד לא שם.
"אם הבדיקה נעשית נעשית בקונטקסט קליני, זה סיפור אחר. אם יש ממצא בצילום חזה יש היגיון לבצע את הבדיקה. גם אוכלוסייה בסיכון גנטי על רקע כזה או אחר יש היגיון לבדוק, כי הנחת היסוד שלך כמטפל היא שמדובר במקרה מיוחד. תארי לעצמך שמחר יעשו את הבדיקה עשרות או מאות אלפי אנשים בריאים. יש אחוז אחד של פולס פוזיטיב, איפה בדיוק יעשו את כל הבירורים האלה?"
מה חסר לך כדי להמליץ בפה מלא לאנשים בריאים להשתמש בבדיקה?
"בעיקר ביטחון שאני יודע מה לעשות עם התוצאות שלה. השטן נמצא בפרטים הקטנים. יש הרבה סוגיות שעוד לא ברורות לנו. מה אתה עושה עם בדיקה חיובית לגידול, שהבדיקות הרגילות לא מצליחות לאתר? עכשיו אתה צריך לחיות עם זה שיש לך סרטן שאתה לא יודע איפה ולא יכול לעשות כלום. זו שאלה קיומית. האם ביופסיה נוזלית חיובית מספיקה כדי לתת כימו נגד סוג הסרטן הספציפי שנמצא בה? הקונספט הגיוני אבל אנחנו עוד לא שם, בטח לא באוכלוסייה בריאה.
"אין ספק שהעולם הולך לכיוון של בדיקות מהסוג הזה, אבל אני לא חושב שהיום אפשר לומר לציבור: אנחנו מאבחנים סרטן בבדיקת דם, בואו להיבדק בהמוניכם. הרפואה צריכה להיות יותר זהירה".
פרופ' גל מרקל: "השטן נמצא בפרטים הקטנים. יש הרבה סוגיות שעוד לא ברורות לנו. מה אתה עושה עם בדיקה חיובית לגידול, שהבדיקות הרגילות לא מצליחות לאתר? עכשיו אתה צריך לחיות עם זה שאולי יש לך סרטן ואתה לא יכול לעשות כלום. זו שאלה קיומית"
במקביל, נמשכים כל העת המאמצים לפתח בדיקות לא פולשניות נוספות, שיענו על אותה מטרה: גילוי סרטן בשלבים מאוד מוקדמים, בשתן, בצואה ואפילו ברוק. בשוודיה הכריזו חוקרים בדצמבר האחרון כי פיתחו בדיקת דם שתזהה 14 סוגי גידולים בשלב 1, הקטן ביותר, שלהם. בחודש שעבר הודיעו חוקרים מקוריאה כי הצליחו לזהות גידולים סרטניים בערמונית ובלבלב בבדיקת שתן. בחזון הפרוע של הרופאים, בעתיד הלא-רחוק נקבל מהרופא הפניה למשטח גרון ולבדיקת דם שגרתית לסרטן.
"יהיו עוד הרבה בדיקות כאלה, של הרבה חברות, אבל ייקח זמן עד שהבדיקה תהיה זמינה לכולם, כי סקר עולה מיליונים", צופה ד"ר ליאור שושן גוטמן, שכבר מביאה לישראל בדיקות דם ספציפיות לגילוי מוקדם של סרטן הלבלב ולסרטן המעי הגס. "מיצינו את היכולת לטפל. המאמצים חייבים לעבור לתחום המניעה והגילוי המוקדם".
את צופה ביקוש גבוה לבדיקה החדשה? שליש מאוכלוסיית היעד לממוגרפיה ולדם סמוי בצואה לא מגיעים לבדיקות למרות שמזמנים אותם שוב ושוב.
"צריך להשקיע בחינוך ולהסביר לציבור שגילוי מוקדם באמת מציל חיים. כשאדם מקבל בשורה שיש לו סרטן, הוא יעשה כל דבר כדי לרפא אותו. ללכת ולחפש צרות מחוץ לאזור הנוחות שלך זה כבר עניין אחר".
פורסם לראשונה: 07:42, 31.03.23
