בשעה שהמחסור ברופאים בישראל הולך ומעמיק, רק פחות משליש מהרופאים החדשים למדו בארץ ומספר הסטודנטים נמוך משמעותית מהממוצע במדינות המפותחות (ה-OECD). ישראל גם רחוקה מהשגת היעד של 2,000 סטודנטים חדשים לרפואה חדשים מדי שנה. כך עולה מדוח מעקב חדש של מבקר המדינה שבחן את הכשרת הרופאים ולימודי הרפואה בישראל. התוצאה עגומה והתחזית מדאיגה מאוד: לפני ארבע שנים היו בישראל 3.3 רופאים לאלף נפש, לעומת 3.7 במדינות המפותחות.
לפי חישוב של משרד הבריאות לחיזוי שיעור הרופאים בשנים הבאות (שלא כולל גידול במספר הסטודנטים לרפואה), בשנת 2035 המחסור יגדל כך ששיעור הרופאים יהיה 3.02 רופאים לאלף נפש. "המחסור ברופאים במקצועות מסוימים יוצר תחרות קשה על כל רופא; פיתוי של מרכזים רפואיים חזקים לגייס רופאים על חשבון מרכזים חלשים ופריפריאליים; התארכות תורים וסגירת שירותים בפריפריה; וזינוק במחירי הרפואה הפרטית. כך כבר קורה למשל בתחום בריאות הנפש, אבל נוכח המחסור הקיים והצפוי ברופאים בישראל, המצב עתיד להחריף לתחומי מומחיות נוספים ברפואה", קבע המבקר.
כמה זמן לוקח להכשיר רופאים ואיפה הם לומדים?
(צילום: משרד מבקר המדינה)
בין יתר הבעיות שעמן מתמודדת המערכת - התבגרות הצוותים הרפואיים. בשנת 2019 פרשו לגמלאות 883 רופאים; בשנת 2021 כרבע (כ-10,700) מהרופאים במערכת היו מעל גיל 67 - גיל פרישת חובה. יש לציין שאפשר לחייב עובד שהגיע לגיל זה לפרוש מעבודתו בשל גילו. עוד כ-10,000 רופאים היו בני 66-55. אחת הסיבות להמשך העסקת רופאים מעל גיל פרישת חובה היא החוסר ברופאים מומחים. היקף הרופאים המועסקים לאחר גיל פרישת חובה או כאלו שקרובים אליו מלמד שבשנים הקרובות אלפי רופאים צפויים לפרוש לגמלאות מדי שנה. זאת ועוד, קיצור משמרות המתמחים שנכנס לתוקפו בבתי החולים בפריפריה בספטמבר 2023 מגביר את הצורך ברופאים ומעמיק את המחסור בהם.
לצד המשבר בכוח אדם במערכת הבריאות, הגידול באוכלוסיית ישראל נמשך בקצב מהיר. שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע לאישה הוא 2.9) - גבוה מאוד ביחס ל-1.61 ילדים בממוצע ה-OECD בשנת 2020.
משרד הבריאות ציין בתגובתו למבקר, כי לאחר שימומשו כל התוכניות להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה צפוי לגדול שיעורם בשנת 2035 ל-3.7 רופאים לאלף נפש. "המשרד הוסיף כי הוא פועל בשיתוף המל"ג לקביעת יעדים של מספר הסטודנטים בבתי הספר לרפואה, וכי קיימות בקשות לפתיחת בתי ספר חדשים לרפואה (אם יאושרו, יתאפשר להגדיל יותר את מספר הסטודנטים לרפואה)".
הדוח העדכני בחן מה נעשה מאז פרסום הדוח הקודם מ-2017 בנושא הכשרת סטודנטים והוא מכוון את עיקר חיצי הביקורת כלפי משרד הבריאות וכלפי המועצה להשכלה גבוהה. שבע שנים לאחר מכן ובהתאם לדוחות ה-OECD שכבר הצביעו על מצוקת כוח אדם קשה של רופאים במערכת הבריאות בישראל, גם המבקר מצביע על מחסור בשורת תחומים.
"בביקורת הנוכחית עלה כי לפי נתונים של נציבות שירות המדינה ומשרד הבריאות קיים מחסור ברופאים במקצועות הללו: גריאטריה, נוירולוגיית ילדים, הרדמה, טיפול נמרץ, כירורגיה כללית, כירורגיית ילדים, רפואה פנימית, אונקולוגיה, רפואה דחופה (טיפול נמרץ), פתולוגיה, רדיולוגיה, שיקום, נוירולוגיה, רפואה משפטית ופסיכיאטריה", נקבע בדוח. לאחרונה פורסם ב-ynet שהמכון לרפואה משפטית ניסה לגייס רופאים בחו"ל שיסייעו לרופאים הישראלים, על רקע שורת מכתבי התפטרות שהגישו מומחים במכון, חלקם משכו את המכתבים מאז. על פי התחזית של המבקר, המצב החמור היום צפוי להיות קשה עוד יותר בעתיד.
המצוקה מחריפה: מחסור של 280 פסיכיאטרים
לפני שנתיים המליצה הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה בבתי החולים ובקהילה להגדיל את מספר הנוירולוגים בכ-300 רופאים מומחים כדי למלא את צורכי האוכלוסייה באותה העת. בתחום הפסיכיאטריה נאמד המחסור בשנת 2019 בכ-280 רופאים (בבתי חולים ובקהילה). "הצורך ברופאים פסיכיאטרים והמחסור בהם בשירות הציבורי בולט במיוחד נוכח המלחמה שלה השלכות על הבריאות הנפשית והחוסן הנפשי של כלל הציבור בישראל", קובע המבקר.
ברקע תחילת יישום רפורמת יציב בשנת 2026 שבמסגרתה תסתיים ההכרה בלימודי רפואה בשורת מוסדות אקדמיים בחו"ל – נראה שהפגיעה המרכזית תתרחש בפריפריה, שם שיעור בוגרי חו"ל גבוה יותר. בהתייחס לבוגרי המוסדות הללו ציין המבקר כי "על פי נתוני משרד הבריאות בנוגע לרופאים שקיבלו רישיון בשנת 2022, שיעורם הוא 51% מהרופאים בנגב ו-63% מהרופאים בגליל, ובסך הכול שיעורם עמד על 34% מכלל הרופאים שקיבלו רישיון בשנה זו בישראל. מכאן שרפורמת יציב תפגע בעיקר במספר הרופאים באזורי הפריפריה".
גם הכשרת הסטודנטים בשנים הקליניות של הסטודנטים הייתה בהיקפים מצומצמים הרבה יותר לעומת ממוצע מדינות ה-OECD. בשנת 2020 הוכשרו 24 סטודנטים בלבד ל-1,000 בני אדם לעומת ממוצע של 38 לכל 1,000 במדינות ה-OECD - ואף הגיע ל-80 סטודנטים בדנמרק. גם סוגיית ההסדרה של הסטודנטים לרפואה מחו"ל בשדות הקליניים לא טופלה כפי שהתבקש מאז הביקורת הקודמת. "עלה כי משרד הבריאות והמל"ג לא הסדירו במשותף את הפעלת ההכשרה הקלינית של הסטודנטים הישראלים מחו"ל שעוברים הכשרה בשדות קליניים בארץ, ובפועל הם אינם יודעים מה היקף הכשרה זו ואין להם מידע על הסטודנטים הלומדים במסגרתה", צוין.
3 צפייה בגלריה
מספר הסטודנטים בישראל שעוברים הכשרה לרפואה לא מגרד את התחתית של ה-OECD
(צילום: shutterstock)
השדות הקליניים, כלומר בתי החולים שבהם לומדים הסטודנטים בשנים הקליניות והמאוחרות יותר שלהם, מהווים את צוואר הבקבוק בכל הנוגע להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה. באוניברסיטאות ניתן על פי רוב להגדיל את כמות הסטודנטים בקלות יחסית, ואילו בבתי החולים הדבר מורכב יותר מבחינה פרקטית וגם מבחינת המוכנות של בתי החולים עצמם. בפועל, לא נעשה מספיק כדי לטפל בעניין.
על פי המבקר, "בביקורת הנוכחית עלה שמשרד הבריאות והמל"ג בשיתוף בתי החולים לא גיבשו מודל לתמרוץ המחלקות שמפעילות שדות קליניים, ובפועל אין מנגנון כלכלי לתמרוץ המחלקות והרופאים המלמדים המבצעים משימה מורכבת זו במשך שבועות רבים. הצורך במנגנון חיוני במיוחד כדי לעמוד ביעד של משרד הבריאות לשנת 2030 שהוא 2,000 סטודנטים, שמשמעותו שנדרשת הכשרה קלינית בת 40 שבועות לפחות בארבע המחלקות העיקריות, לעומת 38-12 שבועות המבוצעים כיום".
לפעול לעידוד חזרת רופאים מחו"ל
עוד עלה מבדיקת המבקר שלמשרד הבריאות אין נתונים מלאים על אלפי רופאים השוהים בחו"ל, על משך שהייתם שם, מועד חזרתם הצפוי וגם אין תוכנית סדורה להשבת רופאים מחו"ל. על פי הערכות של משרד הבריאות, מספר הרופאים ששהו בחו"ל הלך ועלה עם השנים, וכך בשנת 2022 להערכתו כ-3,700 רופאים שהו בחו"ל. יצוין כי לא כל הרופאים שעוזבים שבים לארץ.
באוגוסט 2023, מועד סיום הביקורת, ציין מנכ"ל משרד הבריאות לפני ראש הממשלה כי בעקבות הכוונה לשינויי חקיקה בישראל מתעוררת תופעה מדאיגה וחריגה ולפיה רופאים רבים מתעניינים באופן ממשי בעזיבה לחו"ל, וחלקם אף נקטו צעדים למימוש כוונתם ואף מימשו אותה. מנגד, בעקבות מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 ציין המשרד שהתקבלו פניות של כ-4,000 רופאים ישראלים מחו"ל שביקשו לחזור ולסייע במאמץ המלחמתי.
מבקר המדינה מסביר על שורש המחסור ברופאים
(צילום: משרד מבקר המדינה)
"נוכח ההשלכות החמורות שעלולות להיות לגידול בעזיבת רופאים ישראלים לחו"ל, מומלץ שמשרד הבריאות ימפה את הנתונים לגבי הרופאים הישראלים שעזבו את ישראל להשתלמויות ולמחקר בחו"ל, בתקופה שהוא יקבע, יאתר מתוכם את אלו שהיו אמורים לשוב על פי התכנון אך לא שבו ויפעל לעידוד חזרתם", המליץ המבקר.
משרד הבריאות מסר בתגובה: "לפני כשנה יזם והקים משרד הבריאות את הוועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות, בראשה עומד מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב. וועדה זו כוללת מספר ועדות משנה המקיפות את תחום כוח האדם הרפואי, על מנת לתת מענה לאתגרים עתידיים הן בשגרה והן בחירום. מדובר בשינוי מהותי שמבצע המשרד בתחום הכשרת הרופאים, כאשר המשרד משקיע משאבים רבים ומייצר תכנון ארוך טווח קפדני ומקצועי, כאשר הדבר עולה גם מדוח המעקב של המבקר, לצד העובדה כי כל המלצות המבקר מ-2018 נמצאות בתהליך יישום.
"המשרד מפרסם מזה מספר שנים את תהליכי השינוי שהוא מוביל ומציב יעדים חדשים כל העת. כך למשל, בשנת 2018 מספר הסטודנטים שהתחילו לימודי רפואה עמד על 713, ואילו היום מספר הסטודנטים עומד על 1,132 סטודנטים, במטרה לעמוד ביעד שהציב המשרד של 1,200 סטודנטים לרפואה באוקטובר 2024.
משרד הבריאות מגיב: "כדי להגדיל את מספר הסטודנטים המשרד ביצע צעדים מרחיקי לכת, כמו ביטול התוכניות הבינלאומיות שהיו בישראל, הגדלת הכשרת השדות הקליניים בקהילה, תמרוץ בתי חולים ופקולטות להגדלת מספר הסטודנטים, הסדרת הכשרת סטודנטים מחו"ל ועוד"
"כחלק מהוועדה לטיפול במצוקת כח האדם הרפואי קבעה ועדת המשנה בראשות פרופ' גמזו כיצד לייצר מנגנון לאומי לתכנון השדות הקליניים שיביא להגדלה מתוכננת ויציבה של מספר סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, בהתאם ליעדי מערכת הבריאות, הנגזרים מהצורך הלאומי. בהתאם לכך גם עודכן יעד הסטודנטים לרפואה ל-1,700 סטודנטים באוקטובר 2027. יעדים אלו נמצאים כרגע בעבודה עם דיקני הרפואה והאוניברסיטאות. התהליכים הנדרשים עמוקים ומהותיים ודורשים שינויים בשטח, אלו לעיתים מתעכבים בשל הצורך בהסכמת הדרג הרפואי והאקדמיה.
"כדי להגדיל את מספר הסטודנטים המשרד ביצע צעדים מרחיקי לכת, כמו ביטול התוכניות הבינלאומיות שהיו בישראל, הגדלת הכשרת השדות הקליניים בקהילה, תמרוץ בתי חולים ופקולטות להגדלת מספר הסטודנטים, הסדרת הכשרת סטודנטים מחו"ל ועוד. בנוסף, כיום מוקם הצוות הלאומי לניהול והקצאת השדות הקליניים ומוסדר תעריף התשלום. כל אלו מהווים את הקומה הבאה של הסדרת השדות הקליניים והאספקה היעילה שלהם.
"כחלק מעבודת התכנון, המשרד ביצע מהפכת הנתונים והתכנון האקטיבי, כאשר בשנים האחרונות בוצע איסוף נתונים שכלל: נתוני שדות קליניים, נתוני סטודנטים בחו"ל, נתוני מתמחים ועוד, במטרה לייצר מדידה מדויקת שתאפשר תכנון ארוך טווח שאינו מגיב למשברים אלא יודע להיערך אליהם מראש. כמו כן, המשרד נתן דעתו לא רק לכמות ההכשרה אלא גם לאיכותה, במספר תוכניות של חינוך רפואי לסטודנטים שפועלות בימים אלו בשותפות עם הפקולטות לרפואה.
"לצד אלו, גם נושא עליית רופאים וצוותים רפואיים נמצא בימים אלו בתהליך משמעותי, כאשר משרד הבריאות מוביל בשיתוף משרד הקליטה וארגון 'נפש בנפש' את התוכנית המשותפת שתקל על תהליך הקליטה ותאפשר לרופאים עולים להיקלט במערכת הבריאות בישראל בהליך מזורז, ובייחוד בצפון ובדרום הארץ. במטרה לסייע לסטודנטים שלא מעוניינים או לא יכולים ללמוד רפואה בארץ, ולא יכולים לממן את הלימודים היקרים בחו"ל, בימים אלו יוצאת תוכנית הלוואות רחבה (תוכנית אופקים), בעזרתה יגדל היצע הרופאים, יגוון את אוכלוסיית הרופאים, וניתן יהיה לנתב את כוחות אלו למקצועות נדרשים ובתי חולים ומרפאות במחסור, כמו בפריפריה".
האיגוד הישראלי לרפואה פנימית מסר בתגובה: "דחיית ההתמודדות עם משבר כוח האדם הרפואי במערכת, ובפרט עם משבר הבכירים ברפואה הפנימית - לזמן עתיד לא ידוע, היא מתכון לאסון, הן לתפקוד המחלקות הפנימיות שהן הבסיס לפעילות בתי החולים, ובהן מטופלים כשליש בקירוב מכלל המטופלים במערכת האשפוזית והן לפגיעה קשה בהכשרת דור העתיד של רופאי ישראל, שנמצאים תמיד במחלקה הפנימית - במהלך הלימודים ובתחילת ההתמחות.
3 צפייה בגלריה
השתלת ריאות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. האם ישראל תצליח להישאר בצמרת של הרפואה העולמית?
(צילום: דוברות שיבא)
"ביולי 2019, לפני חמש שנים בדיוק, התפרסם הדוח לחיזוק הרפואה הפנימית, הקרוי דוח טור כספא, שקבע כי משבר כוח האדם ילך ויתרחב, בשל פרישה קרבה לגמלאות של כ-40% ממנהלי המחלקות הפנימיות, בד בבד עם עזיבת מומחים בכירים ברפואה הפנימית, לעבודה במקצועות התמחות-על אחרים שלהם. מגמות אלה מתרחשות על רקע עומסים כבדים כל השנה במחלקות הפנימיות, תקינה נמוכה מדי של כוח האדם במחלקות וחוסר אטרקטיביות כלכלית. מגמה זו מחריפה בעת האחרונה, וכבר היום קיים קושי באיוש תפקיד מנהלי מחלקות פנימיות בחלק מבתי החולים, כולל במרכז הארץ. אין פתרונות בשיטת 'זבנג וגמרנו'. הממשלה מחויבת לנקוט שורת מהלכים רוחביים, ולאורך זמן. התוכניות והפתרונות ידועים לאוצר ולמשרד הבריאות".
יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראל, שמוליק בן יעקב, הגיב לממצאי הדוח והצביע על הקשר בין הכשרת הרופאים לאיכות הטיפול. "מהדוח עולה כי משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה לא ישמו חלק גדול מההמלצות הקודמות של מבקר המדינה", אמר בן יעקב. "לאור הגידול במחסור בכוח האדם הרפואי, הצפוי להתעצם נוכח צורכי מערכת הבריאות המתרבים, בין היתר, לאור התארכות המלחמה הנוכחית, אנו קוראים לכלל השחקנים במערכת הבריאות בארץ, בכללם משרד הבריאות, המועצה להשכלה גבוהה, קופות החולים, ההסתדרות הרפואית בישראל, המרכזים הרפואיים, בתי החולים ומשרד האוצר, להטות שכם ולהתגייס לעבודה משותפת, לטובת הגדלת מספר הרופאים שיוכשרו לשם מתן מענה למטופלים בשירותי מערכת הבריאות בישראל, בדגש מיוחד על התחומים שבהם קיים מחסור חריף, המביא לזמני המתנה ארוכים ובלתי סבירים".
