ראשית עלינו להדגיש כי המונח "אשמה" לא קיים בשיטת המטאיזם. אם יצא לכם לעקוב אחרינו, בטח שמתם לב שיש לנו מילון מונחים עשיר וצבעוני, אך אשמה אינה ערך המופיע בו. אשמה היא רגש מניפולטיבי ודביק, שלא רק מצליח לתקוף ולהרחיק אותנו מעצמנו, אלא גם נצמד לנו לגוף.
משחר ההיסטוריה בני אדם רדפו אחר תחושת ה"לא מספיק". "אני לא הורה טוב מספיק", "אני לא מנהל טוב מספיק", "אין לי מספיק כסף" ועוד. מדובר בתחושה הישרדותית ששירתה אותנו היטב לפני מאות שנים, אך כיום זו אשליית השלמות שגורמת לנו להמשיך להסתכל על העולם דרך פילטר ה"לא מספיק", ומונעת מאיתנו להרגיש את האהבה התמידית והאינסופית שלה אנחנו ראויים.
יותר מזה: ככל שאנחנו הולכים שבי אחר אשליית האשמה, כך אנחנו מנכיחים את האשמה בחיינו והופכים אותה לאמיתית. אנחנו מאמינים שעשינו משהו לא בסדר, וכתוצאה מכך מתמודדים עם תחושות לא טובות שמשבשות את יכולת הבחירה שלנו בעצמנו ומייצרות סטגנציה, הימנעות ותקיעות, בדיוק ההפך מהאחריות האקטיבית שיכולה לפתור את הבעיה ולקדם אותנו.
אשמה והורמון הלחץ
עוד לפני שמתחילים לדבר על אשמה עלינו לזכור שכולנו שיקופים איש של רעהו. משמע, כל אירוע שקורה לנו מבחוץ, אינו אלא השתקפות המייצגת את מצבנו הפנימי. ועל כן עלינו להתייחס להשתלשלות האירועים סביבנו כאל מפת דרכים שמובילה אותנו אל שורש העניין בתוכנו.
בתחנה הראשונה לפירוק האשמה צריך לזכור שאם מישהו חיצוני מאשים אותי במשהו, הוא כנראה משקף לי חלק בתוכי שבו אני מאשים את עצמי. לכן, במטאיזם אנחנו לא נותנים מקום לאנרגיה של אשמה - שמשפיעה לרעה על הדימוי העצמי ותחושת הרווחה שלנו, ולאורך זמן עלולה לייצר קשיים פסיכולוגיים כמו חרדות, הימנעות, הלקאה עצמית וחוסר ביטחון.
אשמה משפיעה עלינו לא רק בתודעה, אלא גם בפן הפיזיולוגי. ככל שאנחנו מסתובבים עם תחושת אשמה גבוהה, כך אנחנו מגבירים בתוכנו את הורמון הלחץ, הקורטיזול. אדם שנושא עימו תחושת אשמה יסבול ממתח, דפיקות לב מוגברות, לחץ דם גבוה וכן, גם השמנה. יתרה מכך, אשמה לא נותנת לנו להעמיק בעבודת החקירה שלנו, וממילא לא מובילה ללקיחת אחריות, אלא סתם מתבוססת בתחושות הקשות של עצמה.
תעודת אחריות: להמיר את האשמה באחריות
תחושת האשמה שומרת עלינו תקועים בעבר ללא למידה משמעותית מהאירוע, ועם חוסר יכולת להתקדם קדימה. לעומת זאת, אחריות מחזירה את ההגה לידיים שלנו, וגורמת לנו להסתכל קדימה אל העתיד. בלקיחת אחריות ישנה בחירה אקטיבית. במקום להטיל את האשמה על מישהו אחר, אני מתקדמת קדימה. אחריות מניעה אותנו לפעולה. כשאנחנו מחליטים להחליף את האשמה באחריות אנחנו מבינים שאין את מי להאשים - לא אותנו ולא את האחר.
במקום להאשים, "לשאת ולתת" עם עצמנו ולדון את עצמנו לעונשים (נגזרת מאוד פופולרית של אשמה מובילה להענשה עצמית), נתרגל ויתור על תחושת אשמה ושיפוט עצמי, ונסגל דיבור פנימי תומך ומיטיב. ממש נלמד לדבר אל עצמנו בכל יום מחדש ולהגיד לעצמנו שאנחנו עושים את המיטב. אני אמא טובה דיה. רעיה טובה דיה. בן זוג טוב דיו, יזם, אקטיביסט וכן הלאה. ככל שתתרגלו שיח פנימי חומל ומעודד פנימה בתוככם, כך המציאות תאיר לכם פנים בהתאמה.
לאמיצים שביניכם, אמליץ לתרגל את השיח הזה לא רק בפנים, אלא ממש בקול. הלא מודע שלנו אוהב לשמוע את הקול שלנו, זה הקול שהוא הכי מאמין לו, זה "הבית". כך, אם תדברו אל עצמכם בקול, כל מנגנוני השכנוע הפנימי ייכנסו לפעולה, כפי שהוכח במחקר שנערך בשנת 2015 על ידי הפרופ' לפסיכולוגיה צ'רלס פֶרְנִיהוֹ באוניברסיטת דרהאם באנגליה. המשתתפים נתבקשו לדבר אל עצמם בקול ובדיקת ה-FMRI הראתה שמבחינת המוח התנהלה שם שיחה רבת משתתפים שכללה נקודות מבט שונות.
האם אתם יכולים לדמיין עולם ללא אשמה?
דמיינו שמחר בבוקר אתם מתעוררים למראה מודעות האבל הבאה: מותה של האשמה. וזו ההזמנה שלי אליכם כאן היום, להחליט לנקות את האשמה מחייכם. ערכו לה טקס לוויה קצר ומשמעותי. ותרו עליה אחת ולתמיד. ממש כמו שאתם זורקים טלפון סלולרי ישן, ומחליפים לגרסה מתקדמת ומשודרגת יותר. תיפרדו מהאשמה והמירו אותה באחריות.
קחו את האנרגיה הדחוסה והדביקה הזו, שלא רק שלא מובילה לשום מקום פרודוקטיבי, היא גם מתיישבת באזור האגן והבטן, ונדבקת אלינו כמו בטון. בכל פעם שאתם שומעים שיח פנימי (או חיצוני) המפעיל אצלכם את תחושת האשמה, היזכרו במותה, והפכו אותה ברגע לאחריות מעצימה. איך? בעזרת שינוי השיח הפנימי. כמו כל שריר חדש שרוצים לחזק, גם כאן יש צורך באימון והתמדה. ככל שתתרגלו דיאלוג פנימי מיטיב וחומל, תמהרו להגיע לגן עדן וליהנות מערך עצמי ומאהבה.
בכל יום שלישי בשעה 15:00 ב-ynet radio פריידי מרגלית ואלימור הניג מקנות כלים תודעתיים, זמינים ויעילים להתנהלות מדויקת במשחק החיים לפי שיטת המטאיזם. האושר זמין לכל דורש. מחפשים המלצות האזנה או רוצים להמליץ על פודקאסטים שאתם אוהבים? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו פודקאסט להמונים