העלוקה שנשלפה מהגרון
(צילום: דוברות כללית)
עוד מקרה הדבקה בעלוקות במעיין: ילד כבן תשע הובהל ביום חמישי האחרון לסניף של הכללית באריאל לאחר שהשתעל במשך מספר ימים והחל להקיא דם. רופא המשפחה ד"ר טארק עיסא זיהה עלוקה גדולה בגרונו ושלף אותה. לפני שבוע דיווחנו על מקרי הדבקה נוספים בעלוקות של ילדים שרחצו באותו מעיין.
עוד בנושא:
המקרה התרחש לאחר שהילד, תושב אריאל, טייל עם משפחתו במעיין באזור עטרת שבבנימין, ובלע בטעות מים לאחר שרחץ במעיין. לאחר כמה ימים הבחינו הוריו שהוא צרוד, מרבה להשתעל וחיוור. תחילה סברו ההורים כי מדובר במחלה ויראלית אך כשהתסמינים החמירו והילד החל להקיא דם, פנו למרפאת הכללית באריאל.
ד"ר טארק עיסא זיהה עלוקה בגודל 12 ס"מ שמצצה את הדם בגרון, והבין כי אם היא לא תישלף, הילד עלול להיחנק - שכן העלוקה גדלה משמעותית תוך כדי תהליך מציצת הדם, וכן נוצר דימום מקומי. הרופא, בסיוע מנהלת המרפאה, שלף את העלוקה בשלמותה, והוא הופנה להמשך טיפול במיון שניידר, שם טופל על ידי ד"ר שירי בנציוני ולאחר מכן ביחידה לאף אוזן גרון, שממנה שוחרר לביתו לאחר השגחה.
"ביקשתי מהילד לפתוח את הפה וראיתי שבצמוד לחלק האחורי של הגרון שלו משהו זז, מתרחב, מתקצר ומתארך חזרה", משחזר ד"ר עיסא, "קראתי בדחיפות למנהלת המרפאה, ד"ר רותי גולדשטיין, כדי שתסתכל על זה גם. מהר מאוד זיהינו שמדובר בעלוקה שהוא ככל הנראה בלע בטעות, כששתה מים במעיין. העלוקה התלבשה לו על הגרון והתחילה לשאוב דם ולגדול. יכול להיות שאם הוא היה מחכה כמה ימים, זה היה חונק אותו".
השניים הביאו מחדר רופא הנשים הסמוך מלקחיים סטריליים חדשים וד"ר עיסא ביקש מהילד לפתוח את הפה ובמאמץ של כדקה הצליח לשלוף החוצה עלוקה באורך של לא פחות מ-12 ס"מ. "היא הייתה בצבע סגול-כחול ומלאה כולה בדם של הילד", הוא מספר, "הפניתי במהירות את הילד למיון בשניידר, שם בדקו אותו מומחה למחלות זיהומיות ורופא אף אוזן גרון והוא טופל באנטיביוטיקה".
"חששתי מהגרוע מכול"
עם הגעתו לחדר המיון של בית החולים שניידר, נבדק הילד על-ידי ד"ר שירי בן ציוני, מומחית לרפואה דחופה, שהפנתה אותו למבדק סיב אופטי אצל רופאי אף אוזן גרון. "כשיש עלוקה אחת, תמיד אנחנו חייבים לחשוד על עוד עלוקות", אמרה, "העלוקה מוצצת דם, גורמת לדימום, ואכן הילד הגיע אחרי הקאה דמית". בדיקת סיב האופטי שהוחדר ללוע אישרה שאין עוד עלוקות, והוא הועבר להמשך השגחה בבית החולים שלאחריה שוחרר לביתו במצב טוב.
האם נושמת עכשיו לרווחה: "אני חייבת לשבח את תושייתו הרבה של ד"ר עיסא שטיפל בו במקום, קרה לנו כאן נס גדול. מיד אחרי שהעלוקה נשלפה מהגרון של הילד, הוא חזר לנשום כמו שצריך וחש הקלה גדולה מאוד. אני שמחה שזה הסתיים כפי שזה הסתיים, אחרי שכבר חששתי מהגרוע מכול".
כאמור, זהו מקרה שלישי הקיץ של הדבקה בעלוקה באותו המעיין: לפני כשבוע דיווחנו על שני ילדים שנדבקו בעינם בעלוקה לאחר שרחצו במקור המים וטופלו במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, במקרה הראשון הגיע ילד כבן עשר לחדר המיון של בית החולים כשהוא סובל מטשטוש ראייה, כאבים וגוף זר בעין. הרופא זיהה את העלוקה ושלף אותה בהליך כירורגי מהיר.
מקרה דומה שני התרחש לפני כשבוע אצל ילד בן שש. "ראינו תמונה לא שגרתית של עלוקה חלקה שדבוקה לשטח העין", דיווח ד"ר אלעד זיו און, מתמחה ברפואת עיניים בבית החולים, שטיפל בבן העשר. "בצד אחד רואים את השיניים הנושכות דבוקות לעין, ובצד השני את הזנב מתנועע". בשני המקרים, הרופאים הצליחו להוציא את העלוקות באמצעות פינצטה - מבלי שנגרם נזק לראייה.
בישראל כבר דווחו בעבר מקרים של הידבקויות בעקבות חשיפה למקור מים. אחד מהם התרחש ב-2005, כשבגרונו של גבר בן 45 מהגליל המערבי, שהתלונן על כאבים וקשיי נשימה, נמצאה עלוקה לאחר ששתה ממעיין בנחל מונפורט. הוא הגיע לבית החולים לאחר שהעלוקה מוצצת הדם החלה להתנפח בגרונו, וגרמה לו למחנק.
צילום: פייסבוק מעיין עטרת
במקרה אחר, שאירע בשנת 2008, נמצאה עלוקה באיבר מינו של צעיר ששכשך עירום במעיין בבקעת הירדן. העלוקה חדרה לצינור השופכה שלו וגרמה לדימומים. מאחר שהעלוקה משחררת לא רק נוגדי קרישה הגורמים לדימום אלא גם חומרים מאלחשים, הצעיר לא חש בכאבים והרופאים בבית החולים בילינסון שלפו את העלוקה.
עלוקה: מסכנת חיים וגם משמשת לטיפול רפואי
עלוקה היא תולעת טבעתית, כשבעולם מוכרים כ-600 מינים שלה. חלקן אוכלות תולעים או זחלים או ניזונות מחומר אורגני ואחרות הן טפילים המוצצים את דמם של יונקים, עופות ודגים. עלוקות חיות באזורים לחים כמו ג'ונגלים או יערות גשם וגם במקווי מים.
בעבר השתמשו בעלוקות ברפואה עממית כטיפול בחולשה או בכאבי גב. כיום משתמשים בעלוקות ברפואה קונבנציונלית בניתוחים פלסטיים שבהם משתילים קטעי עור. העלוקה מפרישה חומר נוגד קרישה, שמעודד את קליטת השתל.
פרופ' דוד צדוק "עלוקה אמנם שימשה בעבר בטיפולים מסורתיים אבל היא עלולה להיות מסוכנת", הסביר פרופ' דוד צדוק, מנהל מערך העיניים במרכז הרפואי שערי צדק, לאחר מקרי ההדבקה בעיני הילדים. "העלוקה מוצצת את הדם, מפרישה גורמים נוגדי קרישה ועלולה לגרום לדימומים ולזיהום מקומי. טבילה במעיינות לא מוכרים עלולה להדביק בעלוקה גם במקומות אחרים בגוף, וכשהיא חודרת למערכת הנשימה היא עלולה להיות מסכנת חיים.
"ההמלצה שלנו היא להימנע מטבילה במקורות מים לא מוסדרים, שעלולים להוות בית גידול לאמבות, עלוקות, טפילים וחיידקים. אם בכל זאת מוכרחים לטבול, חשוב להשתמש במשקפת, לא לבלוע את המים ובטח לא לשתות מהם, ועדיף שלא לטבול עירומים".
