בלי סבון או משחת שיניים: תום כהן שושן הוא סרבן מוצרי קוסמטיקה
(צילום: ירון שרון )
תחשבו על כל פעולה כלשהי שלכם שקשורה לניקיון או בישום, של הגוף שלכם או של הבית. הרי כל דבר כמעט דורש התערבות של תכשיר קוסמטי מסוים. כדי לחפוף משתמשים בשמפו, שוטפים ידיים עם סבון, מצחצחים שיניים עם משחה. לפני שיוצאים מהבית שמים דיאודורנט ובושם, וכן הלאה. עבור תום כהן שושן, בן 34, מרמת הגולן, כל התכשירים האלה אינם רלוונטיים ואת רובם מחליף מרכיב אחד ומיוחד: מים.
״כל דבר בעצם שבא בבקבוק, שיש לו ניחוח תעשייתי שכולם מכירים, אני לא משתמש בזה״, מסביר כהן שושן. ״את יכולה לחשוב על כל מוצר קוסמטיקה שהוא ואני פשוט לא משתמש בו. בין אם זה סבון, דיאודורנט, שמפו, מרכך כביסה, מגבונים, משחת שיניים, סבון כלים. גם בנייר טואלט אני לא משתמש״.
למה בעצם?
״אני לא חושב שהם חיוניים או נחוצים ואני חושב שבמקרים מסוימים הם עשויים להיות מזיקים. אלו מוצרים שעל האריזה שלהם רשום למעשה שהם רעילים. יש משהו שהוא לא הגיוני בלמרוח מוצר רעיל על הגוף. אבל יש בזה גם עניין תרבותי, בלהשתמש בסבון או בדיאודורנט. למה אני בעצם צריך להריח כמו איזשהו מוצר תעשייתי? למה זה נחשב לריח טוב, וריח גוף נחשב לריח לא טוב?
"גורמים לך לחשוב שאם יהיה לך את המוצר הזה אז תהיה בן אדם יותר מושך, נעים, שירצו בקרבתו. ואם לא - אז תהיה מנודה, מוזר וגם במובן מהותי יותר, פשוט לא מספיק טוב, ועל זה הם בונים״.
עכשיו אנחנו בקיץ, ואנחנו מזיעים המון. מה עושים בלי דיאודורנט?
״אבל אנחנו מזיעים גם אם אנחנו שמים מוצרי קוסמטיקה. הזיעה לא נעלמה. כולם מזיעים. הריח הוא אינדיקציה למה שאנחנו מכניסים פנימה. אם יש לכם ריח חזק בגוף אז תבדקו את ההרגלים שלכם. הריח הטבעי של אנשים מושפע מאוד ממה שהם אוכלים ומאיך שהם חיים. אז ברור שבן אדם שמעשן, לדוגמה, או שותה המון, יהיה לו ריח מאוד חזק״.
קשה לי להאמין שמישהו מזיע בריח נעים.
״לדעתי יכול להיות ריח נעים לזיעה, וזה גם עניין של התניה חברתית. אנחנו לא רגילים להריח ריח טבעי, ומראש מתייגים אותו כמגעיל. בעיניי ריחות של בושם ואפטרשייב הם לא ריחות טובים. זה עניין של תפיסה תרבותית: כשמריחים ריח תעשייתי מלא בכימיקלים, זה ריח טוב. כשמריחים בן אדם שהזיע ועבד בשדה - זה ריח רע. זה כמו שקיבוצניקים מריחים ריח של חרא של פרות וחושבים שזה ריח טוב, זה ריח מגעיל״.
"אנחנו מזיעים גם אם אנחנו שמים מוצרי קוסמטיקה. הזיעה לא נעלמה. כולם מזיעים. הריח הוא אינדיקציה למה שאנחנו מכניסים פנימה. אם יש לכם ריח חזק בגוף אז תבדקו את ההרגלים שלכם"
את כהן שושן אנחנו פוגשים בבית שלו בגולן, חלק ממשק שבו מתגוררים דיירים נוספים. גם הבית שלו הוא לא בית סטנדרטי, אלא עשוי מבאלות של קש עם בוץ ומלט. בתוך הבית לא תמצאו מיטה, כי הוא ישן על מזרן בחוץ, וגם לא שירותים או מקלחת. מתרחצים במקלחת חיצונית משותפת למשק, ושירותים? אתם יכולים לעשות את צרכיכם בטבע או להשתמש בשירותי הקומפוסט.
גם ההתנהלות הזו היא חלק מאורח החיים של כהן שושן והרצון להיות מחובר לטבע, לא להזיק לו עם חומרי ניקוי ורעלים. כמו לחיות בימי הביניים, רק עם לפטופ של אפל ותשתית wifi.
״התפיסה שלנו על לכלוך קשורה להתרחקות שלנו מהאדמה״, הוא מסביר. "כשאני הולך יחף על האדמה אז כביכול הרגליים שלי מלוכלכות. אבל בעצם למה זה מלוכלך? למה אקונומיקה זה נקי ואדמה על הרגליים זה מלוכלך? יש איזו תפיסה ממש לא אובייקטיבית, שאומרת לנו מה נקי ומה לא. אקונומיקה זה חומר ממש רעיל ומסוכן. אנחנו יכולים לכסות מרצפות שלמות בזה, יש אנשים שעושים את זה על משטח אוכל אפילו וזה נחשב בעינינו נקי. זו הזיה״.
אבל יש לפעמים באמת לכלוך שצריך לנקות.
״אז מה הבעיה במים? פשוט לשטוף במים. אנשים חיו בעולם והיו נקיים גם בלי מפעלים ופסי ייצור של בקבוקים מפלסטיק שיש בהם כל מיני נוזלים כימיים״.
ואם אתה בכל זאת רוצה להריח טוב, שיהיה ריח טוב בפה, מהבגדים. מה אתה עושה?
״לפעמים אני אקח איזה עלה מרווה ואמרח קצת על השיניים אבל זה יותר בשביל פיל גוד כזה. כשאני עושה כביסה, אם אני ממש רוצה שיהיה ניחוח אני יכול לקחת כמה עלים של רוזמרין או מרווה ולשים במכונה״.
"נייר טואלט מזהם את הסביבה, ובטבע יש המון-המון דברים לנגב איתם. למשל אבנים קטנות או מקלות או עלים מסוימים. פשוט כי החוויה הפיזית של נייר טואלט היא לא נעימה"
את עניין השירותים, כהן שושן מסביר בפשטות. הוא אוהב לעשות את צרכיו בטבע, כי זו הדרך הטבעית ביותר לעשות את זה, ולא בתוך אסלה עם מי שתייה שזורקים אליה גם נייר טואלט. ״אני לא משתמש בנייר טואלט בשירותים, אני משתמש במים, או שאני משתמש במה שאני מוצא. נייר טואלט מזהם את הסביבה, ובטבע יש המון-המון דברים לנגב איתם. למשל אבנים קטנות או מקלות או עלים מסוימים. פשוט כי החוויה הפיזית של נייר טואלט היא לא נעימה".
את אורח חייו של כהן שושן לא פשוט לעכל. אנשים מגלים סקרנות והתגובות טובות בחלקן כשכצפוי יש לא מעט אנשים שזה מגעיל אותם או מפליא אותם מאוד. אבל מה שמפליא עוד יותר את כהן שושן, זו הרמת הגבות על הצורה שבה הוא חי, כשיש לטענתו פחות היגיון בדברים שאנשים עושים לגוף שלהם.
״בסופו של דבר קוסמטיקה מתבססת על זה שמשהו בנו לא בסדר״, הוא מסביר, ״שאנחנו צריכים לתקן אותו. התיקון הזה הוא חומר שמכסה אותנו, זו איזושהי תחפושת, חומר שגורם לנו לריח מסוים או תהליכים כירורגיים במקרים יותר קיצוניים, כמו להזריק לעצמך לפנים. בשביל שאני אראה שונה, אני מזריק לעצמי משהו לתוך הפרצוף או שובר לעצמי חלק מהעצם או ממלא את הציצי שלי בסיליקון. זה מאוד קיצוני. אבל מישהו שלא משתמש בסבון? זה כבר מוגזם. זה מקובל חברתית לשבור לעצמך עצם בגולגולת, אבל לא להשתמש בסבון. זה הזוי״.
