שנה וחצי לאחר התפרצות המגפה, כשהגל הרביעי לא מגלה סימני היחלשות משמעותית – ובבתי החולים הממוקמים בין אזור המרכז לחיפה, אין עדיין מענה לחולי קורונה במצב קריטי. הסיבה: בכל המרחב לא קיימת אפילו מכונת אקמו (לב ריאה) אחת, המיועדת למי שסובלים מסיבוכים משמעותיים בריאות.
על אף בקשות של בית החולים הלל יפה בחדרה, שמחלקות הקורונה שלו מתמודדות כעת עם 180 אחוזי תפוסה - משרד הבריאות לא מאשר להעביר אליו את המכשירים מצילי החיים. במוסד, המשרת את מאות אלפי תושבי חדרה, פרדס חנה, ג'סר א־זרקא, המשולש ויישובי האזור, התחייבו אמנם לעמוד בכל התנאים להפעלת מכונות האקמו, אך במשרד נותרו בסירובם.
מאחר שגם בבית החולים לניאדו בנתניה ומאיר בכפר־סבא אין מכשירי אקמו, התוצאה היא, כאמור, שמתל־אביב ועד חיפה אין מכשירים זמינים. "הלל יפה נמצא במרחק רב מבתי החולים האחרים שבהם קיים מכשיר אקמו", כתב מנהל בית החולים ד"ר מיקי דודקביץ' למשרד בחודש מרץ האחרון. "המשמעות היא אובדן זמן יקר בכל פינוי של מטופל שמצבו הרפואי מצריך שימוש במכשיר זה".
קראו עוד:
מכשירי אקמו מוצבים כעת בקפלן, סורוקה, שערי צדק, הדסה עין כרם, שיבא, איכילוב, וולפסון, אסף הרופא, בילינסון, הכרמל, רמב"ם ופוריה. על פי נתוני משרד הבריאות, 20 מאושפזים מחוברים אליהם כיום. בדוח פנימי של משרד הבריאות אף צוין כי חולים נפטרו לאחר שלא נמצא להם חיבור מיידי למכשיר. בפועל, חולים בקצב קריטי שזקוקים לחיבור מועברים לבתי חולים אחרים, תהליך שעשוי לקחת זמן רב. "עוד לפני הקורונה ביקשנו ממשרד הבריאות אישור להפעלת מכשירי אקמו, המסייעים במצבי פגיעה חריפה בריאות או בלב", אומר ד"ר דודקביץ, "בהתחלה משרד הבריאות דרש מאיתנו להכשיר את הצוותים, למרות שלחלקם היה ניסיון. קיבלנו את זה והכשרנו את הצוותים. לאחר מכן ביקשו מאיתנו מעטפת תומכת של טכנאים וגם בזה טיפלנו. לאחר מכן שאלו אם נוכל לעמוד בזה מבחינת כוח האדם והשבנו שכן. מבחינת תשתיות, יש לנו מחלקה חדשה לגמרי של טיפול נמרץ, ברמה הגבוהה ביותר, גם ברמת המבנה וגם ברמת המכשור. אנחנו נמצאים במצב שבו החיבור לאקמו הפך לשירות חיוני ואקוטי, וכבית חולים המעניק שירות לאוכלוסייה ענקית, ובמיוחד בבתקופת הקורונה, בוודאי שנוצר אצלנו צורך דחוף לטיפול באקמו. בגלל העומס העצום במחלקות הקורונה, נאלצנו להעביר חולים כאלה לבתי חולים מרוחקים, הליך ארוך המצריך תיאום סבוך ומורכב. ההעברה עלולה לפעמים לקחת יותר מיום, זמן יקר מאוד במקרים רבים. אם הכלי הזה היה בידינו היינו משתמשים בו כבר בשלב הראשון", מסכם דודקביץ.
בתחילת החודש שלחו גם ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן, וראשי המועצות בסביבה, מכתב לשר הבריאות ובו דרישה לקבלת מכשירי אקמו להלל יפה. גם ד"ר יגאל כסיף, יו"ר החברה הישראלית, הצטרף לבקשה. "השירות הזה צריך להיות קרוב וזמין", אמר. "יש לשים אקמו תחת כל עץ רענן".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אישור להפעלת מכשיר אקמו ניתן בהתאם להחלטת ועדה בראשות מומחים בנושא, שכן כדי שהתועלת בהפעלתו תעלה על הסכנה הכרוכה בכך, נדרשת מיומנות רבה ומספר רב של אנשי צוות בתחום. בשלב זה בית החולים הלל יפה אינו עומד בתנאי הסף הללו. ככל שיפתח את היכולת והמיומנות בעתיד, בקשתו תישקל".
