לא חסרים מיתוסים בעולם הבריאות, ועוד יותר מהם - מיתוסים בעולם בריאות הפה. האם בזמן ההריון תינוקות "שואבים" לאם את הסידן מהשיניים? האם רק מאכלים מתוקים גורמים לעששת? והאם שיני בינה דוחפות את יתר השיניים בפה כשהן יוצאות? המנהלת הרפואית של מרחב הצפון בכללית סמייל, ד"ר שלי מודעי, מפריכה את המיתוסים הנפוצים על השיניים.
1. בהריון אסור לטפל בשיניים
לא נכון. מחקרים הוכיחו קשר בין מחלת חניכיים ללידה מוקדמת ומשקל ילוד נמוך, ולכן מומלץ במסגרת תכנון הריון להגיע גם לרופא השיניים, כדי להעריך את מצב בריאות הפה. מול רופא השיניים ניתן יהיה לדעת האם יש צורך בטיפולים לפני תחילת ההריון, כולל צילומי רנטגן במידת הצורך.
במידה ובמהלך ההריון יש צורך בטיפול, מותר ואף חובה לטפל. שכן מחלת חום של האם פוגעת בהתפתחות העובר. אם קיים מצב רפואי בשיניים שגורם לבקטרמיה (זיהום חיידקי המתפשט בכלי הדם לכל הגוף), כאשר בלוטות הלימפה סביב הפה תגובתיות, חייבים בהתאם להוראות הרופאים לקחת אנטיביוטיקה על מנת לא לפתח מחלת חום ולעצור את ההחמרה באופן מיידי.
עדיף לדחות תצלומים רנטגניים לשלבים מאוחרים בהריון ולא בשליש הראשון, יחד עם זאת, במידה ונידרש תצלום אחד או שניים לטיפול חירום, יש לבצעם עם ההגנות המקובלות בפני קרינה, ללא חשש מנזק לעובר.
בגלל ההורמונים המופרשים בהריון, לעיתים תגובת החניכיים לחיידקים והדלקת הנוצרת עקב כך, גורמות לתופעה הנקראת "גידול הריוני" - Pregnancy tumour - מצב בו מתרחשת גדילה מוגזמת של החניכיים והם נפוחים ומדממים. מצב זה דורש טיפול דחוף של רופא השיניים.
2. התינוק "אכל את הסידן מהשיניים" במהלך ההריון
לא נכון. סידן לא יוצא מהשיניים, ויותר מכך - השיניים אינן עוברות אף תהליך של התפרקות ובנייה כמו עצמות הגוף מהרגע בו נבנו. כל פגיעה בשן או באחיזתה בעצמם היא תוצאה של חוסר שמירה על היגיינה או בגלל שימוש לא נכון במברשת השיניים.
3. צחצוח שיניים צריך להיות הדבר הראשון שעושים בבוקר
לא בהכרח. כאשר קמים אמנם יש לנו טעם וריח לא נעימים בגלל היובש שנוצר במהלך הלילה, אבל הצחצוח הרצוי הוא מיד לאחר ארוחת הבוקר. כך מתחילים את היום בלי שאריות של מזון על גבי השיניים.
4. דלקת חניכיים מחייבת טיפול אנטיביוטי
לא נכון. צחצוח שיניים, שימוש בחוט דנטלי, שטיפות פה או מי מלח וטיפול אצל שיננית יכולים למנוע ולטפל בדלקת חניכיים במרבית המקרים.
5. לא צריך לטפל בשיניים ראשוניות (שיני חלב)
לא נכון. במידה והופיעה עששת היא "מידבקת", ועלולה לפגוע גם בשיניים הסמוכות ובנבטי השיניים הקבועות. לכן, על אף שאלו שיני חלב שינשרו ואינן קבועות, עדיין יש צורך לטפל בהן. במצבי קיצון העששת בשניים הראשוניות יכולה לגרום לאבצס (מורסה), שעשויה אף להוביל לאשפוז של הילד או הילדה.
6. מאכלים מלוחים לא מזיקים לשיניים
לא נכון. פחמימות - בין שמקורן בממתקים ובין שבחטיפים מלוחים - מזיקות. החיידקים יוצרים מהפחמימות חומצה המחלישה ופוגעת במבנה השן. כל החטיפים שנדבקים לשיניים, ללא קשר לטעמם מתוק או מלוח, מזיקים יותר מגלידה, למשל, ששוהה זמן קצר על השיניים ולא נדבקת אליהן.
7. שיני בינה מצופפות את השיניים
לא נכון. יש תהליך טבעי שנקרא Mesial Drift, בו השיניים מצטופפות לקדמת הפה (מאזור הטוחנות לאזור השיניים החותכות). תהליך זה מתרחש כמו כל תהליכי ההזדקנות, ביניהם גם שיער שיבה וקמטים. לא מדובר בתהליך הנובע כתוצאה מבקיעת שיני בינה.
8. רק כשכואב יש צורך בטיפול
לא נכון. כמו ברפואה הכללית, ישנם מצבים חמורים הדורשים טיפו שאינם כואבים. חור בשן, לדוגמה, עלול להיות קיים ללא כאב, אך במידה ואינו מטופל, העששת עשויה להרוס את השן ולהדביק את יתר השיניים. כתוצאה מכך - טיפול פשוט של סתימה יכול להפוך לטיפול מורכב וכואב.
9. יש קשר בין בקיעת שיניים להופעת שלשול או חום
לא נכון. בגיל בו בוקעות שיניים, התינוק חשוף יותר למחוללי מחלות וחום עשוי להופיע. הופעת חום בשל בקיעת שיניים בגיל שנה עד שנה וחצי בדרך כלל תהיה נסיבתית וקשורה בזיהום אחר ולא בבקיעת השיניים.
