בשיתוף GSK
לאדם הממוצע המילה אסתמה אינה נשמעת כמושג מפחיד במיוחד. מכל המחלות האפשריות הידועות לאדם מחלה נפוצה זו בטח שלא נמצאת בראש רשימת המחלות המאיימות או הקשות מכולן.
הרי מי מאיתנו לא מכיר מישהו שסובל מאסתמה? ברוב המקרים זה מסתיים בשאיפה-שתיים מהמשאף והכל מסתדר. אך לא בכל המקרים, או לפחות לא במקרה של שלומית רופמן. רופמן, בת 67 מהרצליה ואם לשני ילדים, סבלה במשך יותר מ-30 שנה מאסתמה חמורה, מצב רפואי שלא פעם הותיר אותה על הקצה.
רופמן מעידה על עצמה כמי שתמיד הייתה אשה ספורטיבית ללא בעיות בריאותיות מיוחדות. אלא שלאחר מעבר לארה"ב שם בעלה עשה פוסט-דוקטורט, היא החלה לסבול מאפיזודות של קוצר נשימה ודלקות בריאות.
"סבלתי מספר פעמים בשנה משיעול וחום והתקשיתי לנשום", היא נזכרת, "הילדים היו קטנים: היה לי ילד בן 4 ותינוק שבדיוק נולד. הרופאים קראו לזה ברונכיט, אמרו שאני סובלת מאלרגיה בגלל הפריחה בוושינגטון. קיבלתי סטרואידים לפרקים קצרים והמשכתי בחיי. זה מאוד הפליא אותי, לפני הנסיעה שירתתי שנים בצבא קבע ומעולם לא היה שום סימן לבעיה עם הריאות".
לאחר החזרה לארץ 7 שנים אחרי, המצב לא הראה שיפור. להפך. "שבוע אחרי הנחיתה קיבלתי דלקת ריאות רצינית. הרגשתי רע מאוד והלכתי לרופא ושם אובחנתי בפעם הראשונה כחולת אסתמה. קיבלתי אנטיביוטיקה מסוג פניצילין לטיפול בדלקת והתנפחו לי הידיים והרגליים. מסתבר שהייתי אלרגית. לאחר שהחלמתי התחלתי טיפול בשני משאפים. כשהרגשתי רע קיבלתי סטרואידים בכדורים והרגשתי עוד יותר רע: פיתחתי תופעות לוואי, בעיות בעצמות ואוסטאופורוזיס".
במשך שנים רופמן המשיכה לחלות מספר פעמים בשנה ללא פתרון שנראה באופק. "הייתי מורה לגיל הרך, כיתות א' ו-ב', והייתי חוטפת דלקת ריאות מהילדים פעמיים-שלוש בשנה במשך כמעט שני עשורים. כל שנה הייתי פוחדת מהחורף ומדלקות הריאות".
לרוע המזל טיפול שגוי החמיר את המצב אפילו יותר. "הייתי מקבלת אנטיביוטיקה ארבע פעמים בשנה, אך במקום פניצילין היו מטפלים בי באנטיביוטיקה מסוג אחר", היא מספרת, "באותם ימים הייתי חווה אפיזודות של התעלפויות. עשיתי בדיקות מקיפות והיה ברור שזאת לא בעיה נוירולוגית, אבל אף אחד לא עלה על זה שאני אלרגית לאנטיביוטיקה".
אלא שלפני שלוש שנים רופמן חוותה מקרה שהיה פשוט יותר מדי, זה שלמרבה המזל גם הניע אותה לחפש פתרון. "עליתי במדרגות, התעלפתי ונפלתי לאחור. למזלי בעלי עמד מאחורי ובלם את הנפילה, אחרת אני לא יודעת אם הייתי שורדת".
רופמן ידעה שהיא לא יכלה להמשיך באותו מצב ומהר מאוד מצאה את עצמה במשרדו של פרופ' מרדכי קרמר - מנהל המערך למחלות ריאה בבית חולים בילינסון ובית חולים השרון. "הגעתי לפרופ' קרמר ושם הוא אבחן שאני לא אלרגית רק לפניצילין אלא לאנטיביוטיקה מכל סוג ומסיבה זו חוויתי התעלפויות. בנוסף אובחנתי כחולת אסתמה אאוזינופילית חמורה", היא מסבירה, "כשבגוף יש רמות אאוזינופילים גבוהות הם בעצם אלו שגורמים לדלקת ריאות כמו מה שקרה לי בכל חורף".
"התרופה הצילה את חיי"
בהמלצת פרופ' קרמר, החלה רופמן בטיפול על ידי תרופה חדשה הניתנת בזריקה אחת לחודש שמטרתה היא להוריד את רמות האאוזינופילים בגופה. "את שלושת הטיפולים הראשונים קיבלתי בהשגחה של פרופ' קרמר ומיד מהרגע הראשון הרגשתי מצוין", היא אומרת בחיוך, "קיבלתי זריקה ולא היו לה שום תופעות לוואי. לאחר מכן עברתי לקבל את הזריקה בקופה והיום אני כבר מקבלת אותה בבית בעזרת בעלי".
רופמן נהנית לספר שמצבה הבריאותי חזר למצבו התקין מלפני 30 שנה. "רמות האאוזינופילים בדם ירדו לרמות נורמליות. אני משוחררת מסטרואידים בכדורים דרך הפה, שלהם תופעות לוואי קשות. בתחושה שלי זכיתי בחיי מחדש. ממש חזרתי לעצמי. שלוש וחצי שנים שלא חליתי בכלל, שום חום ושום שפעת ובטח שלא דלקת ריאות", היא מכריזה. "התרופה ממש הצילה את חיי והיא יכולה להציל חולי אסתמה אאוזינוופילית חמורה נוספים".
המקרה של רופמן אינו נדיר. אסתמה חמורה אמנם פחות שכיחה מאסתמה קלה, אך לא מעט אנשים סובלים ממנה מדי שנה. לפעמים זה יכול להיגמר גם במוות.
"אסתמה היא מחלה שכיחה באוכלוסייה", מסביר פרופ' קרמר, "בערך חמישה אחוזים מהמבוגרים ועשרה אחוזים מהילדים סובלים ממנה. מדובר בעצם בהתכווצות של שריר הסימפונות הגורם ליצירת קושי בנשימה. בילדים הסיבות השכיחות במיוחד הן אלרגיות ובקרב רובם המחלה קלה או חולפת לגמרי עד גיל הצבא והתיכון. במבוגרים לעומת זאת הסיבה האלרגית פחות שכיחה. האסתמה שלהם יותר חמורה והרבה פעמים נשארת לשנים רבות. הרבה גורמים יכולים לעורר את הרגישות ולהכניס את החולה להתקף אסתמתי: חשיפה לאבק או אלרגן אחר כמו שיער של חתול. קיימת רגישות לזיהומי ריאות, שפעות או וירוסים בדרכי הנשימה. לא מדובר על קורונה, אלא על דברים פשוטים שאצל אנשים בריאים מסתכמים בהצטננות ואילו אצל אסתמתיים מעוררים התקף שמביא לכיווץ הסימפונות ולמצב של קוצר נשימה".
אין ספק כי אסתמה קלה היא מצב בריאותי לא נעים, אך לאסתמה חמורה השלכות מדאיגות בהרבה. "אסתמה חמורה זהו מצב שבו יש שלושה התקפים קשים בשנה שמצריכים להגיע לחדר מיון ולטיפול בקורטיזון, אינהלציה או אשפוז", מתאר פרופ' קרמר. "המצב הכי קשה שאסתמה חמורה יכולה להביא הוא להתקף אסתמתי שדורש הרדמה והנשמה. אנחנו קוראים לזה אסתמה כמעט פטאלית, כזו שאף יכולה להביא למוות. גם היום בשנת 2022 יש עדיין מספר מקרים בשנה של מוות מהתקפים אסתמתיים".
הטיפול באסתמה עד לפני זמן לא ארוך התרכז בשימוש במשאפים. "מדובר במרחיבי סימפונות שנותנים הקלה על ידי הרחבת השריר המכווץ, אך אם הסיבה להתקף נשארת האסתמה תחזור, לכן יש גם קבוצה שנייה של משאפים שמבוססים על סטרואידים וסטרואידים דרך הפה (קורטיזון) במינון נמוך שמטרתם היא להקטין את הגירוי הדלקתי. אם האסתמה מתאפיינת באירועים חוזרים, אפילו לא בהכרח אסתמה חמורה, על החולה להיעזר במשאף באופן קבוע. כאשר יש התקף חמור היינו נותנים קורטיזון בכמויות גדולות ואנטיביוטיקה אם יש תהליך זיהומי. אבל זה היה נכון עד לפני מספר שנים, ואז התפתחו התכשירים החדשים".
עם התקדמות מדע הרפואה בשנים האחרונות חלו גם כמה תגליות משמעותיות בטיפול באסתמה, כאלה שעתידות לשנות את חייהם של רבים. על אחת מהן מבוסס הטיפול החדש שפרופ' קרמר מדבר עליו, זה שגם עזר לשלומית רופמן לאזן את מחלת האסתמה שלה.
"מצאנו קשר בין רמות האאוזינופילים לבין התפתחות אסתמה חמורה", מסביר פרופ' קרמר, "אאוזינופילים אלו תאי דם לבנים שיש לכל אדם ברמה נורמלית. כאשר יש עלייה גדולה ברמתם בדם, ניתן לקבל התקפים חמורים יותר ובתדירות גבוהה יותר".
"הטיפולים החדשים הם טיפולים ביולוגיים ספציפיים, המתאימים למי שיש ריבוי של תאים אאוזינופילים בדם. ניתן להוריד את רמתם חזרה לרמה נורמלית על ידי התמדה בטיפול. בצורה מסודרת, פעם בחודש, ניתן לחזור לחיים רגילים".
הטיפול הביולוגי ניתן בזריקה תת-עורית באופן פשוט ועם מינימום כאב. "ניתן פשוט להזריק אותו בבטן, בירך או בזרוע. הזריקה מכילה מנה מדודה וכך ניתן למנוע את ההתקפים בצורה יוצאת מן הכלל", אומר פרופ' קרמר. יש כמה סוגים של תרופות כך שצריך להתאים לכל חולה את הטיפול המתאים לו. הטיפול הביולוגי נחשב כיום לטיפול הבסיסי הכי פחות מזיק, בטח כשניתן לחסוך את הטיפול בכדורי סטרואידים או בקורטיזון ואת תופעות הלוואי שלהם"
"הטיפולים הביולוגיים הם חידוש עצום שישנה את מהלך המחלה. הרבה מטופלי אסתמה חמורה אומרים שהחיים שלהם השתנו".
ובנוסף, כך מתברר, הטיפול ששלומית מקבלת, נמצא בטוח ויעיל לטיפול גם במצבים רפואיים נוספים המתאפיינים ברמות אאוזינופילים גבוהות: לטיפול בסינדרום של היפר-אאוזינופיליה HES, לטיפול במחלת EGPA ולטיפול במחלת פוליפים באף (NP). "יש דלקות בכלי דם שמתבטאות ברמות אאוזינופילים גבוהות. יש פוליפים באף שיכולים ללוות את האסתמה או לבוא בלעדיה. יש גם מחלה נדירה שגורמת לרמות אאוזינופילים מאד גבוהות בדם. לכולן הטיפול נותן מענה, אך ההתוויה השכיחה ביותר היא לחולי אסתמה חמורה", מסכם פרופ' קרמר.
נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על ידי חברת GSK
בשיתוף GSK
פורסם לראשונה: 10:06, 13.02.22
